העברת ארונות הקודש מאיטליה: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
(←ארונות קודש מאיטליה בישראל: הוספתי ארון נוסף) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Arkfrn1.jpg|left|thumb|250px||ארון הקודש שהובא מבית הכנסת של קוניליאנו ויניטו הראשון שהובא ארצה - התמונה היא <ref>[http://jija.org/ENGLISH/JIJA/About/Synind4about.html אתר מוזאון יהדות איטליה]</ref> - שימוש הוגן - הצלם: Photo: Tav-Or]] | |||
'''העברת ארונות הקודש מאיטליה''' החלה בשנת 1952. ההעברה הראשונה היתה של ארון קודש, ריהוט ותשמישי קדושה מבית כנסת עזוב של הקהילה היהודית בקוניליאנו ויניטו לישראל. הריהוט של בית הכנסת הזה הוצב בבית הכנסת כמנהג בני רומא בירושלים. סך הכל הובאו לישראל nבתי כנסת שננטשו של [[יהדות איטליה]] כארבעים בתי כנסת, בין השאר מוצבים ארונות קודש מאיטליה בממקומות הבאים: [[היכל שלמה]], [[ישיבת פוניבז']], [[מוזיאון ישראל]], בעיר [[כרמיאל]] ועוד. העברת ארונות הקודש פסקה כאשר רשויות השלטון באיטליה הגיעו למסקנה כי מקומם של שכיות החמדה של יהודי איטליה הוא בארצם. | '''העברת ארונות הקודש מאיטליה''' החלה בשנת 1952. ההעברה הראשונה היתה של ארון קודש, ריהוט ותשמישי קדושה מבית כנסת עזוב של הקהילה היהודית בקוניליאנו ויניטו לישראל. הריהוט של בית הכנסת הזה הוצב בבית הכנסת כמנהג בני רומא בירושלים. סך הכל הובאו לישראל nבתי כנסת שננטשו של [[יהדות איטליה]] כארבעים בתי כנסת, בין השאר מוצבים ארונות קודש מאיטליה בממקומות הבאים: [[היכל שלמה]], [[ישיבת פוניבז']], [[מוזיאון ישראל]], בעיר [[כרמיאל]] ועוד. העברת ארונות הקודש פסקה כאשר רשויות השלטון באיטליה הגיעו למסקנה כי מקומם של שכיות החמדה של יהודי איטליה הוא בארצם. | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
|} | |} | ||
המקור: Luca Fiorentini (ראו מטה) | המקור: Luca Fiorentini (ראו מטה) | ||
|13 | |||
| | |||
|[[תכ"ב]] [[1662]] | |||
|בית המדרש של ישיבת כרם ביבנה | |||
|} | |||
==ארון הקודש מרג'ו אמיליה - היום בקרית שמואל - חיפה== | ==ארון הקודש מרג'ו אמיליה - היום בקרית שמואל - חיפה== | ||
גרסה אחרונה מ־17:26, 16 באוגוסט 2023
|
|
העברת ארונות הקודש מאיטליה החלה בשנת 1952. ההעברה הראשונה היתה של ארון קודש, ריהוט ותשמישי קדושה מבית כנסת עזוב של הקהילה היהודית בקוניליאנו ויניטו לישראל. הריהוט של בית הכנסת הזה הוצב בבית הכנסת כמנהג בני רומא בירושלים. סך הכל הובאו לישראל nבתי כנסת שננטשו של יהדות איטליה כארבעים בתי כנסת, בין השאר מוצבים ארונות קודש מאיטליה בממקומות הבאים: היכל שלמה, ישיבת פוניבז', מוזיאון ישראל, בעיר כרמיאל ועוד. העברת ארונות הקודש פסקה כאשר רשויות השלטון באיטליה הגיעו למסקנה כי מקומם של שכיות החמדה של יהודי איטליה הוא בארצם.
כך התקיימו דברי רבי אלעזר הקפר בתלמוד הבבלי:
" תניא: ר"א ( רבי אלעזר) הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י שנאמר (ירמיהו מו) כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא והלא דברים ק"ו ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה עאכ"ו (על אחת כמה וכמה ".([[מסכת מגילה]], כ"ט א')
תהליך העברה[עריכה]
תהליך העברת ארונות הקודש היה מורכב, דרש אמצעים כספיים, מומחיות, התמדה וניהול מרכזי. כל זה היה תחת השגחתו ופיקוחו של שלמה אומברטו נכון.
- אישורי הרשות המקומית, מימשל הפרובינציה ורשות העתיקות הממשלתית ברומא.
- שרטוט טכני מפורט של הארון, על מנת שניתן יהיה להרכיבו בחזרה בארץ. השירטוט היה בשיטה האיטלקית ובשפה האיטלקית.
- פרוקו של ארון הקודש למרכיבים היסודיים על ידי בעלי מקצוע. הארונות היו מעץ ישן מצופה לעיתים בזהב ומאבן שיש.
- אריזת ארון הקודש בארגזים בצורה שתמנע נזק לחלקי הארון בשל תנודות האוניה על גלי הים. (למרות הכל היה זה אחד הגורמים לנזקים).
- פיקוח על ההובלה ביבשה, העמסה על האוניה, הפריקה וההובלה ליעד הישראלי.
- בחירת בית הכנסת בו יורכב הארון.
- הרכבת הארון לפי שירטוט ( איטלקי ברוב המקרים), תיקון שברים וצביעה היכן שהיה צורך בכך.
שלמה אומברטו נכון[עריכה]
שלמה אומברטו נכון אירגן את העברה של ארבעים ארונות קודש ותשמישי קדושה אחרים מבתי כנסת נטושים באיטליה לבתי כנסת בארץ.
הוא נולד בליבורנו בו' תשרי תרס"ו ונפטר בירושלים ביום ג' שבט תשל"ד ( 4 באוקטובר 1905 - 15 בינואר 1974). הוא היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה, בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. משנת 1947 היה בישראל וכיהן בתור יושב ראש ארגון יוצאי איטליה וחבר בועד הפועל הציוני בין השנים 1951- 1964. הוא עבד במחלקה לארגון ולהסברה של הסוכנות היהודית. בתקופת שלטון הפשיזם באיטליה הוא היה המקשר בין ראשי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית לבין ראשי הממשל האיטלקי של מוסוליני. הוא העביר בין הצדדים מסרים, מהם יכלו לעמוד על כוונות הצדדים. בתום המלחמה הוא נשלח לרומא להיות נציג הסוכנות שם והסדיר את העלייה ארצה של הפליטים אשר הגיעו לאיטליה.
ארונות קודש מאיטליה בישראל[עריכה]
| מקום בית הכנסת באיטליה | שם בית הכנסת או מחוז מיקומו | שנת ההקמה | מיקום בית הכנסת בישראל | |
|---|---|---|---|---|
| 1. | Conegliano | ונטו | 1675 | בית הכנסת של יהודי רומא, ירושלים |
| 2. | Busseto | אמיליה-רומאניה | 1878 | בית כנסת "קוממיות" טלביה, ירושלים |
| 3. | 'ריג'יו אמיליה' | אמיליה-רומאניה | 1756 שנת שיר"ו=ה'תקט"ז | קריית שמואל, חיפה |
| 4. | (Vittore Veneto (Veneto | La synagoga di Cenada | 1701 | מוזיאון ישראל, ירושלים |
| 5. | מנטובה (לומברדיה) | Scuola Grande Italiana | 1635 שנת שצ"ה | ישיבת פוניבז', בני ברק |
| 6. | Carpi | אמיליה-רומאניה | 1859 | בית הספר החקלאי, עיינות [2] |
| 7. | Pitigliano | Toscana | כרמיאל | |
| 8. | פאדובה | ונטו | 1617 (משוער) | היכל שלמה, ירושלים |
| 9. | פאדובה | ונטו | 1683 (משוער) | יד אליהו, תל אביב |
| 10. | Cartemaggiore | אמיליה-רומאניה | ||
| 11. | Moncalvo | פיימונטה | בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, רמת גן | |
| 12 | פאדובה או פיזרו | בית הכנסת אליהו הנביא - אחת מארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בעיר העתיקה |
המקור: Luca Fiorentini (ראו מטה) |13 | |תכ"ב 1662 |בית המדרש של ישיבת כרם ביבנה |}
ארון הקודש מרג'ו אמיליה - היום בקרית שמואל - חיפה[עריכה]
ארון הקודש מרג'ו אמיליה הוא [אחד מארונות הקודש המפוארים העשויים . ארון הקודש הוקם בשנת ה'תקט"ז (1756) בעיר רג'ו אמיליה שבאיטליה. הוא הועבר לישראל בשנת 1957.
ארון הקודש כיום. שני הפמוטים נמצאים משני צדדיו: מקור התמונה - הויקיפדיה העברית, צילם - משתמש:נת- ה-
צילום מוגדל של כתובת ההקדשה בחלקו העליון של ארון הקודש, המקור:הויקיפדיה העברית, צילום :משתמש:שלמה
על ארון הקודש מרג'ו אמיליה - פרטים מלאים בויקיפדיה העברית
ארון הקודש - ישיבת פוניבז' - בני ברק[עריכה]
מראה כללי
ארון הקודש
כתובת במרכז ארון הקודש
הכתר
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אתר מוזאון יהדות איטליה
- ↑ הועבר למוזיאון יהודי איטליה לצורך שיפוץ
לקריאה נוספת[עריכה]
- Luca Fiorentino, Guida All'Italia Ebraica, Marietti, Casale Monferrato, 1986