הנאתו וביעורו שווים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תנאי לתחולת קדושת [[שביעית]]: גידולי קרקע שההנאה מהם וכילויים באים בעת ובעונה אחת. | |||
מן הפסוק "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" {{מקור|ויקרא כה, ו|כן}} למדו חז"ל, כי קדושת שביעית חלה רק על גידולי קרקע שההנאה מהם וביעורם מן העולם באים כאחד, דוגמת אכילה, שבה כילוי וביעור המזון והנאת האכילה באים בעת ובעונה אחת, וכן שתייה, סיכה והדלקת הנר, ולא באה דרשה זו {{מקור|"הנאתו וביעורו שווים"|כן}} אלא למעט גידולי קרקע שביעורם קודם להנאתם, כגון עצים העומדים לעשות מהם פחמים - העצים נשרפים תחילה והופכים לגחלים הראויים לאפות בהם, וכיון שההנאה מן הפחמים באה רק לאחר מכן, אין העצים קדושים בקדושת שביעית. | מן הפסוק "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" {{מקור|ויקרא כה, ו|כן}} למדו חז"ל, כי קדושת שביעית חלה רק על גידולי קרקע שההנאה מהם וביעורם מן העולם באים כאחד, דוגמת אכילה, שבה כילוי וביעור המזון והנאת האכילה באים בעת ובעונה אחת, וכן שתייה, סיכה והדלקת הנר, ולא באה דרשה זו {{מקור|"הנאתו וביעורו שווים"|כן}} אלא למעט גידולי קרקע שביעורם קודם להנאתם, כגון עצים העומדים לעשות מהם פחמים - העצים נשרפים תחילה והופכים לגחלים הראויים לאפות בהם, וכיון שההנאה מן הפחמים באה רק לאחר מכן, אין העצים קדושים בקדושת שביעית. | ||
גרסה אחרונה מ־12:37, 5 בספטמבר 2012
|
|
תנאי לתחולת קדושת שביעית: גידולי קרקע שההנאה מהם וכילויים באים בעת ובעונה אחת.
מן הפסוק "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה, ו) למדו חז"ל, כי קדושת שביעית חלה רק על גידולי קרקע שההנאה מהם וביעורם מן העולם באים כאחד, דוגמת אכילה, שבה כילוי וביעור המזון והנאת האכילה באים בעת ובעונה אחת, וכן שתייה, סיכה והדלקת הנר, ולא באה דרשה זו ("הנאתו וביעורו שווים") אלא למעט גידולי קרקע שביעורם קודם להנאתם, כגון עצים העומדים לעשות מהם פחמים - העצים נשרפים תחילה והופכים לגחלים הראויים לאפות בהם, וכיון שההנאה מן הפחמים באה רק לאחר מכן, אין העצים קדושים בקדושת שביעית.