זריזין מקדימין למצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
(אולי כך) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
יש סוברים, כי "זריזין מקדימין למצוות" לא נאמר בתורת חיוב, אלא שראוי לנהוג כן כפי שנהג אברהם אבינו {{מקור|מאירי יומא כח, ב|כן}}, ויש סוברים כי "זריזין מקדימין למצוות" הוא חיוב גמור, ואדם שהשתהה בקיום המצוה ולא הקדימה עבר על איסור תורה {{מקור|שו"ת רד" | יש סוברים, כי "זריזין מקדימין למצוות" לא נאמר בתורת חיוב, אלא שראוי לנהוג כן כפי שנהג אברהם אבינו {{מקור|מאירי יומא כח, ב|כן}}, ויש סוברים כי "זריזין מקדימין למצוות" הוא חיוב גמור, ואדם שהשתהה בקיום המצוה ולא הקדימה עבר על איסור תורה {{מקור|שו"ת רד"ך בית ב חדר ה|כן}}, ויש סוברים שהחיוב הוא מדרבנן {{מקור|טורי אבן ר"ה ד, ב|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־01:14, 18 בנובמבר 2018
|
|
מצוה שהגיע זמנה, יש להקדים ולעשותה ללא שהות.
לכן, למשל, למרות שמצות ברית מילה נוהגת בכל שעות היום, מנץ החמה ועד שקיעתה, מכל מקום יש להקדימה לתחילת היום, לפי ש"זריזין מקדימין למצוות".
המקור לזה הוא מה שנאמר בספר בראשית (כב, ג): "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" - מלמד שזריזין מקדימין למצוות (פסחים ד, א). ויש למדים זאת ממה שנאמר (בראשית יט, כז): "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'".
יש סוברים, כי "זריזין מקדימין למצוות" לא נאמר בתורת חיוב, אלא שראוי לנהוג כן כפי שנהג אברהם אבינו (מאירי יומא כח, ב), ויש סוברים כי "זריזין מקדימין למצוות" הוא חיוב גמור, ואדם שהשתהה בקיום המצוה ולא הקדימה עבר על איסור תורה (שו"ת רד"ך בית ב חדר ה), ויש סוברים שהחיוב הוא מדרבנן (טורי אבן ר"ה ד, ב).