שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כינוי | [[שמחת תורה]] הוא כינוי לשמחה הנחגגת כאשר מסיימים את קריאת כל חמשת חומשי התורה ב[[קריאת התורה]] בבית הכנסת. בארץ ישראל נוהגים לסיים את הקריאה ב[[שמיני עצרת]] ובכך לחגוג ביום זה את שמחת התורה. אמנם, בחוץ לארץ שחוגגים את שמיני עצרת [[יום טוב שני של גלויות|יומיים]], חוגגים את שמחת תורה ביום השני של החג. | ||
==הקפות== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]]}} | |||
המנהג המקובל בשמחת תורה הוא להקיף את הבימה ב"שבע הקפות" תוך כדי אמירת פסוקי "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת". המנהג מובא בדברי הרמ"א{{הערה|בשם ר' אייזיק טירנא}} שכתב שנהגו להוציא בערבית ושחרית את כל ספרי התורה שבהיכל ולומר זמירות ותשבחות ולהקיף עימם את הבימה, בדומה להקפות שנעשות עם הלולב ב[[פיוטי הושענות|הושענות]]. על אף שבעבר נהגו להקיף את הבמה רק מספר מצומצם של פעמים, כיום המנהג המקובל הוא להקיף במשך זמן רב את הבמה תוך כדי שירים וריקודים לשמחת התורה. | |||
את ההקפות נוהגים לקיים בערב לאחר [[תפילת ערבית]] וכן ביום לאחר סיום תפילת שחרית אך לפני [[קריאת התורה]] ו[[תפילת מוסף]]. בדומה לעליות בקריאת התורה, נוהגים לתת את שתי ההקפות הראשונות ל[[כהנים]] ול[[לווים]] ואת ההקפה השלישית לחשובי הקהל. | |||
==עלייה לתורה== | |||
ב"שמחת תורה" ביום, לאחר [[תפילת שחרית]], מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד לסיום קריאת התורה. לרגל סיום התורה נוהגים לכבד את כל המתפללים, מגדול ועד קטן, ב[[עליה לתורה]]. העולה לתורה בסוף פרשת "וזאת הברכה" נקרא: "[[חתן תורה]]". | |||
בספר התורה השני קוראים את תחילת פרשת "בראשית". העולה לתורה לקריאה זו נקרא: "[[חתן בראשית]]". בספר התורה השלישי קוראים למפטיר את עניני החג וקרבנותיו. | |||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
מידי שבת בשבתו קוראים ב[[בית הכנסת]] את [[פרשת השבוע]], במגמה לסיים את כל חמשה חומשי תורה במשך השנה. את הפרשה האחרונה שבחומש דברים, פרשת "וזאת הברכה", קוראים ב"שמחת תורה". מכאן נובע מקור השמחה ביום זה. שמחים אנו על שסיימנו לקרוא את כל התורה. כדי להדגיש, שאין קו סיום ללימוד התורה ולעיסוק בה, פותחים אנו, לאחר סיום הפרשה האחרונה שבספר דברים, במעגל חדש של קריאת התורה החל מפרשת "בראשית". | מידי שבת בשבתו קוראים ב[[בית הכנסת]] את [[פרשת השבוע]], במגמה לסיים את כל חמשה חומשי תורה במשך השנה. את הפרשה האחרונה שבחומש דברים, פרשת "וזאת הברכה", קוראים ב"שמחת תורה". מכאן נובע מקור השמחה ביום זה. שמחים אנו על שסיימנו לקרוא את כל התורה. כדי להדגיש, שאין קו סיום ללימוד התורה ולעיסוק בה, פותחים אנו, לאחר סיום הפרשה האחרונה שבספר דברים, במעגל חדש של קריאת התורה החל מפרשת "בראשית". | ||
את הפסוק הנאמר בספר דברים {{מקור|לג|כן}}: "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", דרשו חכמים: "אל תקרי מורשה, אלא מאורסה". התורה היא כביכול ה"כלה" של ישראל, ושמחת תורה היא כעין חג כלולות בין ישראל לתורה. משום כך נקראים העולים לתורה ב"שמחת תורה", הן בסיום ספר דברים והן בתחילת ספר בראשית, בשם "חתנים". | את הפסוק הנאמר בספר דברים {{מקור|לג|כן}}: "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", דרשו חכמים: "אל תקרי מורשה, אלא מאורסה". התורה היא כביכול ה"כלה" של ישראל, ושמחת תורה היא כעין חג כלולות בין ישראל לתורה. משום כך נקראים העולים לתורה ב"שמחת תורה", הן בסיום ספר דברים והן בתחילת ספר בראשית, בשם "חתנים". | ||
==הקפות שניות== | |||
בארץ ישראל נוהגים לערוך "הקפות" גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", ע"פ מנהג [[האר"י]] כהצטרפות לשמחת בני חו"ל שמתחילים לחגוג את שמחת תורה רק במוצאי שמיני עצרת. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/15167 השמחה של שמחת תורה] הרב דב ברל ויין | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/8995 התורה שייכת לכולם בשמחת תורה] [[הרב אליעזר מלמד]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
בארץ ישראל נוהגים לערוך "הקפות" גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", ע"פ מנהג | |||
[[קטגוריה:מועדים]] | [[קטגוריה:מועדים]] | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:20, 22 בספטמבר 2021
|
|
שמחת תורה הוא כינוי לשמחה הנחגגת כאשר מסיימים את קריאת כל חמשת חומשי התורה בקריאת התורה בבית הכנסת. בארץ ישראל נוהגים לסיים את הקריאה בשמיני עצרת ובכך לחגוג ביום זה את שמחת התורה. אמנם, בחוץ לארץ שחוגגים את שמיני עצרת יומיים, חוגגים את שמחת תורה ביום השני של החג.
הקפות[עריכה]
- ערך מורחב - הקפות
המנהג המקובל בשמחת תורה הוא להקיף את הבימה ב"שבע הקפות" תוך כדי אמירת פסוקי "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת". המנהג מובא בדברי הרמ"א[1] שכתב שנהגו להוציא בערבית ושחרית את כל ספרי התורה שבהיכל ולומר זמירות ותשבחות ולהקיף עימם את הבימה, בדומה להקפות שנעשות עם הלולב בהושענות. על אף שבעבר נהגו להקיף את הבמה רק מספר מצומצם של פעמים, כיום המנהג המקובל הוא להקיף במשך זמן רב את הבמה תוך כדי שירים וריקודים לשמחת התורה.
את ההקפות נוהגים לקיים בערב לאחר תפילת ערבית וכן ביום לאחר סיום תפילת שחרית אך לפני קריאת התורה ותפילת מוסף. בדומה לעליות בקריאת התורה, נוהגים לתת את שתי ההקפות הראשונות לכהנים וללווים ואת ההקפה השלישית לחשובי הקהל.
עלייה לתורה[עריכה]
ב"שמחת תורה" ביום, לאחר תפילת שחרית, מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד לסיום קריאת התורה. לרגל סיום התורה נוהגים לכבד את כל המתפללים, מגדול ועד קטן, בעליה לתורה. העולה לתורה בסוף פרשת "וזאת הברכה" נקרא: "חתן תורה".
בספר התורה השני קוראים את תחילת פרשת "בראשית". העולה לתורה לקריאה זו נקרא: "חתן בראשית". בספר התורה השלישי קוראים למפטיר את עניני החג וקרבנותיו.
מנהגי היום[עריכה]
מידי שבת בשבתו קוראים בבית הכנסת את פרשת השבוע, במגמה לסיים את כל חמשה חומשי תורה במשך השנה. את הפרשה האחרונה שבחומש דברים, פרשת "וזאת הברכה", קוראים ב"שמחת תורה". מכאן נובע מקור השמחה ביום זה. שמחים אנו על שסיימנו לקרוא את כל התורה. כדי להדגיש, שאין קו סיום ללימוד התורה ולעיסוק בה, פותחים אנו, לאחר סיום הפרשה האחרונה שבספר דברים, במעגל חדש של קריאת התורה החל מפרשת "בראשית".
את הפסוק הנאמר בספר דברים (לג): "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", דרשו חכמים: "אל תקרי מורשה, אלא מאורסה". התורה היא כביכול ה"כלה" של ישראל, ושמחת תורה היא כעין חג כלולות בין ישראל לתורה. משום כך נקראים העולים לתורה ב"שמחת תורה", הן בסיום ספר דברים והן בתחילת ספר בראשית, בשם "חתנים".
הקפות שניות[עריכה]
בארץ ישראל נוהגים לערוך "הקפות" גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", ע"פ מנהג האר"י כהצטרפות לשמחת בני חו"ל שמתחילים לחגוג את שמחת תורה רק במוצאי שמיני עצרת. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- השמחה של שמחת תורה הרב דב ברל ויין
- התורה שייכת לכולם בשמחת תורה הרב אליעזר מלמד
הערות שוליים
- ↑ בשם ר' אייזיק טירנא