חידושי רבינו חיים הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

חידושי רבי חיים הלוי הוא הספר היחידי שכתב רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, הנסוב על עניינים נבחרים במשנה תורה לרמב"ם.

כתיבת הספר[עריכה]

רבי חיים מבריסק כתב בעצמו חידושים רבים, והיו בביתו ארגזים שונים של חידושי תורה שכתב בעצמו. עם זאת, הוא בירר את חידושיו מספר פעמים, והרשה להכניס רק את החידושים שהיה בטוח ללא ספק כי הם אמת לאמיתה. הוא גם דייק בכל מילה שכתב בספר, וחידושים ארוכים ומפולפלים כלל במילות בודדות.

הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ו, בעיר בריסק. וכך כותבים בניו של המחבר ב"הקדמת בני המחבר" לספר:

	וכשם שנפלאה שדרכו של אאמו"ר בעניין שיטת הלימוד והחידוש, שיגע בהן יגיעות נוראות במוחו הכביר והנפלא שיהא הכל מכוון לאמתה של תורה בעמקות נוראה, כן באותה המדה עצמה התנהג גם בעניין כתיבת החידושים והעלותם על ספר, שגם זה היה אצלו פרק של לימוד, והעמיק דעתו בזה כמו בעניין הלימוד עצמו, ובפלס תבונתו הרבה והעמוקה שקל כל תיבה ותיבה ממש, וזיקק אותה שבעתיים, שיהיו הדברים מכוונים ומדוקדקים ומצומצמים כחוט השערה, אמת לאמתו כפי עומק כוונתו וסברותיו הדקות, ולגודל ענוותנותו שנה הכל בדרך קצרה ובדברים מעטים, עד שפעמים רבות כלל חידושים גדולים ונכבדים במלה אחת או שתיים ממש, כאשר המעיינים יבינו בדברים, ולא יאומן כי יסופר למי שלא ראה בעיניו גודל יגיעתו ודקדוקו בזה, כי נתן נפשו על כל קוץ וקוץ מן הספר, שיהא הכל מכוון ומאומת ומדוקדק, ולא שקט ולא נח ולא זז מהעניין עד שהוציא כל דבר לאמתו ולאורו, ואז פנה לעניינים אחרים, ואחרי כל הנ"ל עדיין לא נחה דעתו, והיה שוקד תמיד על כתביו לתקנם ולהגיהם ולרקדם ולנפותם, וניפה הכל במאה נפה, עד שהוציא מהם סולת נקייה וטהורה לפי דעתו הרחבה ולאמתה של תורה, הוא הספר הזה שאנחנו נותנים לפניכם היום.

הספר נדפס בדפוס באותיות רש"י, ובצורת דף מיוחדת. לאחר שמדפיסים שונים הדפיסו את הספר באותיות מרובעות ובצורת דף אחר, מחו ראשי ישיבת בריסק נגד הדפסת הספר שלא כצורתו. בעקבות זאת הספר נדפס לאחרונה במספר מהדורות בצורה מחודשת, אך באותיות רש"י ובצורת הדף הישנה.

חשיבות הספר[עריכה]

הספר נחשב לאבן יסוד בשיטת בריסק המפורסמת, תלמידי השיטה מייחסים חשיבות מיוחדת לאמור בספר ומדייקים בכל מילה הכתובה בו. הלימוד בספר אינו מתוך רפרוף בעלמא, אלא נעשה מתוך עיון מעמיק, וכלשון בני המחבר בהקדמה: "כי אין הספר הזה כשאר ספרים הנקנים בקריאה ועיון בעלמא, רק ספר של לימוד, שאינו נקנה רק ביגיעה ועיון ועמל רב בדרכה של תורה, ואשרי מי שיעמוד על אמתתן ועומקן של דברים גם אחרי היגיעה והעיון המרובה בינו זאת".

רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה מורה לבניו ללמוד את הספר כצורתו עוד לפני לימוד התלמוד^[1]. כך רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מירושלים) העיד על עצמו אשר מייד לאחר בר מצוה, על פי הוראת אביו למד את ספרו של סבו חידושי הגר"ח על הרמב"ם והיה בקיא בספר בעל פה.

גדולי ישראל התייחסו לספר בהערצה מיוחדת. כך למשל רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל החזון איש, כתב את הגהותיו לספר "חידושי רבינו חיים הלוי", והגהותיו אלו הם חידושיו היחידים של החזון איש לספרי האחרונים.

חידושי הגר"ח (סטנסיל)[עריכה]

ערך מורחב - חידושי רבינו חיים הלוי

את חידושיו שלא הגיה הדפיסו תלמידי בנו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק במכונת כתיבה (סטנסיל), כדי שלא לעבור על רצון רבם שלא להדפיס באופן רשמי את החידושים שלא עברו את הגהתו. הספר התקבל בתפוצה נרחבת בעולם הישיבות, אם כי נהוג להתייחס אליו בזהירות לעתים, שכן מדובר בחידושים שלא הוגהו על ידי אומרם, ובישיבת בריסק אין לומדים בו כלל.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• חידושי רבינו חיים הלוי באתר היברובוקס

הערות שוליים