קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה: הבדלים בין גרסאות בדף
(כתבתי בויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
כלל דומה לכלל זה הוא הכלל [[ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]], שבו מדובר במשקה ה[[ניצוק]] באוויר מכלי אל כלי (בשונה מקטפרס הנוזל במורדות [[הר]] או שיפוע אחר, אך לא באוויר). | כלל דומה לכלל זה הוא הכלל [[ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]], שבו מדובר במשקה ה[[ניצוק]] באוויר מכלי אל כלי (בשונה מקטפרס הנוזל במורדות [[הר]] או שיפוע אחר, אך לא באוויר). | ||
{{ערך מורחב|קטפרס}} | {{ערך מורחב|ערך=קטפרס}} | ||
משמעות המילה "קטפרס" מורה על מקום ירידה תלולה. | משמעות המילה "קטפרס" מורה על מקום ירידה תלולה. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
שיטת רבי [[חיים מצאנז]] היא המחמירה ביותר ב"קטפרס",{{הערה|1=בשו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב'[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=11 מובא כאן]}}, והוא מסביר שיסוד הכלל שקטפרס אינו חיבור הוא שאין המים מתחברים אלא כאשר הם נאספו '''ונקוו''' בשטח ישר ולא [[שיפוע|משופע]]. לפי הסברו, "אשבורן" הוא תיאור מים שנאספו במקווה, הוא תיאור למים שנאספו יחד על אותה קרקע ונחים יחד על אותה קרקע משותפת, במקרה כזה, נחשבים המים כמחוברים יחד וכגוף אחד. לעומת זאת, כאשר המים נמצאים על מקום משופע, אין הם '''נחים''' על המקום המשופע, אלא הם נמצאים שם באופן ארעי על ידי דבר צדדי המכריח אותם (המים שמתחתיהם), שלולי הדבר המכריח ומסייע להם להשאר במקום המשופע היו יורדים ונוזלים למקום אחר - למטה מהשיפוע. במצב כזה, נמצא שהמים אינם נחים כלל על הקרקע והרי הם כנמצאים באוויר, ולכן אין חיבור ביניהם. | שיטת רבי [[חיים מצאנז]] היא המחמירה ביותר ב"קטפרס",{{הערה|1=בשו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב'[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=11 מובא כאן]}}, והוא מסביר שיסוד הכלל שקטפרס אינו חיבור הוא שאין המים מתחברים אלא כאשר הם נאספו '''ונקוו''' בשטח ישר ולא [[שיפוע|משופע]]. לפי הסברו, "אשבורן" הוא תיאור מים שנאספו במקווה, הוא תיאור למים שנאספו יחד על אותה קרקע ונחים יחד על אותה קרקע משותפת, במקרה כזה, נחשבים המים כמחוברים יחד וכגוף אחד. לעומת זאת, כאשר המים נמצאים על מקום משופע, אין הם '''נחים''' על המקום המשופע, אלא הם נמצאים שם באופן ארעי על ידי דבר צדדי המכריח אותם (המים שמתחתיהם), שלולי הדבר המכריח ומסייע להם להשאר במקום המשופע היו יורדים ונוזלים למקום אחר - למטה מהשיפוע. במצב כזה, נמצא שהמים אינם נחים כלל על הקרקע והרי הם כנמצאים באוויר, ולכן אין חיבור ביניהם. | ||
לדבריו, כן היא דעת רוב הראשונים, ה[[רבינו שמשון|ר"ש]], ה[[ריב"ש]] וה[[רמב"ם]]. כך למשל הוא מפרש את דברי הרמב"ם{{הערה| | לדבריו, כן היא דעת רוב הראשונים, ה[[רבינו שמשון|ר"ש]], ה[[ריב"ש]] וה[[רמב"ם]]. כך למשל הוא מפרש את דברי הרמב"ם{{הערה|משנה פ"ח מ"ט}}{{ציטוטון|לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקווה התערובת אלא כשיודבק במי מקווה בשטח משטחי אלו המים הטמאים}}. כלומר, על המים להיות יחד בשטח משותף. | ||
כתוצאה משיטה זו, לפי פסקי הדברי חיים, מים שאינם מכונסים יחד במקווה, פסולים. כך למשל פסק הדברי חיים כי שני בורות המחוברים זה לזה על ידי צינור פסולים. על הדברי חיים חלק בעל ה[[נפש חיה]]. | כתוצאה משיטה זו, לפי פסקי הדברי חיים, מים שאינם מכונסים יחד במקווה, פסולים. כך למשל פסק הדברי חיים כי שני בורות המחוברים זה לזה על ידי צינור פסולים. על הדברי חיים חלק בעל ה[[נפש חיה]]. | ||
נחלקו האחרונים בהסבר דבריו, ובהתאם נחלקו האם גם מקווה שבנוי בשיטת בור על גבי בור, פסול לפי שיטת הדברי חיים. יש שסברו שגם באופן כזה המקווה פסול, מכיוון שיסוד קטפרס הוא שהמים אינם מונחים יחד בקרקע שווה{{הערה|כאשר המים מונחים יחד בבור המחולק לשנים על ידי מחיצה - אך בקרקע שווה, ויש ביניהם חור כשפופרת הנוד שמחשיב את המחיצה שביניהם לפרוצה (ראו בחידושי הגרי"ז על מקוואות) ניתן להחשיב את המים כמונחים יחד. אך כאשר המים מונחים בבור על גבי בור, גם לאחר החור של "שפופרת הנוד", אין המים מונחים יחד, אלא על קרקע אחרת.}} וגם כאן המים מונחים בשני בורות שאינם בקרקע שווה{{הערה|דברי יציב יורה דעה סימן קי"ז}}, ויש שסברו שבאופן כזה גם הדברי חיים מודה שהמקווה כשר, כי הפסול הוא דווקא כאשר המים שבשני הבורות אינם מחוברים זה לזה באופן טבעי, מכיוון שהמים שבצינור אינם מחוברים לבור התחתון ב"אשבורן" (ההפך מקטפרס) אלא ב"קטפרס", שהרי הם אינם מונחים באופן טבעי על הקרקע של המקווה התחתונה, ורק הצינור הוא זה שמגבילם שיעמדו שם, אך כאן המים המחוברים בין שני הבורות מחוברים זה לזה באופן טבעי לכל הדיעות, ואין צורך בצינור שיחבר ביניהם, שהרי הם סמוכים זה לזה באופן מוחלט, ולכן למרות ששאר המים אינם מחוברים יחד, די בחיבור זה{{הערה|ראו באריכות בספר "מקווה מים" (הרב ירמיה כ"ץ) חלק א'.}}. | נחלקו האחרונים בהסבר דבריו, ובהתאם נחלקו האם גם מקווה שבנוי בשיטת בור על גבי בור, פסול לפי שיטת הדברי חיים. יש שסברו שגם באופן כזה המקווה פסול, מכיוון שיסוד קטפרס הוא שהמים אינם מונחים יחד בקרקע שווה{{הערה|כאשר המים מונחים יחד בבור המחולק לשנים על ידי מחיצה - אך בקרקע שווה, ויש ביניהם חור כשפופרת הנוד שמחשיב את המחיצה שביניהם לפרוצה (ראו בחידושי הגרי"ז על מקוואות) ניתן להחשיב את המים כמונחים יחד. אך כאשר המים מונחים בבור על גבי בור, גם לאחר החור של "שפופרת הנוד", אין המים מונחים יחד, אלא על קרקע אחרת.}} וגם כאן המים מונחים בשני בורות שאינם בקרקע שווה{{הערה|דברי יציב יורה דעה סימן קי"ז}}, ויש שסברו שבאופן כזה גם הדברי חיים מודה שהמקווה כשר, כי הפסול הוא דווקא כאשר המים שבשני הבורות אינם מחוברים זה לזה באופן טבעי, מכיוון שהמים שבצינור אינם מחוברים לבור התחתון ב"אשבורן" (ההפך מקטפרס) אלא ב"קטפרס", שהרי הם אינם מונחים באופן טבעי על הקרקע של המקווה התחתונה, ורק הצינור הוא זה שמגבילם שיעמדו שם, אך כאן המים המחוברים בין שני הבורות מחוברים זה לזה באופן טבעי לכל הדיעות, ואין צורך בצינור שיחבר ביניהם, שהרי הם סמוכים זה לזה באופן מוחלט, ולכן למרות ששאר המים אינם מחוברים יחד, די בחיבור זה{{הערה|ראו באריכות בספר "מקווה מים" (הרב ירמיה כ"ץ) חלק א'.}}. | ||
{{ערך מורחב|בור על גבי בור}} | {{ערך מורחב|ערך=בור על גבי בור}} | ||
מנהג חב"ד כיום הוא לעשות בור על גבי בור, אם משום שלא סוברים כשיטת רבי חיים מצאנז{{הערה|שהרי הדברי חיים פוסק שאסור לעשות את המקווה בשיפוע שכן אז הוא "קטפרס", ואילו בהוראות בעל התניא לעשות מקווה, מופיע לעשות את רצפת המקווה בשיפוע קצת, כדי שהטובלות ימצאו את מקומם לפי גובהן}}, אם מפני שסוברים שדבריו אינם נסובים על מקווה כזה{{הערה|ראו להלן.}}. הרב [[עובדיה יוסף]] פוסק כי מותר ואף מהודר לטבול במקווה כזה ללא חשש, ואף כתב שרבי [[שלמה קלוגר]], [[האבני נזר]], ובדורינו הרב [[יצחק יעקב ווייס]]{{הערה|חלק ו' סימן צ'}} והרב [[שמואל וואזנר]]{{הערה|שו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן קל"ב}} ועוד פוסקים סוברים כך{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=1340 פסק הגר"ע יוסף בדין בור על גבי בור] באתר "שטורם נט"}}. | מנהג חב"ד כיום הוא לעשות בור על גבי בור, אם משום שלא סוברים כשיטת רבי חיים מצאנז{{הערה|שהרי הדברי חיים פוסק שאסור לעשות את המקווה בשיפוע שכן אז הוא "קטפרס", ואילו בהוראות בעל התניא לעשות מקווה, מופיע לעשות את רצפת המקווה בשיפוע קצת, כדי שהטובלות ימצאו את מקומם לפי גובהן}}, אם מפני שסוברים שדבריו אינם נסובים על מקווה כזה{{הערה|ראו להלן.}}. הרב [[עובדיה יוסף]] פוסק כי מותר ואף מהודר לטבול במקווה כזה ללא חשש, ואף כתב שרבי [[שלמה קלוגר]], [[האבני נזר]], ובדורינו הרב [[יצחק יעקב ווייס]]{{הערה|חלק ו' סימן צ'}} והרב [[שמואל וואזנר]]{{הערה|שו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן קל"ב}} ועוד פוסקים סוברים כך{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=1340 פסק הגר"ע יוסף בדין בור על גבי בור] באתר "שטורם נט"}}. | ||
גרסה אחרונה מ־04:32, 7 באוקטובר 2012
|
|
קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה ונידון בעיקר בהלכות מקוואות. כלל זה מופיע במסכת טהרות[1] והוא אומר שמים המונחים על מקום מדרון (למשל הר תלול) אין להחשיבם כמחוברים זה לזה, לא לטומאה, שאם נגע טמא במים הוא לא טימא את טיפות המים האחרות שאינן נחשבות כמחוברות לשאר המים, ולא לטהרה - לעניין מים טמאים שהשיקם למקווה דרך קטפרס או לעניין חיבור שני מקוואות זה לזה, שמחוברים על ידי מים כאלו המונחים באופן קטפרס.
כלל דומה לכלל זה הוא הכלל ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, שבו מדובר במשקה הניצוק באוויר מכלי אל כלי (בשונה מקטפרס הנוזל במורדות הר או שיפוע אחר, אך לא באוויר).
- ערך מורחב - קטפרס
משמעות המילה "קטפרס" מורה על מקום ירידה תלולה.
מתי חל הכלל: בהשקה או בחיבור שני מקוואות[עריכה]
שיטת הריב"ש[עריכה]
שיטת הריב"ש היא, שפסול קטפרס הוא שם אחר לפסול הידוע של "זוחלין" במקוואות, שאם המים אינם נחים אלא זוחלין ממקומם, המים פסולים לטבילה, שכן "יכול מה מעיין בזוחלין אף מקווה בזוחלין, תלמוד לומר אך מעיין, מעיין בזוחלין ואין מקווה בזוחלין" (תורת כוהנים פרשת שמיני). דעה זו מוזכרת גם בתוספות[2], והוא דוחה אותה מההוכחה שגם במעיין קיים פסול "קטפרס" למרות שאין בו את פסול "זוחלין".
הסבר[עריכה]
ההסבר על הפסול של זוחלין, מובא בפוסקים אחרים המפרשים ש"זוחלין אינם חיבור", מים שאינם נמצאים על מקומם בקביעות אינם נחשבים למחובר זה לזה, וממילא אין שיעור של ארבעים סאה למים, שהרי כל טיפה טיפה עומדת בפני עצמה ואינה מחוברת לחברתה.
שיטות חכמי התוספות[עריכה]
לכלל של קטפרס אינו חיבור ישנה סתירה לכאורה: קיימת משנה האומרת כי לפי הכלל גוד אחית (משמעותה היא "גוד" משוך "אחית" והורד) כאשר ישנן שלושה בורות החפורות במדרון של הר, ושלולית מים שנוזלת על מדרון ההר, עוברת מעל שלושה בורות המים, ובכך מחברת את שלושת ריכוזי המים מלמעלה, נחשבים השלושה למחוברים באופן חלקי, לפי רבי יהודה ניתן להטביל כלים במקווה התחתונה, על ידי הכלל "גוד אחית" שעל פיו ניתן להחשיב את כל המים כאילו מונחים בבור התחתון, ולפי רבי מאיר ניתן להטביל כלים אף בעליונה, שכן ניתן להחשיב את כל המים כאילו מונחים בבור העליון, שכשם שאומרים "גוד אחית" כך ניתן להחשיב את המים למעלה על ידי "גוד אסיק" (משוך והעלה את המים למעלה)[3]
לפי משנה זו, נמצא שבעיית ה"קטפרס" אינה קיימת שהרי תמיד ניתן לומר על ידי הכלל "גוד אחית", שכל המים שנמצאים במדרון נחשבים כמונחים ומכונסים למטה. ונחלקו בעלי התוספות ביישוב הקושיא:
- לפי דעת רבינו תם, כאשר כבר קיים בור הנחשב מקווה שלם - שיש בו ארבעים סאה, אלא שאנו רוצים לצרף למקווה בור נוסף הקים בסמוך, אנו יכולים להחשיב גם את הבור הסמוך כ"מקווה", אך כאשר ישנן מספר בורות שבאף אחת מהם אין ארבעים סאה, לא ניתן להחשיב את הבורות כמקווה. כך היא גם דעת הרשב"א[4].
בנוסף, יש אופן נוסף שבו מים הנחשבים ל"קטפרס" נחשב למחוברים למקווה: בור שהיו בו מים בשיעור של ארבעים סאה בדיוק, והלך אדם וטבל בו ועלה המים, ברור שכמה טיפות מהמים נדבקו בגופו ונמשכים עימו כך שלא נותרו במקווה ארבעים סאה. למרות זאת, לפי שיטת רב יהודה ניתן לצרף את טיפות המים שעל גופו לשיעור המקווה. ההסבר הוא מכיוון שהמים עומדים לרדת למקווה, ניתן לצרפם למרות שבאופן זמני הם לא מחוברים למקווה.
- לפי דעת ר"י, החילוק פשוט: לעניין צירוף שיעור המקווה גם מים נחשבים לקטפרס נחשבים למחוברים למקווה, אך לעניין השקה לא.
הסבר[עריכה]
האחרונים מסבירים כי לפי שיטת רבינו תם, פסול ה"קטפרס" פוסל את המקווה מפני שאין המים מונחים על מקום אחד, ואילו שם התואר "מקווה" מתאר מים שנאספו אל מקום אחד ("אשבורן"), כאמור בפסוק "יקוו המים אל מקום אחד". מסיבה זו, לעולם לא יחול תואר "מקווה" על המים הזורמים על גבי מדרון ואינם מכונסים יחד, כך שלא שייך שיחול תואר מקווה על ידי ארבעים סאה שאינם יחד בבור אחד. לעומת זאת, לאחר שחל שם המקווה על הבור שבו יש ארבעים סאה מים מכונסים, ויש בור אחר סמוך שבו יש פחות מארבעים סאה - אך הוא מחובר לבור שיש בו ארבעים סאה דרך קטפרס, ניתן להחשיב את הבור המחובר למקווה מדין "המחובר לטהור", כלומר כאשר דבר מחובר אל דבר אחר טהור, גם הוא טהור, (שמסיבה זו כשרים מים שאובים כאשר הם מושקים אל מי מקווה).
שיטת הר"י, לעומת זאה, אחרת, וניתן לומר - אף הפוכה: ניתן לצרף אל שיעור ארבעים סאה גם מים שאינם מכונסים יחד בבור אחד, מכיוון שגם דרך קטפרס המים מכונסים יחד (פיזית). לעומת זאת, כדי להשיק מים זה לזה ולטהרם, יש צורך שהמים יהיו מחוברים יחד, שהרי אנו רוצים להשפיע על כל המים דרך נגיעה, ששייכת רק בגוף אחד. הפני יהושע מסביר, כי קל יותר (רוחנית ומשפטית) לצרף המים זה לזה (להשלים את שיעור המקווה), מאשר להפוך את שני הבורות למקווה אחד (בהשקה) שלכך נצרך ששני המקוואות יהפכו להיות אחד ממש, שזה לא ייתכן על ידי קטפרס[5].
גדרי הכלל: מהו קטפרס[עריכה]
נחלקו הראשונים מהו גדר קטפרס. בתוספות רי"ד על מסכת גיטין מובאת מחלוקת ראשונים, האם קטפרס הוא רק כאשר המים נעים וזורמים על מקום שיפוע, או גם כאשר הם נאספו יחד במקום מקוער שבנוי בצורת שיפוע. דעת התוספות רי"ד היא שכאשר המים מכונסים יחד אין את בעיית הקטפרס (וכך היא גם דעת הריב"ש כמובא לעיל[6]. הוא מביא גם דעתם של חכמי צרפת, שגם במקרה כזה נחשבים המים לזוחלים.
שיטת רבי חיים מצאנז[עריכה]
שיטת רבי חיים מצאנז היא המחמירה ביותר ב"קטפרס",[7], והוא מסביר שיסוד הכלל שקטפרס אינו חיבור הוא שאין המים מתחברים אלא כאשר הם נאספו ונקוו בשטח ישר ולא משופע. לפי הסברו, "אשבורן" הוא תיאור מים שנאספו במקווה, הוא תיאור למים שנאספו יחד על אותה קרקע ונחים יחד על אותה קרקע משותפת, במקרה כזה, נחשבים המים כמחוברים יחד וכגוף אחד. לעומת זאת, כאשר המים נמצאים על מקום משופע, אין הם נחים על המקום המשופע, אלא הם נמצאים שם באופן ארעי על ידי דבר צדדי המכריח אותם (המים שמתחתיהם), שלולי הדבר המכריח ומסייע להם להשאר במקום המשופע היו יורדים ונוזלים למקום אחר - למטה מהשיפוע. במצב כזה, נמצא שהמים אינם נחים כלל על הקרקע והרי הם כנמצאים באוויר, ולכן אין חיבור ביניהם.
לדבריו, כן היא דעת רוב הראשונים, הר"ש, הריב"ש והרמב"ם. כך למשל הוא מפרש את דברי הרמב"ם[8]"לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקווה התערובת אלא כשיודבק במי מקווה בשטח משטחי אלו המים הטמאים". כלומר, על המים להיות יחד בשטח משותף.
כתוצאה משיטה זו, לפי פסקי הדברי חיים, מים שאינם מכונסים יחד במקווה, פסולים. כך למשל פסק הדברי חיים כי שני בורות המחוברים זה לזה על ידי צינור פסולים. על הדברי חיים חלק בעל הנפש חיה.
נחלקו האחרונים בהסבר דבריו, ובהתאם נחלקו האם גם מקווה שבנוי בשיטת בור על גבי בור, פסול לפי שיטת הדברי חיים. יש שסברו שגם באופן כזה המקווה פסול, מכיוון שיסוד קטפרס הוא שהמים אינם מונחים יחד בקרקע שווה[9] וגם כאן המים מונחים בשני בורות שאינם בקרקע שווה[10], ויש שסברו שבאופן כזה גם הדברי חיים מודה שהמקווה כשר, כי הפסול הוא דווקא כאשר המים שבשני הבורות אינם מחוברים זה לזה באופן טבעי, מכיוון שהמים שבצינור אינם מחוברים לבור התחתון ב"אשבורן" (ההפך מקטפרס) אלא ב"קטפרס", שהרי הם אינם מונחים באופן טבעי על הקרקע של המקווה התחתונה, ורק הצינור הוא זה שמגבילם שיעמדו שם, אך כאן המים המחוברים בין שני הבורות מחוברים זה לזה באופן טבעי לכל הדיעות, ואין צורך בצינור שיחבר ביניהם, שהרי הם סמוכים זה לזה באופן מוחלט, ולכן למרות ששאר המים אינם מחוברים יחד, די בחיבור זה[11].
- ערך מורחב - בור על גבי בור
מנהג חב"ד כיום הוא לעשות בור על גבי בור, אם משום שלא סוברים כשיטת רבי חיים מצאנז[12], אם מפני שסוברים שדבריו אינם נסובים על מקווה כזה[13]. הרב עובדיה יוסף פוסק כי מותר ואף מהודר לטבול במקווה כזה ללא חשש, ואף כתב שרבי שלמה קלוגר, האבני נזר, ובדורינו הרב יצחק יעקב ווייס[14] והרב שמואל וואזנר[15] ועוד פוסקים סוברים כך[16].
עם זאת, יש שסוברים שגם רבי שלום דובער שניאורסון, מייסד תקנת בור על גבי בור, חשש לשיטת רבי חיים מצאנז. לדבריהם, זה ההסבר גם לכך שהוא ציווה שחור ההשקה המחבר בין הבור העליון לבור התחתון יהיה בגודל טפח על טפח, שזהו שיעור "מוציא רימון" לפי שיטת בעל התניא[17]. רבים נתחבטו[18] להבין את השיעור של "מוציא רימון", שאמור להיות תקף לכאורה רק כדי לבטל כלי שלא יקבל טומאה ולא לערב בין שני מקוואות, שעל כך ישנה הלכה למשה מסיני ידועה שהשיעור הוא כשפופרת הנוד. אך לפי דבריהם, הרש"ב סבר כי ייתכן שיש כאן חשש של "קטפרס" כאשר קרקעית שני המקוואות אינה שווה, וייתכן ששיעור "שפופורת הנוד" אינו מועיל לבטל את מחיצת המקווה המפרידה בין שני המקוואות אלא היא רק מערבת את המים של שני מקוואות שמונחים בזווית שווה. ומסיבה זו ציווה לעשות שיעור של מוציא רימון, שיש הסוברים[19] שהוא מועיל כדי לבטל את מחיצות המקווה[20].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- קטפרס לפי שיטת הריב"ש המאור
- קונטרס להבדיל בין מים למים בדין מקווה על גבי מקווה
הערות שוליים
- ↑ טהרות פ"ח מ"ט
- ↑ במסכת חגיגה שם
- ↑ חגיגה טז א גיטין יט א
- ↑ בגיטין טז ב
- ↑ פני יהושע, בגיטין ט"ז ע"א.
- ↑ דעתו היא, כמובא בראש הערך, שפסול קטפרס הוא רק כאשר המים נעים ו"זוחלין" ממקומם
- ↑ בשו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב'מובא כאן
- ↑ משנה פ"ח מ"ט
- ↑ כאשר המים מונחים יחד בבור המחולק לשנים על ידי מחיצה - אך בקרקע שווה, ויש ביניהם חור כשפופרת הנוד שמחשיב את המחיצה שביניהם לפרוצה (ראו בחידושי הגרי"ז על מקוואות) ניתן להחשיב את המים כמונחים יחד. אך כאשר המים מונחים בבור על גבי בור, גם לאחר החור של "שפופרת הנוד", אין המים מונחים יחד, אלא על קרקע אחרת.
- ↑ דברי יציב יורה דעה סימן קי"ז
- ↑ ראו באריכות בספר "מקווה מים" (הרב ירמיה כ"ץ) חלק א'.
- ↑ שהרי הדברי חיים פוסק שאסור לעשות את המקווה בשיפוע שכן אז הוא "קטפרס", ואילו בהוראות בעל התניא לעשות מקווה, מופיע לעשות את רצפת המקווה בשיפוע קצת, כדי שהטובלות ימצאו את מקומם לפי גובהן
- ↑ ראו להלן.
- ↑ חלק ו' סימן צ'
- ↑ שו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן קל"ב
- ↑ פסק הגר"ע יוסף בדין בור על גבי בור באתר "שטורם נט"
- ↑ ראו בערך תקנת המקוואות של בעל התניא
- ↑ שו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן קל"ב ועוד, ראו בספר מקווה מים חלק א'
- ↑ שואל ומשיב (ראו במקווה מים חלק א')
- ↑ בשם הרב משה יהודה לייב לנדא ששמע מאביו. וכן מופיע במקווה מים חלק א'.