רבי אישטרוק אבן שאנג'י: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אשתרוק (אישטרוק) אבן שאנג'י''' היה [[רב]], [[פוסק]] וראש [[ישיבה]] | '''רבי אשתרוק (אישטרוק) בן דוד אבן שאנג'י''' היה [[רב]], [[פוסק]] וראש [[ישיבה]] בבולגריה בראשית תקופת האחרונים. | ||
נולד בשנת ש"ל בקירוב, כנראה בעיר ניקופול (כיום בולגריה). אביו | נולד בשנת ש"ל בקירוב, כנראה בעיר ניקופול (כיום בולגריה). אביו ר' דוד התפרסם כתלמיד חכם, עשיר ובעל מעשים, וזכה לשיבה טובה. מוצא משפחתו ממגורשי ספרד שהגיעו לבלקן לאחר הגירוש. למד תורה בשאלוניקי בישיבתו של [[רבי שלמה הכהן]] (המהרש"ך). | ||
רבי אישטרוק מרבה לצטט את רבו, בתואר: "מורי ורבי הכהן הגדול | רבי אישטרוק מרבה לצטט את רבו, בתואר: "מורי ורבי הכהן הגדול מוהרש"ך", והמהרש"ך העריך מאד את תלמידו ותיארו: "הבן יקיר לי כה"ר אישטרוק ן' שנג'י יצ"ו". משנת ש"ן בערך שימש כרב קהילת הספרדים בסופיה, שבה כיהן כחמישים שנה עד לעלייתו ל[[ארץ ישראל]] בשנת ת' לערך. לצד תפקידו כרב, ר' אישטרוק כיהן גם כראש ישיבה בעיר. ר' אישטרוק עלה לארץ על אף המצב הכלכלי והמדיני הקשה ששרר בה באותה תקופה. תקופה מסויימת שהה בקושטא, כנראה בדרכו לארץ-ישראל, והתגורר בביתו של ר' ישראל בנבנישתי, אביו של [[רבי חיים בנבנישתי]]. הוא התיישב בירושלים ובה נפטר בשנת ת"ג. | ||
חכמי דורו התייחסו אליו בהערצה והביאו ממנו פסקים. כך למשל, רבי חיים בנבנישתי מביא בחיבורו הנהגות שראה אצל רבי אישטרוק בהיותו בקושטא בבית אביו או במקומות אחרים (למשל: {{מקור|שיורי כנסת הגדולה אורח חיים סימן רעא סעיף ד}}; {{מקור|כנסת הגדולה אורח חיים תקצב}} ועוד). [[רבי עזריה פיגו]] הספיד אותו עם בוא הידיעה על פטירתו {{מקור|בינה לעתים, דרוש א , ורשה תרמ"ג|כן}}. התכתב עם רבים מרבני דורו, בהם [[מהרי"ט]], מהרש"ך, [[רבי אברהם מונסון]] ועוד. | חכמי דורו התייחסו אליו בהערצה והביאו ממנו פסקים. כך למשל, רבי חיים בנבנישתי מביא בחיבורו הנהגות שראה אצל רבי אישטרוק בהיותו בקושטא בבית אביו או במקומות אחרים (למשל: {{מקור|שיורי כנסת הגדולה אורח חיים סימן רעא סעיף ד}}; {{מקור|כנסת הגדולה אורח חיים תקצב}} ועוד). [[רבי עזריה פיגו]] הספיד אותו עם בוא הידיעה על פטירתו {{מקור|בינה לעתים, דרוש א , ורשה תרמ"ג|כן}}. התכתב עם רבים מרבני דורו, בהם [[מהרי"ט]], מהרש"ך, [[רבי אברהם מונסון]] ועוד. | ||
אוסף תשובותיו היה שמור בכת"י, ויצא לאור לאחר עריכה וסידור מקיפים | אוסף תשובותיו היה שמור בכת"י, ויצא לאור לאחר עריכה וסידור מקיפים על ידי משה עמאר (בתוספות תשובות מחכמים אחרים הקשורות לפולמוסים המוזכרים בקובץ) בשנת תשמ"ב בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. כפי הנראה השאיר כתבים נוספים, שטרם ראו אור. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5330|מספר שנים=73}} | ||
{{מיון רגיל:אבן שאנג'י אישטרוק}} | {{מיון רגיל:אבן שאנג'י אישטרוק}} |
גרסה אחרונה מ־15:08, 23 בדצמבר 2012
|
רבי אשתרוק (אישטרוק) בן דוד אבן שאנג'י היה רב, פוסק וראש ישיבה בבולגריה בראשית תקופת האחרונים.
נולד בשנת ש"ל בקירוב, כנראה בעיר ניקופול (כיום בולגריה). אביו ר' דוד התפרסם כתלמיד חכם, עשיר ובעל מעשים, וזכה לשיבה טובה. מוצא משפחתו ממגורשי ספרד שהגיעו לבלקן לאחר הגירוש. למד תורה בשאלוניקי בישיבתו של רבי שלמה הכהן (המהרש"ך). רבי אישטרוק מרבה לצטט את רבו, בתואר: "מורי ורבי הכהן הגדול מוהרש"ך", והמהרש"ך העריך מאד את תלמידו ותיארו: "הבן יקיר לי כה"ר אישטרוק ן' שנג'י יצ"ו". משנת ש"ן בערך שימש כרב קהילת הספרדים בסופיה, שבה כיהן כחמישים שנה עד לעלייתו לארץ ישראל בשנת ת' לערך. לצד תפקידו כרב, ר' אישטרוק כיהן גם כראש ישיבה בעיר. ר' אישטרוק עלה לארץ על אף המצב הכלכלי והמדיני הקשה ששרר בה באותה תקופה. תקופה מסויימת שהה בקושטא, כנראה בדרכו לארץ-ישראל, והתגורר בביתו של ר' ישראל בנבנישתי, אביו של רבי חיים בנבנישתי. הוא התיישב בירושלים ובה נפטר בשנת ת"ג.
חכמי דורו התייחסו אליו בהערצה והביאו ממנו פסקים. כך למשל, רבי חיים בנבנישתי מביא בחיבורו הנהגות שראה אצל רבי אישטרוק בהיותו בקושטא בבית אביו או במקומות אחרים (למשל: שיורי כנסת הגדולה אורח חיים סימן רעא סעיף ד; כנסת הגדולה אורח חיים תקצב ועוד). רבי עזריה פיגו הספיד אותו עם בוא הידיעה על פטירתו (בינה לעתים, דרוש א , ורשה תרמ"ג). התכתב עם רבים מרבני דורו, בהם מהרי"ט, מהרש"ך, רבי אברהם מונסון ועוד.
אוסף תשובותיו היה שמור בכת"י, ויצא לאור לאחר עריכה וסידור מקיפים על ידי משה עמאר (בתוספות תשובות מחכמים אחרים הקשורות לפולמוסים המוזכרים בקובץ) בשנת תשמ"ב בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. כפי הנראה השאיר כתבים נוספים, שטרם ראו אור.
תקופת חייו של רבי אישטרוק אבן שאנג'י על ציר הזמן |
---|
|