להתלמד להבין ולהורות: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י Shyk (שיחה) 11:20, 27 בנובמבר 2012 (IST)

קטגוריה הלכתית ביחס לכמה דברים שיש לגביהם איסור, אך מותר לעשותם לצורך הבנה והתלמדות לגביהם. לדוגמה: כשפים, קטורת, צורות שאסור לצור הגיית השם באותיותיו, ולחלק מהשיטות אף בקריאה בספרים חיצוניים. לגבי עבודה זרה, נאמר היתר להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה, אך לא בעשייה.

להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה[עריכה]

• נאמר בתורה (דברים פרק יח, ט-יב), "כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: כִּי תוֹעֲבַת יְדֹוָד כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ:". רש"י מביא דרשת חז"ל: (רש"י דברים יח, ט) "לא תלמד לעשות - אבל אתה למד להבין ולהורות כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלין ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק העובדי כוכבים". היינו שראוי ללמוד את דרכי העבודה זרה, ואת דרכי הכישוף והקסמים, כדי להורות לבנים שלא יעשו דברים מסויימים שהם חוק עבודת כוכבים.
• הרמב"ם כותב שבית דין צריכים ללמוד דרכי עבודות העבודה זרה, כדי לדעת כיצד לדון אדם שעבד עבודה זרה, שאין סוקלין אדם עד שעבדה כדרך עבודתה רמב"ם עבודת כוכבים ג, ב. האור שמח מבאר שההיתר לבית הדין ללמוד זאת הוא משום 'להבין ולהורות'^[1].

להבין ולהורות בכשפים[עריכה]

• על רבי אליעזר הגדול נאמר שהיה עושה כשפים כדי להבין ולהורות^[2]
• חזקיהו המלך עשה ספר רפואות על פי משפטי הכוכבים, שהוא נכנס בסוג העבודה זרה או הכשפים. הרמב"ם מבאר שעשה כן כדי ללמוד אך לא כדי להשתמש ברפואות אלה בפועל, וההיתר לכתוב את הספר הוא משום "להבין ולהורות". ^[3].
• פירוש להבין ולהורות על פי המאירי הוא שאם יעמוד מדיח להתנבא בשקרים על ידי כישוף, שידע האדם להבין בכך^[4].
• בכשפים מותר אף לעשות כדי להבין ולהורות, ולא רק ללמוד באופן תאורטי^[5]

להבין ולהורות בשמן המשחה ובקטורת[עריכה]

• אף שאסור לעשות שמן המשחה במתכנת שהיה במקדש, מותר לעשותו כדי להתלמד, להבין ולהורות (רמב"ם כלי המקדש א, ד).
• אף שאסור לעשות קטורת במתכנת שהיתה במקדש, מותר לעשותה כדי להתלמד, להבין ולהורות (רמב"ם כלי המקדש ב, י)

להבין ולהורות בצורות שאסור לצור[עריכה]

רבן גמליאל עשה דמות צורות של מצבי הירח, בעלייתו משנה מסכת ראש השנה פרק ג. זאת למרות האיסור "לא תעשון איתי" המבואר במסכת עבודה זרה פרק ג. לפי אחד הביאורים בגמרא ההיתר לכך הוא שעשה להבין ולהורות. ועל עשייה כזו אין איסור^[6].

להבין ולהורות בהגיית השם באותיותיו[עריכה]

על רבי חנינא בן תרדיון נאמר שהיה הוגה את השם באותיותיו כדי להבין ולהורות^[7]

להבין ולהורות בקריאה בספרים חיצוניים[עריכה]

הקורא בספרים חיצוניים אין לו חלק לעולם הבא (משנה מסכת סנהדרין פרק י משנה א). אך המאירי מפרש שהיינו שקורא כדי ללכת באמונתם. אם לומדם כדי להבין ולהורות כיצד להתמודד עימם, אין בדבר איסור^[8]. וכן, מובא בספר מנחת קנאות דבריהם של חכמי ברצלונה, שם כתבו בדומה לשיטה זו, שמותר ללמוד חכמות חיצוניות כדי להבין ולהורות ^[9]. אמנם, יש שכתבו שהיתר זה אינו נוהג בקריאה בספרים חיצוניים^[10]

בקריאת חלק מפסוק עם תנוקות של בית רבן[עריכה]

• על אף שקי"ל כל פסוק שלא פסקו משה אין אנו פוסקים מ"מ נאמר בגמרא מסכת תענית דף כז עמוד ב, סברא להתיר לקרות חלק מפסוק עם תנוקות של בית רבן כדי ללמדם: "תנא בראשית בשנים יהי רקיע באחד בשלמא יהי רקיע באחד תלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים (מ"ט) ה' פסוקי הויין (ותנן) אהקורא בתורה אל יפחות מג' פסוקים רב אמר בדולג ושמואל אמר פוסק ורב דאמר דולג מ"ט לא אמר פוסק? קסבר כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. ושמואל אמר פוסק. ומי פסקינן?! - והאמר רבי חנינא קרא צער גדול היה לי אצל ר' חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשוין...". (אמנם צריך לעיין אם יסוד דין זה זהה ליסוד הדין של "להתלמד להבין ולהורות").

סברת ההיתר בלהבין ולהורות[עריכה]

• בדרך כלל יש פסוקים שהגמרא לומדת מהם שאין האיסור כאשר עושים להבין ולהורות.
• יש מבארים סברה בדרשות אלה - המעשה אסור כאשר הוא נעשה להנאת העושה, אבל כאשר הוא נעשה להבין ולהורות ואין בו הנאה עצמך, אין בו איסור. סברא זו עדיין צריכה ביאור.^[11].
• טעם נוסף כתב הרשב"א בספר מנחת קנאות, שיש ללמוד כשפים להבין ולהורות כיצד להינצל מהם^[12].

חיוב ללמוד כדי להבין ולהורות[עריכה]

המושג "להבין ולהורות" נאמר כהיתר, אף ליחיד ללמוד ולעשות דברים המבוארים לעיל כדי להבין בהם. אמנם, לחכמי הסנהדרין אין זה רק היתר, אלא מוטל עליהם לעסוק בכישוף ולהבין בו על פי נסיון מעשי כדי שיוכלו לדון בדברים הבאים לפניהם^[13].

מקורות נוספים[עריכה]

• תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה/א - אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב הלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה דאי סלקא דעתך חרשי הכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות
• רש"י על דברים פרק יח פסוק ט - לא תלמד לעשות - אבל אתה למד להבין ולהורות כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלין ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק העובדי כוכבים.
• רבנו בחיי על דברים פרק יח פסוק ט - לא תלמד לעשות. דרשו חז"ל (שבת עה.) אבל אתה למד להבין ולהורות. וכן מצינו בשבעים סנהדרין שהיו צריכין להיותם בקיאים בכל החכמות אפילו בחכמת הכשפים (סנהדרין יז.), כדי שיהיו דנין בכל הענינים דין אמת במשפט התורה, ואילו לא היו שלמים בחכמת ידיעת כל מיני הכישוף ויחסר להם אפילו מין אחד שלא ידעוהו לא היו יכולים לדונו לחיוב או לפטור ולעשות בו כהלכה:
• ספורנו עה"ת ספר ויקרא פרק יט פסוק לא - אל תפנו אל האובות. אל תפנו אליהם אבל תתנו עורף ולא פנים אין צריך לומר שלא תכבדום: אל תבקשו לטמאה בהם. אל תבקשו אותם כדי להטמא בהם אבל תבקשו לדעת טיבם להורות כאמרם ז"ל לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות
• שפתי כהן על דברים פרק יח פסוק ט - כי אתה בא אל הארץ וגו' לא תלמד. למה תלה הלימוד בביאת הארץ אלא על מה שאמר לא תלמד לעשות, אין אתה לומד לעשות, אבל אתה לומד להבין ולהורות, כמו שמצינו בסנהדרין שהיו בקיאין אפילו בחכמת הכישוף כדי שיהיו דנין הדין לאמיתו, ואם יחסר להם ענין אחד שלא ידעוהו אין יכולין לחייב או לפטור כי שמא בא בכישוף או אפשר באחיזת עינים, אם כן מוכרח הוא שילמוד, אמר להם משה אם אתה מוכרח ללמוד לא תלמד מאנשי הארץ, כי מאחר שהם ילמדוך לא תוכל להורגם ותחמול עליהם לפי חכמתם, אלא קודם שתכנס תלמוד ממי שחוצה להם. ומונה והולך תשעה דברים, מעביר בנו ובתו קוסם קסמים ומעונן וגו', להורות שאף על פי שבאילו התמורות הם עשר עם כל זה אינן בשלימות לזה חסר אחד, ולפי שארץ ישראל היא חלקו של הקב"ה שנאמר (דברים י"א, י"ב) הארץ אשר ה' דורש אותה תמיד עיני ה' בה והם השבעה אומות שהן דרים בה כפי תועבתם קורין ואינן נענין, כי ה' קרוב לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, אלו ישראל שהן נקראו עם קרובו. לזה הם הולכים למעוננים ולקוסמים ומעבירין בניהם באש אולי יתרצו אל אדונם וישמע להם, ומבקשים להם אמצעי בינם לבין אלהיהם להפך הגלגל על ידי כישופיהם שנאמר ובגלל התועבות האלה, כמו כי בגלל הדבר הזה (שם ט"ו, י'), אמרו חז"ל (שבת קנ"א ע"ב) גלגל הוא שחוזר בעולם, כן פירוש בגלל כאן. והקב"ה הפך הגלגל עליהם והורישם מפניך, אבל אתה תהיה תמים תרגום שלים עם ה' אלהיך, כמו שאמר במקום אחר (דברים ב', ז') ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר, כן אמר להם משה לישראל תמים תהיה שתהיה שלם, למה עם ה', הואיל וה' עמך ודאי שתהיה שלם, כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם, לפי שאתה יורש אותם שהארץ לא ניתנה להם לזה אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, אבל אתה לא תעשה כן, למה, נתן לך ה' אלהיך הארץ והוא אלהי הארץ ואינך צריך לאמצעי, ואם תרצה לדעת העתידות נביא יקים לך ה' אליו תשמעון:
• תוספות מנחות דף סד/ב - בעלי כשפים - פירש רב האי גאון כדי לידע את הדין כדאמרינן העושה מעשה חייב האוחז העינים פטור והיינו דקאמר רבי אליעזר בסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח.) שאני שונה שלש מאות הלכות בנטיעת קישואין וכדאמרי' נמי אבל אתה למד להבין ולהורות.
• הרי"ף על מסכת עבודה זרה דף יח/ב - תנן התם דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא ובכותל, שבהן מראה ההדיוטות ואומר להם הכזה ראיתם או כזה, ומי שרי, והא כתיב לא תעשון אתי, לא תעשו כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות, להתלמד שאני, דכתיב לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות. תניא אידך לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי שמשמשין לפני במרום, כגון חיות ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת. תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם. אמר רב הונא בריה דרב יהושע מפרקיה דאביי שמיע לי, לא תעשון אתי לא תעשון אותי.

הערות שוליים