חכמים שנקראו על שם מימרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
יש מה[[אחרונים]] שכתבו שהרבה [[אמוראים]] שהוזכרו דבריהם בבית המדרש רק בהלכה אחת היו מכנים שמם בבית המדרש בתואר שם הלכה זו. שמם נקרא על שם ההלכה שאמרו. לדוגמה: רבי יצחק מגדלאה, רבי זהומאי, רבי אבא רומניא, ועוד<ref>מהר"ץ חיות על בבא מציעא דף כה עמוד א: "אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין. נ"ב הרבה אמוראים אם לא נזכרו דבריהם בבית המדרש רק בהלכה אחת היו מכנים שמם בבית המדרש בתואר שם הלכה זו כמו ברכות נג עמוד ב רבי זהומאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך לברכה הנה גם כן נקרא על שם הלכה שלו שאמר הדין במזוהם שפסול לברכה וכן בכאן רבי יצחק אמר האוקימתא והוא שעשויין כמגדלין לכך נקרא בבית המדרש בשם מגדלאה וכן מצינו בירושלמי פ"ק דמגילה ואליהו מקריב באיסור במות אמר רבי שמלאי דיבורא מפני שהיא ראיה מקרא דובדבריך עשיתי וכן בתנחומא ומדרש פרשת מטות כל הרים שבמקרא הרים הם וכאן אמר רבי אבא רומניא לשון רוממת ע"ש במפרשים וזה אמת".</ref>. | |||
==רבי יצחק מגדלאה== | ==רבי יצחק מגדלאה== | ||
רבי יצחק מגדלאה נקרא על שם הלכה שאמר בהלכות השבת אבידה. נאמר במשנה שהמוצא שלש מטבעות זה על גב זה חייב להשיב. רבי יצחק '''מגדלאה''' אמר והוא שהמטבעות מונחות זו על גב זו '''כמגדל''' <ref>שלשה מטבעות זה על גב זה: אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין תניא נמי הכי מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו עשויין כמגדלים חייב להכריז ואלו הן עשויין כמגדלים שלשה מטבעין זה על גב זה - תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף כה/א. | |||
רבי יצחק מגדלאה נקרא על שם הלכה שאמר בהלכות השבת אבידה. נאמר במשנה שהמוצא שלש מטבעות זה על גב זה חייב להשיב. רבי יצחק '''מגדלאה''' אמר והוא שהמטבעות מונחות זו על גב זו '''כמגדל''' <ref>שלשה מטבעות זה על גב זה: אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין תניא נמי הכי מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו עשויין כמגדלים חייב להכריז ואלו הן עשויין כמגדלים שלשה מטבעין זה על גב זה - תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף כה/א. ההמר"ץ חיות מחדש ששמו של רבי יצחק מגדלאה נקרא על שם מימרא זו.</ref>. <ref>ולכאורה צ"ע, דהלא מצינו את שמו של ר' יצחק מגדלאה במקומות נוספים בש"ס! (עיין שבת קלט., יומא פא:, נידה כז: ונידה לג.) </ref>הרב ראובן מרגליות זצ"ל (בספרו לחקר שמות וכינויים בתלמוד, עמוד 6) כותב שלגבי רבי יצחק מגדלאה זו השערה רחוקה, משום שדבריו נזכרו בכמה וכמה מקומות (שבת קלט,א, יומא פא,ב, אצלנו בנידה כז,ב וכן לקמן בדף לג,א, ב"ר פ"ה ועוד) ולא רק לגבי מטבעות העשויים כמגדלים. לכן הוא מציע שרב יצחק מגדלאה נקרא כן על שם מקומו "מגדלא", שמוזכר בכמה מקומות בתלמוד הירושלמי, ומשם היה עוד חכם שנקרא רבי יהודה מגדלאה שנזכר בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב). | |||
==רבי אבא רומניא== | ==רבי אבא רומניא== | ||
רבי אבא '''רומניא''' נקרא על שם מה שחידש על הפסוק "ולא ממדבר '''הרים'''" שאף שכל הרים שבמקרא לשון הרים הם, בפסוק זה המילה הרים משמעותה 'רוממות'. על שם הלכה זו נקרא נקרא רבי אבא '''רומניא''' (=המרומם)<ref>מדרש רבה במדבר פרשה כב פסקה ז - (ח) זה שאמר הכתוב (תהלים עה) כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים (שם) כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים מהו כי לא ממוצא וממערב לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר אפי' פורש בספינות והולך ממזרח למערב וחוזר על המדברות ועל ההרים אינו נעשה עשיר מהו ולא ממדבר הרים אמר רבי אבא מרומניא כל הרים שבמקרא הרים הם חוץ מזה שהוא רוממות שאין אדם מתרומם מן הדברים האלו מה הקדוש ברוך הוא עושה נוטל נכסים מזה ונותן לזה שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים לכך נקרא שמם נכסים שנכסים מזה ונגלין לזה ולמה נקרא שמם זוזין שזזים מזה ונותנין לזה ממון מה אתה מונה אינו כלום מעות מה לעת וכלשון הזה אתה דורש. | |||
==רבי | רבי אבא '''רומניא''' נקרא על שם מה שחידש על הפסוק "ולא ממדבר '''הרים'''" שאף שכל הרים שבמקרא לשון הרים הם, בפסוק זה המילה הרים משמעותה 'רוממות'. על שם הלכה זו נקרא נקרא רבי אבא '''רומניא''' (=המרומם)<ref>מדרש רבה במדבר פרשה כב פסקה ז - (ח) זה שאמר הכתוב (תהלים עה) כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים (שם) כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים מהו כי לא ממוצא וממערב לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר אפי' פורש בספינות והולך ממזרח למערב וחוזר על המדברות ועל ההרים אינו נעשה עשיר מהו ולא ממדבר הרים אמר רבי אבא מרומניא כל הרים שבמקרא הרים הם חוץ מזה שהוא רוממות שאין אדם מתרומם מן הדברים האלו מה הקדוש ברוך הוא עושה נוטל נכסים מזה ונותן לזה שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים לכך נקרא שמם נכסים שנכסים מזה ונגלין לזה ולמה נקרא שמם זוזין שזזים מזה ונותנין לזה ממון מה אתה מונה אינו כלום מעות מה לעת וכלשון הזה אתה דורש. המר"ץ חיות מחדש ששמו של רבי אבא רומנאה נקרא על שם מימרא זו.</ref>. | ||
רבי ''' | |||
==רבי זוהמאי== | |||
רבי '''זוהמאי''' נקרא על שם הלכה שאמר בהלכות ברכות - כשם שבהמה מזוהמת (=מסריחה) פסולה לקרבן, כך ידים '''מזוהמות''' פסולות לברכה, שאי אפשר לברך בידים מזוהמות<ref>תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נג/ב - רבי זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה. ההמר"ץ חיות מחדש ששמו של רבי זהומאי נקרא על שם מימרא זו.</ref>. | |||
==רב שמלאי דיבורא== | ==רב שמלאי דיבורא== | ||
רבי שמלאי דיבורא נקרא על חידושו במעשה של אליהו שהקריב בהר הכרמל שעשה כן על פי דיבורו של מקום. וכך פירש את הפסוק "ובדברך עשיתי - ובדיבורך עשיתי<ref>ספר מלכים א פרק יח - (לו) וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְדֹוָד אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְיךָ \{וּבִדְבָרְךָ\} עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:</ref>"<ref>תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף טז/ב - ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות? - א"ר שמלאי דבירא א"ל ובדברך עשית ובדיבורך עשיתי. | |||
רבי שמלאי '''דיבורא''' נקרא על חידושו במעשה של אליהו שהקריב בהר הכרמל שעשה כן על פי דיבורו של מקום. וכך פירש את הפסוק "ובדברך עשיתי - '''ובדיבורך''' עשיתי<ref>ספר מלכים א פרק יח - (לו) וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְדֹוָד אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְיךָ \{וּבִדְבָרְךָ\} עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:</ref>"<ref>תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף טז/ב - ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות? - א"ר שמלאי דבירא א"ל ובדברך עשית ובדיבורך עשיתי. ההמר"ץ חיות מחדש ששמו של רבי שמלאי דיבורא נקרא על שם מימרא זו.</ref>. | |||
==רבי שמלאי== | ==רבי שמלאי== | ||
רבי שמלאי אמר שתורה תחלתה גמילות חסדים, בכך שהקב"ה הלביש את אדם וחוה. יתכן ששמו נקרא על שם מימרא זו שהיא עניין של שמלה ומלבוש<ref>תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יד/א - דרש ר' שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים תחילתה גמילות חסדים דכתיב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבר אותו בגיא</ref>. | |||
רבי '''שמלאי''' אמר שתורה תחלתה גמילות חסדים, בכך שהקב"ה הלביש את אדם וחוה. יתכן ששמו נקרא על שם מימרא זו שהיא עניין של '''שמלה''' ומלבוש<ref>תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יד/א - דרש ר' שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים תחילתה גמילות חסדים דכתיב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבר אותו בגיא</ref>. | |||
==אשיין בר נדבך== | |||
[[ייבא חמוה דאשיין בר נדבך|ייבא]], חמיו של '''אשיין בר נדבך''', אמר הלכה בעניין הבא לסמוך '''כותל''' לכותל חבירו, ששיעור ההרחקה הוא כמלא רוחב חלון. יתכן ששמו של חתנו נקרא על שמה של הלכה זו - פירוש המילה אשיין בארמית הוא כותל, ונדבך הוא שורת הלבנים שעל הכותל<ref>תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כב/ב - תנן החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן ארבע אמות ותני עלה מלמעלן כדי שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה ומכנגדן שלא יאפיל ...וכמה אמר ייבא חמוה דאשיין בר נדבך משמיה דרב כמלא רחב חלון</ref>. | |||
==שלמן== | |||
באופן אחר מעט, יש חכמים ששמם נדרש על פי משנתם, ולא ששמם נקבע לפי משנתם. לדוגמה: בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לט/ב - איתמר הביאו לפניהם פתיתין ושלמין אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין ורבי יוחנן אמר שלמה מצוה מן המובחר אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלמה של שעורין אמר רבי ירמיה בר אבא כתנאי תורמין בצל קטן שלם אבל לא חצי בצל גדול רבי יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר חשוב עדיף ומר סבר שלם עדיף היכא דאיכא כהן כולי עלמא לא פליגי דחשוב עדיף כי פליגי דליכא כהן דתנן כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים רבי יהודה אומר אין תורם אלא מן היפה אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי שניהן ומנו מר בריה דרבינא דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע '''תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק מניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע ומברך אמר ליה מה שמך אמר ליה שלמן אמר ליה שלום אתה ושלמה משנתך ששמת שלום בין התלמידים'''. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]] | |||
[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]] | |||
[[קטגוריה: כללי התלמוד]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:24, 21 בנובמבר 2021
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
יש מהאחרונים שכתבו שהרבה אמוראים שהוזכרו דבריהם בבית המדרש רק בהלכה אחת היו מכנים שמם בבית המדרש בתואר שם הלכה זו. שמם נקרא על שם ההלכה שאמרו. לדוגמה: רבי יצחק מגדלאה, רבי זהומאי, רבי אבא רומניא, ועוד[1].
רבי יצחק מגדלאה[עריכה]
רבי יצחק מגדלאה נקרא על שם הלכה שאמר בהלכות השבת אבידה. נאמר במשנה שהמוצא שלש מטבעות זה על גב זה חייב להשיב. רבי יצחק מגדלאה אמר והוא שהמטבעות מונחות זו על גב זו כמגדל [2]. [3]הרב ראובן מרגליות זצ"ל (בספרו לחקר שמות וכינויים בתלמוד, עמוד 6) כותב שלגבי רבי יצחק מגדלאה זו השערה רחוקה, משום שדבריו נזכרו בכמה וכמה מקומות (שבת קלט,א, יומא פא,ב, אצלנו בנידה כז,ב וכן לקמן בדף לג,א, ב"ר פ"ה ועוד) ולא רק לגבי מטבעות העשויים כמגדלים. לכן הוא מציע שרב יצחק מגדלאה נקרא כן על שם מקומו "מגדלא", שמוזכר בכמה מקומות בתלמוד הירושלמי, ומשם היה עוד חכם שנקרא רבי יהודה מגדלאה שנזכר בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב).
רבי אבא רומניא[עריכה]
רבי אבא רומניא נקרא על שם מה שחידש על הפסוק "ולא ממדבר הרים" שאף שכל הרים שבמקרא לשון הרים הם, בפסוק זה המילה הרים משמעותה 'רוממות'. על שם הלכה זו נקרא נקרא רבי אבא רומניא (=המרומם)[4].
רבי זוהמאי[עריכה]
רבי זוהמאי נקרא על שם הלכה שאמר בהלכות ברכות - כשם שבהמה מזוהמת (=מסריחה) פסולה לקרבן, כך ידים מזוהמות פסולות לברכה, שאי אפשר לברך בידים מזוהמות[5].
רב שמלאי דיבורא[עריכה]
רבי שמלאי דיבורא נקרא על חידושו במעשה של אליהו שהקריב בהר הכרמל שעשה כן על פי דיבורו של מקום. וכך פירש את הפסוק "ובדברך עשיתי - ובדיבורך עשיתי[6]"[7].
רבי שמלאי[עריכה]
רבי שמלאי אמר שתורה תחלתה גמילות חסדים, בכך שהקב"ה הלביש את אדם וחוה. יתכן ששמו נקרא על שם מימרא זו שהיא עניין של שמלה ומלבוש[8].
אשיין בר נדבך[עריכה]
ייבא, חמיו של אשיין בר נדבך, אמר הלכה בעניין הבא לסמוך כותל לכותל חבירו, ששיעור ההרחקה הוא כמלא רוחב חלון. יתכן ששמו של חתנו נקרא על שמה של הלכה זו - פירוש המילה אשיין בארמית הוא כותל, ונדבך הוא שורת הלבנים שעל הכותל[9].
שלמן[עריכה]
באופן אחר מעט, יש חכמים ששמם נדרש על פי משנתם, ולא ששמם נקבע לפי משנתם. לדוגמה: בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לט/ב - איתמר הביאו לפניהם פתיתין ושלמין אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין ורבי יוחנן אמר שלמה מצוה מן המובחר אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלמה של שעורין אמר רבי ירמיה בר אבא כתנאי תורמין בצל קטן שלם אבל לא חצי בצל גדול רבי יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר חשוב עדיף ומר סבר שלם עדיף היכא דאיכא כהן כולי עלמא לא פליגי דחשוב עדיף כי פליגי דליכא כהן דתנן כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים רבי יהודה אומר אין תורם אלא מן היפה אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי שניהן ומנו מר בריה דרבינא דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק מניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע ומברך אמר ליה מה שמך אמר ליה שלמן אמר ליה שלום אתה ושלמה משנתך ששמת שלום בין התלמידים.
הערות שוליים
- ↑ מהר"ץ חיות על בבא מציעא דף כה עמוד א: "אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין. נ"ב הרבה אמוראים אם לא נזכרו דבריהם בבית המדרש רק בהלכה אחת היו מכנים שמם בבית המדרש בתואר שם הלכה זו כמו ברכות נג עמוד ב רבי זהומאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך לברכה הנה גם כן נקרא על שם הלכה שלו שאמר הדין במזוהם שפסול לברכה וכן בכאן רבי יצחק אמר האוקימתא והוא שעשויין כמגדלין לכך נקרא בבית המדרש בשם מגדלאה וכן מצינו בירושלמי פ"ק דמגילה ואליהו מקריב באיסור במות אמר רבי שמלאי דיבורא מפני שהיא ראיה מקרא דובדבריך עשיתי וכן בתנחומא ומדרש פרשת מטות כל הרים שבמקרא הרים הם וכאן אמר רבי אבא רומניא לשון רוממת ע"ש במפרשים וזה אמת".
- ↑ שלשה מטבעות זה על גב זה: אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין תניא נמי הכי מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו עשויין כמגדלים חייב להכריז ואלו הן עשויין כמגדלים שלשה מטבעין זה על גב זה - תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף כה/א. ההמר"ץ חיות מחדש ששמו של רבי יצחק מגדלאה נקרא על שם מימרא זו.
- ↑ ולכאורה צ"ע, דהלא מצינו את שמו של ר' יצחק מגדלאה במקומות נוספים בש"ס! (עיין שבת קלט., יומא פא:, נידה כז: ונידה לג.)
- ↑ מדרש רבה במדבר פרשה כב פסקה ז - (ח) זה שאמר הכתוב (תהלים עה) כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים (שם) כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים מהו כי לא ממוצא וממערב לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר אפי' פורש בספינות והולך ממזרח למערב וחוזר על המדברות ועל ההרים אינו נעשה עשיר מהו ולא ממדבר הרים אמר רבי אבא מרומניא כל הרים שבמקרא הרים הם חוץ מזה שהוא רוממות שאין אדם מתרומם מן הדברים האלו מה הקדוש ברוך הוא עושה נוטל נכסים מזה ונותן לזה שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים לכך נקרא שמם נכסים שנכסים מזה ונגלין לזה ולמה נקרא שמם זוזין שזזים מזה ונותנין לזה ממון מה אתה מונה אינו כלום מעות מה לעת וכלשון הזה אתה דורש. המר"ץ חיות מחדש ששמו של רבי אבא רומנאה נקרא על שם מימרא זו.
- ↑ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נג/ב - רבי זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה. ההמר"ץ חיות מחדש ששמו של רבי זהומאי נקרא על שם מימרא זו.
- ↑ ספר מלכים א פרק יח - (לו) וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְדֹוָד אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְיךָ \{וּבִדְבָרְךָ\} עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
- ↑ תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף טז/ב - ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות? - א"ר שמלאי דבירא א"ל ובדברך עשית ובדיבורך עשיתי. ההמר"ץ חיות מחדש ששמו של רבי שמלאי דיבורא נקרא על שם מימרא זו.
- ↑ תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יד/א - דרש ר' שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים תחילתה גמילות חסדים דכתיב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבר אותו בגיא
- ↑ תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כב/ב - תנן החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן ארבע אמות ותני עלה מלמעלן כדי שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה ומכנגדן שלא יאפיל ...וכמה אמר ייבא חמוה דאשיין בר נדבך משמיה דרב כמלא רחב חלון