שיחה:שומרים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
"דבר שאינו ברשותו" | "דבר שאינו ברשותו" | ||
'''אין שיטה א'''', יש רק ב' וג'. | '''אין שיטה א'''', יש רק ב' וג'. | ||
שיטת המאירי ב"ק ס"ט. (שהובאה באות א') היא כשיטת הרמב"ם ערכין ו' כ"ב (שהובאה באות ג'). ז"ל הרמב"ם "היה לו פקדון ביד אחר וכפר בו זה שהוא אצלו אין הבעלים יכולין להקדישו, אבל אם לא כפר בו הרי הוא ברשות בעליו בכל מקום שהוא". וז"ל המאירי "ובפקדון מיהא כל שהוא מודה בו יראה שהוא רשאי להקדיש שהרי ברשותיה הוא". '''נא לתקן.''' | שיטת המאירי ב"ק ס"ט. (שהובאה באות א') היא כשיטת הרמב"ם ערכין ו' כ"ב (שהובאה באות ג'). ז"ל הרמב"ם "היה לו פקדון ביד אחר וכפר בו זה שהוא אצלו אין הבעלים יכולין להקדישו, אבל אם לא כפר בו הרי הוא ברשות בעליו בכל מקום שהוא". וז"ל המאירי "ובפקדון מיהא כל שהוא מודה בו יראה שהוא רשאי להקדיש שהרי ברשותיה הוא". '''נא לתקן.''' --[[משתמש:דואר-יונה|יונת-דואר]] ([[שיחת משתמש:דואר-יונה|שיחה]]) 05:57, 28 בינואר 2013 (IST) |
גרסה אחרונה מ־05:57, 28 בינואר 2013
|
שומר שכר חייב בגניבה ואבידה אף אם שמר כהוגן. לשיטת כל הראשונים (למעט המרדכי) וכך נפסק בשולחן ערוך. עיין תוספות ב"ק נז. ב"מ מב. רא"ש, רשב"א, רמב"ן. טור ושו"ע סימן ש"ג
"דבר שאינו ברשותו" אין שיטה א', יש רק ב' וג'. שיטת המאירי ב"ק ס"ט. (שהובאה באות א') היא כשיטת הרמב"ם ערכין ו' כ"ב (שהובאה באות ג'). ז"ל הרמב"ם "היה לו פקדון ביד אחר וכפר בו זה שהוא אצלו אין הבעלים יכולין להקדישו, אבל אם לא כפר בו הרי הוא ברשות בעליו בכל מקום שהוא". וז"ל המאירי "ובפקדון מיהא כל שהוא מודה בו יראה שהוא רשאי להקדיש שהרי ברשותיה הוא". נא לתקן. --יונת-דואר (שיחה) 05:57, 28 בינואר 2013 (IST)