ארבעה טורים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ארבעה טורים''' או '''הטור''' הוא קובץ | '''ארבעה טורים''' או '''הטור''' הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, אותו כתב רבי [[רבי יעקב בן אשר]], המכונה גם בעל הטורים. | ||
== תהליך כתיבתו == | == תהליך כתיבתו == | ||
כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...". | כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...". | ||
תחילה עשה קיצור מהלכות אביו [[הרא"ש]] ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם "קיצור פסקי הרא"ש". על בסיס ספר זה כתב את ה"ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של [[הרמב"ם]]) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו. | תחילה עשה קיצור מהלכות אביו [[הרא"ש]] ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם "קיצור פסקי הרא"ש". על בסיס ספר זה כתב את ה"ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של [[הרמב"ם]]) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו. | ||
כתיבתו הסתיימה בשנת [[1340]]. הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת [[1475]]). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות. | כתיבתו הסתיימה בשנת [[1340]]. הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת [[1475]]). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות. | ||
== מקורותיו == | == מקורותיו == | ||
מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות ה[[גאונים]], מהראשונים: [[רבנו חננאל]], [[רבנו נסים]], [[רבנו גרשום]], [[רש"י]] וחכמי צרפת בעלי ה[[תוספות]] ועוד, חכמי אשכנז: [[ראב"ן]], [[ראבי"ה]], [[מהר"ם מרוטנברג]] ועוד, וחכמי ספרד ובראשם ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]], ה[[רמב"ן]] ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת ה[[רא"ש]]. | מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות ה[[גאונים]], מהראשונים: [[רבנו חננאל]], [[רבנו נסים]], [[רבנו גרשום]], [[רש"י]] וחכמי צרפת בעלי ה[[תוספות]] ועוד, חכמי אשכנז: [[ראב"ן]], [[ראבי"ה]], [[מהר"ם מרוטנברג]] ועוד, וחכמי ספרד ובראשם ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]], ה[[רמב"ן]] ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת ה[[רא"ש]]. | ||
== מבנה הספר ותוכנו== | == מבנה הספר ותוכנו== | ||
"ארבעה טורים" (ובעקבותיו ה[[שולחן ערוך]]) מתחלק לארבעה חלקים: | "ארבעה טורים" (ובעקבותיו ה[[שולחן ערוך]]) מתחלק לארבעה חלקים: | ||
| שורה 16: | שורה 20: | ||
# טור [[יורה דעה]] - על הלכות איסור והיתר, דומה במבנהו לספר תורת הבית של ה[[רשב"א]]. | # טור [[יורה דעה]] - על הלכות איסור והיתר, דומה במבנהו לספר תורת הבית של ה[[רשב"א]]. | ||
# טור [[אבן העזר]] - על הלכות אישות, מתבסס על ה[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בספר נשים. | # טור [[אבן העזר]] - על הלכות אישות, מתבסס על ה[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בספר נשים. | ||
# טור [[חושן משפט]] - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות | # טור [[חושן משפט]] - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות ל[[רבי שמואל הספרדי]], ועוד מחכמי ספרד. | ||
==כתבי יד ומהדורות== | ==כתבי יד ומהדורות== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בין גמרית רבי יעקב את ארבעה הטורים לבין הדפסתו, חלף כמאה שנה בהם השתשמו הוגי הלכות בכתבי יד של החיבור, כיום קיים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה הטורים. | בין גמרית רבי יעקב את ארבעה הטורים לבין הדפסתו, חלף כמאה שנה בהם השתשמו הוגי הלכות בכתבי יד של החיבור, כיום קיים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה הטורים. | ||
| שורה 27: | שורה 32: | ||
==הפירושים על הספר== | ==הפירושים על הספר== | ||
הספר היה נפוץ ומפורסם בכל תפוצות ישראל, ולכן החליט [[רבי יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]" שהיוה בסיס ל[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]] בהגהותיו בשם "דרכי משה" מביא את פסקי האשכנזים הראשונים, והפרשנים הנוספים מסביב ל"טור" הם "בית חדש" ל[[רבי יואל סירקיס]], "דרישה ופרישה" ל[[רבי יהושע פלק כץ]] האשכנזי, ו"כנסת הגדולה" ל[[רבי חיים בנבנשתי]] הספרדי. ישנם עוד רבים שכתבו הגהות ופירושים סביב לטור, מפאת חשיבותו, אך לא כולם זכו להידפס. | הספר היה נפוץ ומפורסם בכל תפוצות ישראל, ולכן החליט [[רבי יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]" שהיוה בסיס ל[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]] בהגהותיו בשם "דרכי משה" מביא את פסקי האשכנזים הראשונים, והפרשנים הנוספים מסביב ל"טור" הם "בית חדש" ל[[רבי יואל סירקיס]], "דרישה ופרישה" ל[[רבי יהושע פלק כץ]] האשכנזי, ו"כנסת הגדולה" ל[[רבי חיים בנבנשתי]] הספרדי. ישנם עוד רבים שכתבו הגהות ופירושים סביב לטור, מפאת חשיבותו, אך לא כולם זכו להידפס. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://hebrewbooks.org/42478 הספר, דפוס משנת ש"ע] להורדה מאתר [[HebrewBooks]] | * [http://hebrewbooks.org/42478 הספר, דפוס משנת ש"ע] להורדה מאתר [[HebrewBooks]] | ||
* [http://hebrewbooks.org/40266 "תורת הטור" - "ארבעה טורים" מסודרים על חמשה חומשי תורה, עם הארות וחדושים בהלכה ואגדה] | * הרב משה שטינברג, [http://hebrewbooks.org/40266 "תורת הטור" - "ארבעה טורים" מסודרים על חמשה חומשי תורה, עם הארות וחדושים בהלכה ואגדה], להורדה מאתר [[HebrewBooks]] | ||
* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=5928 הרא"ש הרשב"א | * [[הרב אורי שרקי]], [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=5928 הרא"ש, הרשב"א והטור], שעור מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]] | ||
[[קטגוריה: ספרי הלכה]] | |||
[[קטגוריה:ספרי ראשונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:23, 9 ביוני 2013
|
|
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, אותו כתב רבי רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים.
תהליך כתיבתו[עריכה]
כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".
תחילה עשה קיצור מהלכות אביו הרא"ש ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם "קיצור פסקי הרא"ש". על בסיס ספר זה כתב את ה"ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של הרמב"ם) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו.
כתיבתו הסתיימה בשנת 1340. הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת 1475). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות.
מקורותיו[עריכה]
מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות הגאונים, מהראשונים: רבנו חננאל, רבנו נסים, רבנו גרשום, רש"י וחכמי צרפת בעלי התוספות ועוד, חכמי אשכנז: ראב"ן, ראבי"ה, מהר"ם מרוטנברג ועוד, וחכמי ספרד ובראשם הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת הרא"ש.
מבנה הספר ותוכנו[עריכה]
"ארבעה טורים" (ובעקבותיו השולחן ערוך) מתחלק לארבעה חלקים:
- טור אורח חיים - סדר יומו של האדם מקומו עד שכבו, תפילות , שבת, חגים וכדומה, מתבסס על חכמי אשכנז וצרפת ומביא דברי מוסר ומנהגים מחסידי אשכנז ומחוגי המהר"ם מרוטנברג.
- טור יורה דעה - על הלכות איסור והיתר, דומה במבנהו לספר תורת הבית של הרשב"א.
- טור אבן העזר - על הלכות אישות, מתבסס על המשנה תורה לרמב"ם בספר נשים.
- טור חושן משפט - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות לרבי שמואל הספרדי, ועוד מחכמי ספרד.
כתבי יד ומהדורות[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
בין גמרית רבי יעקב את ארבעה הטורים לבין הדפסתו, חלף כמאה שנה בהם השתשמו הוגי הלכות בכתבי יד של החיבור, כיום קיים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה הטורים.
בין הכתבי יד החשובים נמנה הכתב יד בספרייה הבריטית שבלונדון משנת ה'רל"ד וכן כתב יד הספרייה הלאומי שבפריז, מספר 424.
הספר נדפס לראשונה בשנת 1475 בכפר פיעוו די סאקו בצפון איטליה, אחריו בקושטא בשנת ה'רנ"ב, ובשנת 1610.
הפירושים על הספר[עריכה]
הספר היה נפוץ ומפורסם בכל תפוצות ישראל, ולכן החליט רבי יוסף קארו לכתוב עליו את חיבורו "בית יוסף" שהיוה בסיס לשולחן ערוך, הרמ"א בהגהותיו בשם "דרכי משה" מביא את פסקי האשכנזים הראשונים, והפרשנים הנוספים מסביב ל"טור" הם "בית חדש" לרבי יואל סירקיס, "דרישה ופרישה" לרבי יהושע פלק כץ האשכנזי, ו"כנסת הגדולה" לרבי חיים בנבנשתי הספרדי. ישנם עוד רבים שכתבו הגהות ופירושים סביב לטור, מפאת חשיבותו, אך לא כולם זכו להידפס.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הספר, דפוס משנת ש"ע להורדה מאתר HebrewBooks
- הרב משה שטינברג, "תורת הטור" - "ארבעה טורים" מסודרים על חמשה חומשי תורה, עם הארות וחדושים בהלכה ואגדה, להורדה מאתר HebrewBooks
- הרב אורי שרקי, הרא"ש, הרשב"א והטור, שעור מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר