רבי יצחק אייזיק סאפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין''' היה האדמו"ר השני מקומרנא. ==תולד...")
 
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין''' היה ה[[אדמו"ר]] השני מ[[חסידות קומרנא|קומרנא]].  
'''רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין''' היה ה[[אדמו"ר]] השני מ[[חסידות קומרנא|קומרנא]].  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בכ"ה ב[[שבט]] תקס"ו בעיירה סאמבור שבגליציה לאביו [[רבי אלכסנדר סנדר סאפרין]], מייסד שושלת קומרנא. מגיל צעיר ניכר בקדושתו, ומסופר כי החלה לפעם בו [[רוח הקודש]]. דודו, [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]] החליט ליטול ממנו את רוח הקודש, על מנת שלא תפריע לו בלימודו ובעבודתו. מגיל צעיר היה נוזע לצדיקי דורו, בראשם [[החוזה מלובלין]] ו[[רבי זאב וולף מז'בריז']]. החוזה מלובלין העריכו מאד, וגילה חיבה גדולה מאד כלפיו. כשהגיע לגיל 12 נפטר אביו, והוא החל לנדוד ממקום למקום תוך כדי יסורים קשים. דודו, ר' צבי הירש מזידיטשוב פרש עליו את חסותו. לאחר שהתחתן, עבר לבית חמיו, רביאברהם מרדכי מפינטשוב. יותר מאוחר עבר לחסות בצלו של [[רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]], בעל ה"אוהב ישראל". לאחר פטירתו, עבר לזידיטשוב, שם למד דודו, ר' צבי הירש.  
נולד בכ"ה ב[[שבט]] תקס"ו בעיירה סאמבור שבגליציה לאביו [[רבי אלכסנדר סנדר סאפרין]], מייסד שושלת קומרנא. מגיל צעיר ניכר בקדושתו, ומסופר כי החלה לפעם בו [[רוח הקודש]]. דודו, [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]] החליט ליטול ממנו את רוח הקודש, על מנת שלא תפריע לו בלימודו ובעבודתו. מגיל צעיר היה נוסע לצדיקי דורו, בראשם [[החוזה מלובלין]] ו[[רבי זאב וולף מז'בריז']]. החוזה מלובלין העריכו מאד, וגילה חיבה גדולה מאד כלפיו. כשהגיע לגיל 12 נפטר אביו, והוא החל לנדוד ממקום למקום תוך כדי יסורים קשים. דודו, ר' צבי הירש מזידיטשוב פרש עליו את חסותו. לאחר שהתחתן, עבר לבית חמיו, רביאברהם מרדכי מפינטשוב. יותר מאוחר עבר לחסות בצלו של [[רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]], בעל ה"אוהב ישראל". לאחר פטירתו, עבר לזידיטשוב, שם למד דודו, ר' צבי הירש.  


לאחר שנפטר דודו רבי צבי מזידיטשוב עבר לעיירה "קאמארנא", שם החלו לנהור אליו חסידים רבים ששמעו על צדיקותו וקדושתו. בתחילה התבטל בפני דודו [[רבי משה מסאמבור]], ולאחר פטירתו החל לכהן כאדמו"ר בקומרנא. גדולי אדמו"רי דורו, בהם [[רבי ישראל מרוז'ין]] ו[[רבי משה צבי מסווראן]] העריכוהו וכבדוהו מאד.  
לאחר שנפטר דודו רבי צבי מזידיטשוב עבר לעיירה "קאמארנא", שם החלו לנהור אליו חסידים רבים ששמעו על צדיקותו וקדושתו. בתחילה התבטל בפני דודו [[רבי משה מסאמבור]], ולאחר פטירתו החל לכהן כאדמו"ר בקומרנא. גדולי אדמו"רי דורו, בהם [[רבי ישראל מרוז'ין]] ו[[רבי משה צבי מסווראן]] העריכוהו וכבדוהו מאד.  


הוא הנהיג עדת חסידים בקומרנא, עד לפטירתו בי' ב[[אייר]] תרל"ד. אחריו המשיך לכהן כאדמו"ר בנו [[רבי אליעזר צבי סאפרין]].  
הוא הנהיג עדת חסידים בקומרנא, עד לפטירתו בי' ב[[אייר]] תרל"ד. אחריו המשיך לכהן כאדמו"ר בנו [[רבי אליעזר צבי סאפרין]].
 
==ספריו==
==ספריו==
* '''זוהר חי'''- על ה[[זוהר]].  
* '''זוהר חי'''- על ה[[זוהר]].  
שורה 31: שורה 32:
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מפרשי הזוהר]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]

גרסה אחרונה מ־15:07, 8 במרץ 2013

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין היה האדמו"ר השני מקומרנא.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בכ"ה בשבט תקס"ו בעיירה סאמבור שבגליציה לאביו רבי אלכסנדר סנדר סאפרין, מייסד שושלת קומרנא. מגיל צעיר ניכר בקדושתו, ומסופר כי החלה לפעם בו רוח הקודש. דודו, רבי צבי הירש מזידיטשוב החליט ליטול ממנו את רוח הקודש, על מנת שלא תפריע לו בלימודו ובעבודתו. מגיל צעיר היה נוסע לצדיקי דורו, בראשם החוזה מלובלין ורבי זאב וולף מז'בריז'. החוזה מלובלין העריכו מאד, וגילה חיבה גדולה מאד כלפיו. כשהגיע לגיל 12 נפטר אביו, והוא החל לנדוד ממקום למקום תוך כדי יסורים קשים. דודו, ר' צבי הירש מזידיטשוב פרש עליו את חסותו. לאחר שהתחתן, עבר לבית חמיו, רביאברהם מרדכי מפינטשוב. יותר מאוחר עבר לחסות בצלו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל ה"אוהב ישראל". לאחר פטירתו, עבר לזידיטשוב, שם למד דודו, ר' צבי הירש.

לאחר שנפטר דודו רבי צבי מזידיטשוב עבר לעיירה "קאמארנא", שם החלו לנהור אליו חסידים רבים ששמעו על צדיקותו וקדושתו. בתחילה התבטל בפני דודו רבי משה מסאמבור, ולאחר פטירתו החל לכהן כאדמו"ר בקומרנא. גדולי אדמו"רי דורו, בהם רבי ישראל מרוז'ין ורבי משה צבי מסווראן העריכוהו וכבדוהו מאד.

הוא הנהיג עדת חסידים בקומרנא, עד לפטירתו בי' באייר תרל"ד. אחריו המשיך לכהן כאדמו"ר בנו רבי אליעזר צבי סאפרין.

ספריו[עריכה]

  • זוהר חי- על הזוהר.
  • היכל הברכה- על חמישה חומשי תורה.
  • אוצר חיים- פירוש לתרי"ג מצוות בדרך הסוד.
  • נתיב מצוותיך- הקדמה לס' אוצר חיים.
  • כתם אופיר- על מגילת אסתר.
  • נוצר חסד- על מסכת אבות.
  • עצי עדן- על המשנה
  • מעשה אורג- על המשנה
  • פני זקן- על המשנה
  • פני זקן- פירוש על הירושלמי מסכת שקלים.
  • עשירית האיפה- על הספרא
  • נדבת פי- פירוש על מסכת קינים, והערות לספריו 'פני זקן' עמ"ס שקלים ו'עשירית האיפה' על הספרא.
  • שלחן הטהור- הלכות ומנהגים (כנהוג עד היום בקרב חסידי קומרנא).
  • ספר אדם ישר- תפילות להנצל ממגיפה
  • דרך אמונה- "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה"
  • מגילת סתרים - הכולל שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות, ו"מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. ספר זה היה עד אמצע המאה ה-20 סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות החמשים יצא לאור מתוך שני כתבי יד בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם.

דרכו ושיטתו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

תקופת חייו של רבי יצחק אייזיק סאפרין על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן