רבי אברהם אב בית דין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Eshkol.jpg|שמאל|200px|ממוזער| ספר האשכול, דפוס הלברשטאט תרכ"ח]] | [[תמונה:Eshkol.jpg|שמאל|200px|ממוזער| ספר האשכול, דפוס הלברשטאט תרכ"ח]] | ||
'''רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין''' (מכונה '''ראב"י''', '''בעל האשכול''' ו'''הראב"ד השני''') היה מחכמי ה[[ראשונים]] בפרובנס (פרורבינציה). חי בנרבונה בסביבות שנת ד'תת"ל. למד מפי ראש ישיבת נרבונה רבי יצחק בן מרון לוי ומפי כמה מחכמי פרובנס, ואף נסע עד לברצלונה שבקטלוניה על מנת ללמוד מפי נשיא יהודי ברצלונה רבי יהודה ב"ר ברזילי הברצלוני. כשחזר לנרבונה מונה ל"אב בית דין" (משרה המקבילה בערך ל"ראש הקהל" בבבל) ולראש ישיבה. בישיבתו למדו רבים מחכמי פרובנס בהם [[רבי אברהם בן דוד מפושקיירא]]- הראב"ד השלישי בעל ההשגות, ו[[רבינו זרחיה הלוי]] שהיה [[תלמיד חבר]] של הראב"ד. כתב פירוש לתלמוד שלא נמצא בידינו כיום וכן כמה מתשובותיו פורסמו בספרים ובקבצים שונים. חיבורו העיקר שנשתמר ובזכותו התפרסם הוא "'''ספר האשכול'''"- חיבור הבנוי על "ספר העיתים" של רבו רבי יהודה הברצלוני, בענייני ההלכות היומיומיות, ועליו הוספות והערות משלו. ספר זה הוא אחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה של הראשונים. | '''רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין''' (מכונה '''ראב"י''', '''בעל האשכול''' ו'''הראב"ד השני''') היה מחכמי ה[[ראשונים]] בפרובנס (פרורבינציה). חי בנרבונה בסביבות שנת ד'תת"ל. למד מפי ראש ישיבת נרבונה רבי יצחק בן מרון לוי ומפי כמה מחכמי פרובנס, ואף נסע עד לברצלונה שבקטלוניה על מנת ללמוד מפי נשיא יהודי ברצלונה רבי יהודה ב"ר ברזילי הברצלוני. כשחזר לנרבונה מונה ל"אב בית דין" (משרה המקבילה בערך ל"ראש הקהל" בבבל) ולראש ישיבה. בישיבתו למדו רבים מחכמי פרובנס בהם [[רבי אברהם בן דוד מפושקיירא]]- הראב"ד השלישי בעל ההשגות, ו[[רבינו זרחיה הלוי]] שהיה [[תלמיד חבר]] של הראב"ד. כתב פירוש לתלמוד שלא נמצא בידינו כיום וכן כמה מתשובותיו פורסמו בספרים ובקבצים שונים. חיבורו העיקר שנשתמר ובזכותו התפרסם הוא "'''ספר האשכול'''"- חיבור הבנוי על "ספר העיתים" של רבו רבי יהודה הברצלוני, בענייני ההלכות היומיומיות, ועליו הוספות והערות משלו. ספר זה הוא אחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה של הראשונים. | ||
כמו כן כתב ספר קיצור לספרו של רבו "ספר הדין". | כמו כן כתב ספר קיצור לספרו של רבו "ספר הדין". תשובותיו יצאו לאור על ידי [[הרב יוסף קאפח]]. | ||
גדולי דורו העריצוהו והחשיבוהו מאד. [[רבי יצחק ב"ר אבא מארי]] בעל ספר [[העיטור]] מכנה אותו בכינוי "החסיד הקדוש". היו שתלו בו את קבלת תורת ה[[קבלה]] מ[[אליהו הנביא]]. | גדולי דורו העריצוהו והחשיבוהו מאד. [[רבי יצחק ב"ר אבא מארי]] בעל ספר [[העיטור]] מכנה אותו בכינוי "החסיד הקדוש". היו שתלו בו את קבלת תורת ה[[קבלה]] מ[[אליהו הנביא]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בתו שרה נישאה לתלמידו הראב"ד. הוא שמח מאד על שידוך זה וכתב שיר שבח לה' על שזכה לחתן חכם כזה (הודפס בסוף פירוש הראב"ד השלישי ל[[מסכת קינים]]). | בתו שרה נישאה לתלמידו הראב"ד. הוא שמח מאד על שידוך זה וכתב שיר שבח לה' על שזכה לחתן חכם כזה (הודפס בסוף פירוש הראב"ד השלישי ל[[מסכת קינים]]). | ||
תלמידו- חברו רבי זרחיה הלוי הרבה להשיג עליו, וחתנו הראב"ד השיב להשגות הרז"ה | תלמידו- חברו רבי זרחיה הלוי הרבה להשיג עליו, וחתנו הראב"ד השיב להשגות הרז"ה. | ||
נפטר בכ' ב[[חשוון]] ד'תתקכ"ט. | נפטר בכ' ב[[חשוון]] ד'תתקכ"ט. | ||
גרסה אחרונה מ־19:56, 24 ביוני 2015
|
|
רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין (מכונה ראב"י, בעל האשכול והראב"ד השני) היה מחכמי הראשונים בפרובנס (פרורבינציה). חי בנרבונה בסביבות שנת ד'תת"ל. למד מפי ראש ישיבת נרבונה רבי יצחק בן מרון לוי ומפי כמה מחכמי פרובנס, ואף נסע עד לברצלונה שבקטלוניה על מנת ללמוד מפי נשיא יהודי ברצלונה רבי יהודה ב"ר ברזילי הברצלוני. כשחזר לנרבונה מונה ל"אב בית דין" (משרה המקבילה בערך ל"ראש הקהל" בבבל) ולראש ישיבה. בישיבתו למדו רבים מחכמי פרובנס בהם רבי אברהם בן דוד מפושקיירא- הראב"ד השלישי בעל ההשגות, ורבינו זרחיה הלוי שהיה תלמיד חבר של הראב"ד. כתב פירוש לתלמוד שלא נמצא בידינו כיום וכן כמה מתשובותיו פורסמו בספרים ובקבצים שונים. חיבורו העיקר שנשתמר ובזכותו התפרסם הוא "ספר האשכול"- חיבור הבנוי על "ספר העיתים" של רבו רבי יהודה הברצלוני, בענייני ההלכות היומיומיות, ועליו הוספות והערות משלו. ספר זה הוא אחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה של הראשונים. כמו כן כתב ספר קיצור לספרו של רבו "ספר הדין". תשובותיו יצאו לאור על ידי הרב יוסף קאפח.
גדולי דורו העריצוהו והחשיבוהו מאד. רבי יצחק ב"ר אבא מארי בעל ספר העיטור מכנה אותו בכינוי "החסיד הקדוש". היו שתלו בו את קבלת תורת הקבלה מאליהו הנביא.
בתו שרה נישאה לתלמידו הראב"ד. הוא שמח מאד על שידוך זה וכתב שיר שבח לה' על שזכה לחתן חכם כזה (הודפס בסוף פירוש הראב"ד השלישי למסכת קינים).
תלמידו- חברו רבי זרחיה הלוי הרבה להשיג עליו, וחתנו הראב"ד השיב להשגות הרז"ה.
נפטר בכ' בחשוון ד'תתקכ"ט.
| תקופת חייו של רבי אברהם אב בית דין על ציר הזמן |
|---|
 |