ישיבת פומבדיתא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 82: שורה 82:
* [[רב האי גאון]] בן רב שרירא, 1004 - נפטר בשנת 1038. פטירתו נחשבת לסיומה של תקופת הגאונים.
* [[רב האי גאון]] בן רב שרירא, 1004 - נפטר בשנת 1038. פטירתו נחשבת לסיומה של תקופת הגאונים.
* רב [[חזקיה בן דוד]] ראש הגולה. נרצח על ידי הכליף המוסלמי.
* רב [[חזקיה בן דוד]] ראש הגולה. נרצח על ידי הכליף המוסלמי.
בין חכמי ישיבת פומבדיתא נמנה [[רב אחאי גאון]] (בעל ה'שאילתות'). רב שרירא גאון מספר באגרתו כי לאחר פטירתו של רב שמואל בר מר גאון היה רב שרירא מועמד לשמש כגאון ישיבת פומבדיתא, אולם רבי שלמה בר חסדאי ראד הגולה מינה את רב נטרוי כהנא בר רב אמונה מבגדד, שהיה תלמידו של רב אחאי.


==הנצחה==
==הנצחה==

גרסה אחרונה מ־22:32, 15 במאי 2013

ישיבת פומבדיתא היא ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11. הישיבה נוסדה על ידי רב יהודה, בדור השני לאמוראים והתקיימה עד תקופת הגאונים, כ-800 שנה כישיבה מרכזית ומשפיעה, במקביל לישיבת סורא.

ציוני דרך[עריכה]

לאחר פטירתם של רב ושמואל, בסוף הדור הראשון של האמוראים, במקביל למינויו של רב הונא כראש ישיבת סורא, הלך רב יהודה לעיר פומבדיתא והקים שם ישיבה חדשה, ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, במשך תקופות האמוראים, הסבוראים והגאונים, עד לימיו של רב האי גאון. העיר פומבדיתא הייתה מיושבת ביהודים זמן רב קודם לכן, עוד מימי בית המקדש השני[1]. העיר ניצבה על חופו המזרחי של הפרת, ליד מוצא תעלה גדולה שחיברה בינו ובין החידקל. פירוש השם בארמית "פומא בדיתא" לאמור "פי התעלה". פומבדיתא מזוהה היום באזור העיר העיראקית פלוג'ה.

ישיבת פומבדיתא וישיבת סורא היו לישיבות הדומיננטיות בעולם היהודי, ומהן יצאה תורה והוראה לכל תפוצות הגולה. ישיבת פומבדיתא העמידה בראשה במהלך הדורות גדולי תורה לדורותיהם, בהם רבה ורב יוסף, אביי ורבא, רב יוסי הסבוראי, רב סימונא, רב רבא גאון, רב פלטוי גאון, רב שרירא גאון ובנו רב האי גאון. בתקופת הדור השלישי והרביעי של האמוראים הייתה ישיבת פומבדיתא בתפארתה. בתקופתו של רבא עברה הישיבה למחוזא, ולאחר פטירתו חזרה לפומבדיתא.

עם חיתום התלמוד הבבלי בידי רבינא האחרון (בסורא) החלה תקופת הסבוראים (ד'ר"ס - ד'שמ"ט, 499-589), שברובה לא התקיימו לימודים סדירים בסורא, בגלל פרעות כנגד היהודים, אלא רק בפומבדיתא. כשהגיעו הרדיפות גם לפומבדיתא, הוצרכו חכמי הישיבה להעביר אותה לעיר פירוז שבור למשך כ-50 שנה, עד לפתיחתה מחדש בפומבדיתא בשנת ד'שמ"ט (589) בידי רב חנן מאישקיא.

גם במהלך תקופת הגאונים התקיימו שתי הישיבות זו לצד זו. גאון פומבדיתא, רב האי בר רב דוד (ד'תר"נ- ד'תרנ"ח, 890-898 לערך), העביר את הישיבה לעיר בגדד, מפני שבתקופתו התמעטו היהודים שעסקו בחקלאות, ורבים עסקו במסחר והיגרו לערים הגדולות, בעיקר לבגדד (מלבד תופעת ההגירה אל מחוץ לבבל). ברם, שמה של הישיבה לא השתנה ונשאר "ישיבת פומבדיתא". תקופת פריחה אחרונה הגיעה לישיבה בימיהם של רב שרירא גאון ובנו רב האי, בסיומה של תקופת הגאונים. אלפי מכתבים ובהם שאלות בכל תחומי היהדות הגיעו לראשי ישיבת פומבדיתא מכל תפוצות הגולה, והגאונים עמלו להשיב לשואליהם. עם פטירת רב האי גאון, בשנת ד'תשצ"ח (1038), באה לסיומה תקופת הגאונים. לראש הישיבה התמנה ראש הגולה רב חזקיה בר דוד, אולם 20 שנה לאחר מכן הוצא להורג בעינויים בידי הח'ליפה המוסלמי, אל-קאא'ם הראשון, וישיבת פומבדיתא נסגרה[2].

ראשי הישיבה[עריכה]

תקופת האמוראים:

תקופת הסבוראים:

תקופת הגאונים:[4]


בין חכמי ישיבת פומבדיתא נמנה רב אחאי גאון (בעל ה'שאילתות'). רב שרירא גאון מספר באגרתו כי לאחר פטירתו של רב שמואל בר מר גאון היה רב שרירא מועמד לשמש כגאון ישיבת פומבדיתא, אולם רבי שלמה בר חסדאי ראד הגולה מינה את רב נטרוי כהנא בר רב אמונה מבגדד, שהיה תלמידו של רב אחאי.

הנצחה[עריכה]

השם "פומבדיתא" ניתן לרחובות בערים: ירושלים, תל אביב ורמת גן. ברחוב פומבדיתא בתל אביב שוכנת ישיבה ופנימיה בשם זה. בירושלים נוסד בשנת תשנ"ו (1996) מכון למחקר תורני "פומבדיתא", העוסק בכתיבת ובעריכת ספרי הלכה ומנהג, ובההדרת ספרי קדמונים.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אברהם נפתל, התלמוד ויוצריו, ספרות התלמוד בהתהוותה, הרקע הרוחני, החברתי והמדיני, בארץ ובתפוצות, ישיבות בבל וארץ ישראל, צמיחתן וגידולן, היקף השפעתן, סדריהן ודרכי-לימודן, מעצבי רוח הדורות, תולדותם, אישיותם ופעלם, תל אביב ויבנה: תשכ"ט-1969 - תשנ"ז-1997. ‬

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. רב שרירא גאון באיגרתו, על פי בבלי, ראש השנה כ"ג ע"ב.
  2. על פי איגרת רב שרירא גאון ו"ספר הקבלה" להראב"ד.
  3. ראה בערך אודות המינוי.
  4. התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' משה גיל, התשנ"ז-1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לחלק מן התאריכים, ולא הכול מוסכם.