רבי שלמה אבן גבירול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|רשב"ג|שניים מנשיאי הסנהדרין בתקופת המשנה|רבן שמעון בן גמליאל}}
{{מפנה|רשב"ג|שניים מנשיאי הסנהדרין בתקופת המשנה|רבן שמעון בן גמליאל}}
'''רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג)''' היה מגדולי הפייטנים בספרד.  
'''רבי שלמה ב"ר יהודה אבן גבירול (רשב"ג)''' היה פייטן ופילוסוף חשוב בתקופת "תור הזהב" בספרד.
==תולדות חייו==
נולד במאלקה בסביבות שנת ד'תשפ"א לרבי יהודה אבן גבירול. הוריו מתו בצעירותו. היה נער מכושר בתחומים רבים: דקדוק, שירה, [[פילוסופיה]] ועוד, וכבר בגיל 16 כתב שירים. היה  הפכפך ובעל אישיות מורכבת: "בעל נפש עדינה שאינה יודעת משוא פנים היה. מבטו החודר גילה לו תמיד את האמת הערטילאית. תסיסה מתמדת לא נתנה לו מנוח. הוא שיבח את מיטיביו וגינה את הראויים לגינוי. אבל לפרקים הפך את רוחו, ומקל נועם שבידו הפך למקל חובלים, וידידיו נעשו  לו אויבים" (הרב גרשום הרפנס, "עידן הראושנים" עמ' 69). בצעירותו עבר לסרקוסטה, ככל הנראה על מנת ללמוד וללמד, אך גם שם אישיותו הסוערת לא נתנה לו מנוח וגרמה לו לסכסוכים שגרמו לו לעזוב את העיר. הוא שקע בדכאון וחלה במחלה קשה. חייו הקשים מצאו ביטוי בשיריו. פיוטיו התפרסמו, וחלקם אף נכנסו לסידורים ולמחזורים. המפורסמים שבהם- "[[אזהרות]]"<ref>את ה"אזהרות" יש מייחסים לפייטן [[רבי שלמה הבבלי]] (ר' שניאור זלמן שובין, "שני המאורות" וילנא תרס"ח, הקדמה אות טז</ref> וכ"כתר מלכות". ע"פ האגדה, כשהיה בן שמונה עשרה ולמד בישיבה, רבו אמר כי מי שיתן לו 'פרי חדש' יזכה בבתו.  רשב"ג ישב וכתב פיוט ובו שיבץ את [[מצוות עשה]] ו[[מצוות לא תעשה]] (פיוט ה"אזהרות").  בלילה, השליך את דפי הפיוט לארובת ביתו של הרב. כשקם הרב בבוקר לתפילה, מצא את הדפים הללו וזיהה כי הם כתביו של רשב"ג, ולקחו לחתן לבתו.  


נולד במאלקה בסביבות שנת ד'תשפ"א לרבי יהודה אבן גבירול. הוריו מתו בצעירותו. היה נער מכושר בתחומים רבים: דקדוק, שירה, [[פילוסופיה]] ועוד, וכבר בגיל 16 כתב שירים. היה  הפכפך ובעל אישיות מורכבת: "בעל נפש עדינה שאינה יודעת משוא פנים היה. מבטו החודר גילה לו תמיד את האמת הערטילאית. תסיסה מתמדת לא נתנה לו מנוח. הוא שיבח את מיטיביו וגינה את הראויים לגינוי. אבל לפרקים הפך את רוחו, ומקל נועם שבידו הפך למקל חובלים, וידידיו נעשו  לו אויבים" (הרב גרשום הרפנס, "עידן הראושנים" עמ' 69). בצעירותו עבר לסרקוסטה, ככל הנראה על מנת ללמוד וללמד, אך גם שם אישיותו הסוערת לא נתנה לו מנוח וגרמה לו לסכסוכים שגרמו לו לעזוב את העיר. הוא שקע בדכאון וחלה במחלה קשה. חייו הקשים מצאו ביטוי בשיריו. פיוטיו התפרסמו, וחלקם אף נכנסו לסידורים ולמחזורים. המפורסמים שבהם- "[[אזהרות]]" וכ"כתר מלכות". ע"פ האגדה, כשהיה בן שמונה עשרה ולמד בישיבה, רבו אמר כי מי שיתן לו 'פרי חדש' יזכה בבתו.  רשב"ג ישב וכתב פיוט ובו שיבץ את [[מצוות עשה]] ו[[מצוות לא תעשה]] (פיוט ה"אזהרות").  בלילה, השליך את דפי הפיוט לארובת ביתו של הרב. כשקם הרב בבוקר לתפילה, מצא את הדפים הללו וזיהה כי הם כתביו של רשב"ג, ולקחו לחתן לבתו.  
נפטר ערירי בגיל 30, סביב שנת ד'תת"י. ישנה אגדה לפיה תורכי שקינא בו על כשרונו הרגו וקברו תחת עץ תאנה, ומשהתאנה חנטה את פירותיה מוקדם חקרו וגילו כי גופו טמון תחתיה, והרוצח הודה ונתלה על ידי המלך<ref>שה"ק לט</ref>.


חיבורו המפורסם נקרא '''גורן נכון''' ונפוץ יותר בשמו '''תיקון מידות הנפש לרשב''' ובו מתאים את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן. יש המייחסים לו את הספר '''מבחר הפנינים''' המיוחס ל[[רבי ידעיה הפניני]]<ref>ראה בערכו מקורות ונימוקים לכך.</ref>.  
[[רבי משה אבן עזרא]] כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל עלה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הוא הגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהילה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטיין בהם. גם שירי התנצלות עדינים ושירי מהתלות שנונים...".


נפטר ערירי בגיל 30 בסביבות שנת ד'תת"י.  
==חיבוריו==
* '''גורן נכון''' נפוץ יותר בשם: '''תיקון מידות הנפש'''. בספר מתאים רשב"ג את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן.
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39025&pgnum=1 מקור חיים]'''- חיבור פילוסופי שנכתב במקור בערבית. הספר בנוי בצורת שאלות ותשובות בין רב לתלמיד.
* יש המייחסים לו את הספר '''מבחר הפנינים''' המיוחס ל[[רבי ידעיה הפניני]]<ref>ראה בערכו מקורות ונימוקים לכך.</ref>.  


[[רבי משה אבן עזרא]] כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב"ג, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל עלה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הוא הגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהילה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטיין בהם. גם שירי התנצלות עדינים ושירי מהתלות שנונים...".
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 229-231.  
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 229-231.  
* שרה כ"ץ, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/mehabro-4.htm על מחברו של הספר "מבחר הפנינים"]''', סיני קג, תשמ"ט.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1076 שלמה אבן גבירול], אנציקלופדיה יהודית דעת.
* [http://www.daat.ac.il/daat/chiyuch/gabirol.htm פתגמים מתוך מבחר הפנינים לרשב"ג] בעריכת יהודה איזנברג
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4781|מספר שנים=37}}
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4781|מספר שנים=37}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שלמה אבן גבירול}}
{{מיון רגיל:אבן גבירול שלמה}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:פייטנים]]
[[קטגוריה:פייטנים]]
[[קטגוריה:רבנים ספרדים]]
[[קטגוריה:חכמי ספרד]]

גרסה אחרונה מ־21:26, 8 ביולי 2015

הדף "רשב"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשניים מנשיאי הסנהדרין בתקופת המשנה, ראו רבן שמעון בן גמליאל.

רבי שלמה ב"ר יהודה אבן גבירול (רשב"ג) היה פייטן ופילוסוף חשוב בתקופת "תור הזהב" בספרד.

תולדות חייו[עריכה]

נולד במאלקה בסביבות שנת ד'תשפ"א לרבי יהודה אבן גבירול. הוריו מתו בצעירותו. היה נער מכושר בתחומים רבים: דקדוק, שירה, פילוסופיה ועוד, וכבר בגיל 16 כתב שירים. היה הפכפך ובעל אישיות מורכבת: "בעל נפש עדינה שאינה יודעת משוא פנים היה. מבטו החודר גילה לו תמיד את האמת הערטילאית. תסיסה מתמדת לא נתנה לו מנוח. הוא שיבח את מיטיביו וגינה את הראויים לגינוי. אבל לפרקים הפך את רוחו, ומקל נועם שבידו הפך למקל חובלים, וידידיו נעשו לו אויבים" (הרב גרשום הרפנס, "עידן הראושנים" עמ' 69). בצעירותו עבר לסרקוסטה, ככל הנראה על מנת ללמוד וללמד, אך גם שם אישיותו הסוערת לא נתנה לו מנוח וגרמה לו לסכסוכים שגרמו לו לעזוב את העיר. הוא שקע בדכאון וחלה במחלה קשה. חייו הקשים מצאו ביטוי בשיריו. פיוטיו התפרסמו, וחלקם אף נכנסו לסידורים ולמחזורים. המפורסמים שבהם- "אזהרות"[1] וכ"כתר מלכות". ע"פ האגדה, כשהיה בן שמונה עשרה ולמד בישיבה, רבו אמר כי מי שיתן לו 'פרי חדש' יזכה בבתו. רשב"ג ישב וכתב פיוט ובו שיבץ את מצוות עשה ומצוות לא תעשה (פיוט ה"אזהרות"). בלילה, השליך את דפי הפיוט לארובת ביתו של הרב. כשקם הרב בבוקר לתפילה, מצא את הדפים הללו וזיהה כי הם כתביו של רשב"ג, ולקחו לחתן לבתו.

נפטר ערירי בגיל 30, סביב שנת ד'תת"י. ישנה אגדה לפיה תורכי שקינא בו על כשרונו הרגו וקברו תחת עץ תאנה, ומשהתאנה חנטה את פירותיה מוקדם חקרו וגילו כי גופו טמון תחתיה, והרוצח הודה ונתלה על ידי המלך[2].

רבי משה אבן עזרא כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב"ג, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל עלה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הוא הגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהילה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטיין בהם. גם שירי התנצלות עדינים ושירי מהתלות שנונים...".

חיבוריו[עריכה]

  • גורן נכון נפוץ יותר בשם: תיקון מידות הנפש. בספר מתאים רשב"ג את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן.
  • מקור חיים- חיבור פילוסופי שנכתב במקור בערבית. הספר בנוי בצורת שאלות ותשובות בין רב לתלמיד.
  • יש המייחסים לו את הספר מבחר הפנינים המיוחס לרבי ידעיה הפניני[3].

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


תקופת חייו של רבי שלמה אבן גבירול על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. את ה"אזהרות" יש מייחסים לפייטן רבי שלמה הבבלי (ר' שניאור זלמן שובין, "שני המאורות" וילנא תרס"ח, הקדמה אות טז
  2. שה"ק לט
  3. ראה בערכו מקורות ונימוקים לכך.