הרב יעקב מדן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הרב יעקב מדן''' הוא ראש [[ישיבת הר עציון]]. | '''הרב יעקב מדן''' הוא ראש [[ישיבת הר עציון]]. | ||
נולד בכ"א ב[[תמוז]] תש"י למאיר מדן, חוקר השפעה העברית וממסדרי "תנ"ך קורן". למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] ב[[ירושלים]], ובשנת תשכ"ח הצטרף למחזור הראשון של ישיבת הר עציון. הוא שירת בצה"ל במסגרת ה"[[ישיבת הסדר|הסדר]]" בנח"ל המוצנח, | נולד בכ"א ב[[תמוז]] תש"י למאיר מדן, חוקר השפעה העברית וממסדרי "תנ"ך קורן". למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] ב[[ירושלים]], ובשנת תשכ"ח הצטרף למחזור הראשון של ישיבת הר עציון. הוא שירת בצה"ל במסגרת ה"[[ישיבת הסדר|הסדר]]" בנח"ל המוצנח, חזר לישיבה וכעבור כמה שנים החל לשמש בה כר"מ. כמו כן, לימד ב[[ישיבת שבות ישראל]] באפרת. הוא הוסמך לרבנות בישיבת הר עציון, וסיים תואר B.Ed במכללה שבבית וגן ותואר M.A בטורו-קולג'. בשנת תש"ס היה הרב מדן חבר הנהלת בית הספר לגיור של ועדת נאמן, וכן החל לעסוק, ביחד עם פרופ' רות גביזון, בכתיבת אמנה מחודשת ליחסים שבין דתיים וחילוניים ואף זכה עליה בפרס "אבי-חי". כיום משמש הרב מדן כר"מ בישיבת הר עציון, מלמד [[תנ"ך]] ואמונה בישיבה, ובמכללת הרצוג להכשרת מורים. ב[[טבת]] תשס"ו הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, [[הרב יהודה עמיטל]], ו[[הרב אהרן ליכטנשטיין]]. כיום מכהנים בתפקיד לצידו [[הרב ברוך גיגי]] ו[[הרב משה ליכטנשטיין]]. כמו כן, הרב מדן הינו חבר מועצת הרבנים של ארגון רבני "צהר". | ||
הרב מדן נחשב לאחד מגדולי מלמדי התנ"ך בציונות הדתית. שיטתו בלימוד התנ"ך עוררה ויכוח גדול בציונות הדתית. | הרב מדן נחשב לאחד מגדולי מלמדי התנ"ך בציונות הדתית. שיטתו בלימוד התנ"ך עוררה ויכוח גדול בציונות הדתית. | ||
כותב מאמרים רבים בעיתונות בנושאים שונים, | כותב מאמרים רבים בעיתונות בנושאים שונים, וכן כתב מאמרים רבים בכתב העת "מגדים" של מכללת הרצוג שליד [[ישיבת הר עציון]]. | ||
==שיטתו== | ==שיטתו== | ||
===לימוד תנ"ך=== | ===לימוד תנ"ך=== | ||
הרב מדן הוא ממובילי לימוד התנ"ך בישיבות הלאומיות. שיטתו בלימוד התנ"ך, המכונה לעיתים בעיקר בידי מתנגדיה "תנ"ך בגובה העניים", אינה מתעלמת מ"פשטי המקראות" אף כשאלו אינם תואמים את פרשנות חז"ל מחד, ומאידך רואה חובה בנאמנות לדברי חז"ל כמעתיקי השמועה. בניגוד לאנשי [[ביקורת המקרא]], הרב מדן רואה מחויובות ליישב את הפסוקים עם שאר התנ"ך, מתוך ראיה ש"תורת ה' תמימה משיבת נפש"<ref>על פי דבריו במבוא לס' "דוד ובת שבע- החטא העונש והתיקון", בעיקר בעמ' 12.</ref>. לשיטתו, בדרך זו הלכו רוב מפרשי התנ"ך. | הרב מדן הוא ממובילי לימוד התנ"ך בישיבות הלאומיות. שיטתו בלימוד התנ"ך, המכונה לעיתים בעיקר בידי מתנגדיה "תנ"ך בגובה העניים", אינה מתעלמת מ"פשטי המקראות" אף כשאלו אינם תואמים את פרשנות חז"ל מחד, ומאידך רואה חובה בנאמנות לדברי חז"ל כמעתיקי השמועה. בניגוד לאנשי [[ביקורת המקרא]], הרב מדן רואה מחויובות ליישב את הפסוקים עם שאר התנ"ך, מתוך ראיה ש"תורת ה' תמימה משיבת נפש"<ref>על פי דבריו במבוא לס' "דוד ובת שבע- החטא העונש והתיקון", בעיקר בעמ' 12.</ref>. לשיטתו, בדרך זו הלכו רוב מפרשי התנ"ך. | ||
הרב מדן רואה עצמו כתלמיד-חבר של הרב יואל בן נון, שהוא מחלוצי לימוד התנ"ך בישיבות ההסדר. בוויכוח בין "רודפי הפשט" לבין המפרשים את המקרא על פי חז"ל, משלב הרב בין שני התחומים, מתוך בקיאות. הוא משתמש פעמים רבות באנלוגיה למקומות אחרים בתנ"ך, ופחות בניתוח מדוקדק של המקור עצמו. הרב מדן ידוע בפתרונותיו המקוריים לשאלות בפשט המקרא. הוא עוסק לא מעט בשאלת המוסריות במקרא, כגון ביחס לעמלק ולעקדת יצחק. על גישתו נמתחה ביקורת בידי חוגים שמרניים יותר בציבור הדתי-לאומי, בפרט בנושא חטא דוד ובת שבע. | |||
הרב מדן מעדיף לפרש את ניסי התנ"ך באופן שמקרב אותם לטבע ולמציאות הריאלית. לדבריו, דרך זו "מטרתה אינה לפקפק חלילה ביכולותיו הבלתי מוגבלות של הקב"ה, אלא לאפשר לנו, בני אדם החיים תחת ממשלתם של חוקי הטבע, להתחבר, ובעיקר מבחינה נפשית, אל הנס ואל הסובבים אותו, להיכנס עד כמה שניתן לנעליהם של אלו שחוו את הנס ולהשתתף עמם בחוויה"<ref>שתי הפסקאות האחרונות מצוטטות מהערך המקביל בויקיפדיה</ref>. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 15: | שורה 19: | ||
*'''[[דניאל]] - גלות והתגלות''' - סיכומי שיעוריו על ספר דניאל. הוצאת תבונות | *'''[[דניאל]] - גלות והתגלות''' - סיכומי שיעוריו על ספר דניאל. הוצאת תבונות | ||
*'''תקוה ממעמקים''' - עיון ב[[מגילת רות]]. הוצאת תבונות | *'''תקוה ממעמקים''' - עיון ב[[מגילת רות]]. הוצאת תבונות | ||
*'''באר מרים'''- על המועדים (עד כה יצאו | *'''באר מרים''' - על המועדים (עד כה יצאו שלושה כרכים: על [[ראש השנה]], על [[שבועות]] ועל [[יום הכיפורים]]). | ||
*'''כי קרוב אליך - לשון מקרא ולשון חכמים'''- על ספר בראשית | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מדן יעקב}} | {{מיון רגיל:מדן יעקב}} | ||
| שורה 24: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הר עציון]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת הר עציון]] | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבני צוהר]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:19, 16 בפברואר 2018
|
|
הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת הר עציון.
נולד בכ"א בתמוז תש"י למאיר מדן, חוקר השפעה העברית וממסדרי "תנ"ך קורן". למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים, ובשנת תשכ"ח הצטרף למחזור הראשון של ישיבת הר עציון. הוא שירת בצה"ל במסגרת ה"הסדר" בנח"ל המוצנח, חזר לישיבה וכעבור כמה שנים החל לשמש בה כר"מ. כמו כן, לימד בישיבת שבות ישראל באפרת. הוא הוסמך לרבנות בישיבת הר עציון, וסיים תואר B.Ed במכללה שבבית וגן ותואר M.A בטורו-קולג'. בשנת תש"ס היה הרב מדן חבר הנהלת בית הספר לגיור של ועדת נאמן, וכן החל לעסוק, ביחד עם פרופ' רות גביזון, בכתיבת אמנה מחודשת ליחסים שבין דתיים וחילוניים ואף זכה עליה בפרס "אבי-חי". כיום משמש הרב מדן כר"מ בישיבת הר עציון, מלמד תנ"ך ואמונה בישיבה, ובמכללת הרצוג להכשרת מורים. בטבת תשס"ו הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל, והרב אהרן ליכטנשטיין. כיום מכהנים בתפקיד לצידו הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין. כמו כן, הרב מדן הינו חבר מועצת הרבנים של ארגון רבני "צהר".
הרב מדן נחשב לאחד מגדולי מלמדי התנ"ך בציונות הדתית. שיטתו בלימוד התנ"ך עוררה ויכוח גדול בציונות הדתית.
כותב מאמרים רבים בעיתונות בנושאים שונים, וכן כתב מאמרים רבים בכתב העת "מגדים" של מכללת הרצוג שליד ישיבת הר עציון.
שיטתו[עריכה]
לימוד תנ"ך[עריכה]
הרב מדן הוא ממובילי לימוד התנ"ך בישיבות הלאומיות. שיטתו בלימוד התנ"ך, המכונה לעיתים בעיקר בידי מתנגדיה "תנ"ך בגובה העניים", אינה מתעלמת מ"פשטי המקראות" אף כשאלו אינם תואמים את פרשנות חז"ל מחד, ומאידך רואה חובה בנאמנות לדברי חז"ל כמעתיקי השמועה. בניגוד לאנשי ביקורת המקרא, הרב מדן רואה מחויובות ליישב את הפסוקים עם שאר התנ"ך, מתוך ראיה ש"תורת ה' תמימה משיבת נפש"[1]. לשיטתו, בדרך זו הלכו רוב מפרשי התנ"ך.
הרב מדן רואה עצמו כתלמיד-חבר של הרב יואל בן נון, שהוא מחלוצי לימוד התנ"ך בישיבות ההסדר. בוויכוח בין "רודפי הפשט" לבין המפרשים את המקרא על פי חז"ל, משלב הרב בין שני התחומים, מתוך בקיאות. הוא משתמש פעמים רבות באנלוגיה למקומות אחרים בתנ"ך, ופחות בניתוח מדוקדק של המקור עצמו. הרב מדן ידוע בפתרונותיו המקוריים לשאלות בפשט המקרא. הוא עוסק לא מעט בשאלת המוסריות במקרא, כגון ביחס לעמלק ולעקדת יצחק. על גישתו נמתחה ביקורת בידי חוגים שמרניים יותר בציבור הדתי-לאומי, בפרט בנושא חטא דוד ובת שבע.
הרב מדן מעדיף לפרש את ניסי התנ"ך באופן שמקרב אותם לטבע ולמציאות הריאלית. לדבריו, דרך זו "מטרתה אינה לפקפק חלילה ביכולותיו הבלתי מוגבלות של הקב"ה, אלא לאפשר לנו, בני אדם החיים תחת ממשלתם של חוקי הטבע, להתחבר, ובעיקר מבחינה נפשית, אל הנס ואל הסובבים אותו, להיכנס עד כמה שניתן לנעליהם של אלו שחוו את הנס ולהשתתף עמם בחוויה"[2].
ספריו[עריכה]
- דוד ובת שבע - החטא, העונש והתיקון - הוצאת 'תבונות'. ספר זה עורר ויכוח חריף בציונות הדתית.
- דניאל - גלות והתגלות - סיכומי שיעוריו על ספר דניאל. הוצאת תבונות
- תקוה ממעמקים - עיון במגילת רות. הוצאת תבונות
- באר מרים - על המועדים (עד כה יצאו שלושה כרכים: על ראש השנה, על שבועות ועל יום הכיפורים).
- כי קרוב אליך - לשון מקרא ולשון חכמים- על ספר בראשית