רבי אברהם בינג: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נפטר בה' ב[[אדר]] תר"א, בהיותו בן 89, ונקבר בהכברג. עוזרו ר' יצחק דב במברגר כיהן תחתיו כרב מחוז ווירצבורג. | נפטר בה' ב[[אדר]] תר"א, בהיותו בן 89, ונקבר בהכברג. עוזרו ר' יצחק דב במברגר כיהן תחתיו כרב מחוז ווירצבורג. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
ר' אברהם השאיר אחריו כתבי יד רבים בהם חידושים על הש"ס, [[שו"ת]], פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הגהות על ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]] ועוד. רוב כתביו לא ראו אור, רק קובץ קטן של הגהות לשו"ע או"ח "'''זכרון אברהם'''". חידושים רבים ממנו מובאים בספרי חכמי דורו, כגון החתם סופר, ותלמידיו (למשל: הרב אליעזר ברגמן, "בהר יראה" עמ' 248 ועוד). | ר' אברהם השאיר אחריו כתבי יד רבים בהם חידושים על הש"ס, [[שו"ת]], פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הגהות על ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]] ועוד. רוב כתביו לא ראו אור, רק קובץ קטן של הגהות לשו"ע או"ח "'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7827&pgnum=1 זכרון אברהם]'''". חידושים רבים ממנו מובאים בספרי חכמי דורו, כגון החתם סופר, ותלמידיו (למשל: הרב אליעזר ברגמן, "בהר יראה" עמ' 248 ועוד). | ||
מעט מחידושיו על [[מסכת שבת]] נדספו בסוף המסכת בדפוס פיורדא, וחידושיו על מסכת [[מסכת ברכות|ברכות]] ו[[מסכת שביעית|שביעית]] נדפסו בכתב העת "צפונות" חלק א'. | מעט מחידושיו על [[מסכת שבת]] נדספו בסוף המסכת בדפוס פיורדא, וחידושיו על מסכת [[מסכת ברכות|ברכות]] ו[[מסכת שביעית|שביעית]] נדפסו בכתב העת "צפונות" חלק א'. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
* [[הרב יצחק דב הלוי במברגר]]- ממשיכו ברבנות וירצבורג. לא למד בישיבתו, אך שימשו כרב וממנו למד דרכי הרבנות. | * [[הרב יצחק דב הלוי במברגר]]- ממשיכו ברבנות וירצבורג. לא למד בישיבתו, אך שימשו כרב וממנו למד דרכי הרבנות. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב בנימין שלמה המבורגר, צפונות חלק א', בני ברק תשמ"ט, עמ' כח- כט. | * הרב בנימין שלמה המבורגר, צפונות חלק א', בני ברק תשמ"ט, עמ' כח- כט. | ||
* הרב יהודה אהרן הורוויץ, '''רבי אברהם בינג וישיבתו בווירצבורג''', בתוך: ישורון- מאסף תורני, חלק ח', ירושלים תשס"א, עמ' תשס-תשפה. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5512|מספר שנים=89}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5512|מספר שנים=89}} | ||
{{מיון רגיל:בינג אברהם}} | {{מיון רגיל:בינג אברהם}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות | [[קטגוריה:ראשי ישיבות באשכנז ובגרמניה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים גרמנים]] | [[קטגוריה:רבנים גרמנים]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:43, 9 ביולי 2014
|
|
רבי אברהם הלוי בינג היה מגדולי רבני גרמניה בתקופת האחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בפרנקפורט דמיין בשנת תקי"ב לאביו ר' אנוש הלוי. בעודו נער ניכר בחכמתו, וחכמי עירו העריכהו מאד. למד מפי ר' אברהם אביש, רב העיר, אולם את רוב חכמתו למד מרבי נתן אדלר, שהיה לרבו המובהק. בהיותו בן 17 התקבל לרב בית המדרש של קהילת אופנבאך הסמכוה לפרנקפורט, שם הרביץ תורה במשך תשע שנים, במהלכן התכתב עם חכמי פרנקפורט. בהיותו בן 26 התמנה לר"מ ודיין בפרנקפורט, אז למדו אצלו תלמידים רבים. באותה תקופה התיידד עם החתם סופר שהיה אז תלמיד צעיר. חברות זו נשארה עד סוף ימיהם, ובמכתביהם הם מכנים זה את זה "חברי".
בשנת תקנ"ו נבחר לכהן כרב מחוז ווירצבורג, ומקום משכנו היה העיר היידינגספלד, כאשר למעלה ממאה קהילתו היו תחת הנהגתו. הוא דן והנהיג תא הקהילות ביד רמה, וזכה להערכה מרובה אפילו מצד השלטונות. בשנת תקנ"ו, עם פתיחת שערי עיר הבירה ווירצבורג בבפני יהודים, עבר לווירצבורג, שם לצד פעילותו כרב ייסד ישיבה גדולה. בישיבתו למדו תלמידים מופלגים שנעשו לחכמי הדור שלאחריו (ראה לקמן). לעת זקנתו החלו הרפורמים בווירצבורג להרים את ראשם, והוא לחם בהם בתוקף על אף גילו המופלג וחולשתו. לעוזרו התמנה הרב יצחק דב הלוי במברגר, ורא' אברהם החל להכשירו לרבנות.
נפטר בה' באדר תר"א, בהיותו בן 89, ונקבר בהכברג. עוזרו ר' יצחק דב במברגר כיהן תחתיו כרב מחוז ווירצבורג.
כתביו[עריכה]
ר' אברהם השאיר אחריו כתבי יד רבים בהם חידושים על הש"ס, שו"ת, פירוש על משנה תורה לרמב"ם, הגהות על הטור והשולחן ערוך ועוד. רוב כתביו לא ראו אור, רק קובץ קטן של הגהות לשו"ע או"ח "זכרון אברהם". חידושים רבים ממנו מובאים בספרי חכמי דורו, כגון החתם סופר, ותלמידיו (למשל: הרב אליעזר ברגמן, "בהר יראה" עמ' 248 ועוד).
מעט מחידושיו על מסכת שבת נדספו בסוף המסכת בדפוס פיורדא, וחידושיו על מסכת ברכות ושביעית נדפסו בכתב העת "צפונות" חלק א'.
תלמידיו[עריכה]
- רבי יעקב יוקב עטלינגר- אב"ד אלטונא, בעל "ערוך לנר"
- הרב אליעזר ברגמן- ממייסדי כולל הו"ד ומבוני הישוב הישן בירושלים
- הרב יצחק ברנייס ("חכם ברנייס")- מראשי האורתודוסקיה המודרנית בגרמניה, רבם של הרש"ר הירש והרב עזריאל הילדסהיימר.
- רבי נתן אדלר השני- בעל "נתיב לגר"
- הרב יצחק דב הלוי במברגר- ממשיכו ברבנות וירצבורג. לא למד בישיבתו, אך שימשו כרב וממנו למד דרכי הרבנות.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב בנימין שלמה המבורגר, צפונות חלק א', בני ברק תשמ"ט, עמ' כח- כט.
- הרב יהודה אהרן הורוויץ, רבי אברהם בינג וישיבתו בווירצבורג, בתוך: ישורון- מאסף תורני, חלק ח', ירושלים תשס"א, עמ' תשס-תשפה.
| תקופת חייו של רבי אברהם בינג על ציר הזמן |
|---|
 |