רבי אלחנן ב"ר יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←חייו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בתוספותיו, מביא רבות את דברי אביו, מבלי להזכיר שמו בפירוש אלא בציון "מורי" וכד' {{מקור|שו"ת מהרי"ק נב|כן}}, ולעיתים הוא המקור הבלעדי לחידושי אביו. | בתוספותיו, מביא רבות את דברי אביו, מבלי להזכיר שמו בפירוש אלא בציון "מורי" וכד' {{מקור|שו"ת מהרי"ק נב|כן}}, ולעיתים הוא המקור הבלעדי לחידושי אביו. | ||
בידינו מצויים תוספותיו ל[[מסכת עבודה זרה]] (עד דף ל"ה ע"ב), אולם כפי הנראה שם המשיך לכתוב על כל המסכת (שכן נכתב שם: "ומכאן ואילך מיסוד הרב ר' יהודה ב,ר יצחק מבורנא שפירש '''על פי תוספות רבנו אלחנן ב"ר יצחק'''"). חיבור זה התחבר בשנת ד'תתקמ"ב (שנתיים לפני רציחתו) | בידינו מצויים תוספותיו ל[[מסכת עבודה זרה]] (עד דף ל"ה ע"ב), אולם כפי הנראה שם המשיך לכתוב על כל המסכת (שכן נכתב שם: "ומכאן ואילך מיסוד הרב ר' יהודה ב,ר יצחק מבורנא שפירש '''על פי תוספות רבנו אלחנן ב"ר יצחק'''"). חיבור זה התחבר בשנת ד'תתקמ"ב (שנתיים לפני רציחתו). | ||
כמו כן, כתב תוספות על מסכתות [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת כתובות|כתבות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת זבחים|זבחים]], [[מסכת מנחות|מנחות]], [[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת בכורות|בכורות]], [[מסכת ערכין|ערכין]] ו[[מסכת נדה|נדה]]. | כמו כן, כתב תוספות על מסכתות [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת כתובות|כתבות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת זבחים|זבחים]], [[מסכת מנחות|מנחות]], [[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת בכורות|בכורות]], [[מסכת ערכין|ערכין]] ו[[מסכת נדה|נדה]]. | ||
דבריו מובאים פעמים רבות בתוספות שלנו על הש"ס, גם במסכתות שלא כתב עליהן: [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת מגילה|מגילה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת | דבריו מובאים פעמים רבות בתוספות שלנו על הש"ס, גם במסכתות שלא כתב עליהן: [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת מגילה|מגילה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]], [[מסכת שבועות|שבועות]] ו[[מסכת תמורה|תמורה]]. | ||
בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]], [[מסכת שבועות|שבועות]] ו[[מסכת תמורה|תמורה]]. | |||
כמו כן, דבריו מובאים על ידי גדולי הראשונים בהם ה[[רא"ש]], [[ראב"ן]], [[ריטב"א]], [[רי"ד]] ועוד. | כמו כן, דבריו מובאים על ידי גדולי הראשונים בהם ה[[רא"ש]], [[ראב"ן]], [[ריטב"א]], [[רי"ד]] ועוד. | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
חיבר גם פיוטים רבים, חלקם השתמרו בידינו. | חיבר גם פיוטים רבים, חלקם השתמרו בידינו. | ||
בנו [[רבי שמואל ב"ר אלחנן]] היה גם הוא מבעלי התוספות {{מקור|תוספות ערכין יב ע"ב|כן}}. | בנו [[רבי שמואל ב"ר אלחנן]] היה גם הוא מבעלי התוספות {{מקור|תוספות ערכין יב ע"ב|כן}}. יש אורמים שהתוספות על [[מסכת מועד קטן]] הן של רבינו שמואל ב"ר אלחנן {{מקור|מבוא ראבי"ה עמ' 309|כן}}. | ||
| שורה 33: | שורה 34: | ||
[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]] | [[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]] | ||
[[קטגוריה:רבנים צרפתים]] | [[קטגוריה:רבנים צרפתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רש"י]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:39, 14 בדצמבר 2013
|
|
רבנו אלחנן ב"ר יצחק מדמפיר היה מבעלי התוספות ופייטן בצרפת, בנו של רבי יצחק הזקן (ר"י הזקן).
חייו[עריכה]
בן נינו של רש"י ונכדו של רבי שמחה מויטרי (בעל מחזור ויטרי) מצד אביו, ומצד אמו נכד רבי יום טוב מפליזא בנו של ריב"ן (ריב"ן היה חתנו של רש"י, כך שרבנו אלחנן היה בן נינו של רש"י משני הצדדים). תלמידו המובהק של אביו.
נהרג על קידוש השם בחיי אביו בשנת ד'תתקמ"ד (שו"ת מהרש"ל כט).
תוספותיו[עריכה]
כתב תוספות על חלק ממסכתות הש"ס. תוספותיו עברו הגהה על ידי אביו (תמים דעים רג), ואביו אף דן בדבריו במקומות מסוימים.
בתוספותיו, מביא רבות את דברי אביו, מבלי להזכיר שמו בפירוש אלא בציון "מורי" וכד' (שו"ת מהרי"ק נב), ולעיתים הוא המקור הבלעדי לחידושי אביו.
בידינו מצויים תוספותיו למסכת עבודה זרה (עד דף ל"ה ע"ב), אולם כפי הנראה שם המשיך לכתוב על כל המסכת (שכן נכתב שם: "ומכאן ואילך מיסוד הרב ר' יהודה ב,ר יצחק מבורנא שפירש על פי תוספות רבנו אלחנן ב"ר יצחק"). חיבור זה התחבר בשנת ד'תתקמ"ב (שנתיים לפני רציחתו).
כמו כן, כתב תוספות על מסכתות שבת, עירובין, פסחים, ראש השנה, יבמות, כתבות, גיטין, בבא מציעא, סנהדרין, זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין ונדה.
דבריו מובאים פעמים רבות בתוספות שלנו על הש"ס, גם במסכתות שלא כתב עליהן: ברכות, יומא, מגילה, חגיגה, נדרים, קידושין, בבא קמא, בבא בתרא, שבועות ותמורה.
כמו כן, דבריו מובאים על ידי גדולי הראשונים בהם הרא"ש, ראב"ן, ריטב"א, רי"ד ועוד.
חיבר גם קונטרסים וליקוטים שלא הגיעו לידינו, שכפי הנראה עוסקים בביאורי סוגיות וכללים בתלמוד. כמו כן, חיבר "סדר תיקון תפילה" (תוספות ברכות ס ע"ב), "תיקון תפילין" (מרדכי מנחות הלכות קטנות סי' תתקנב) ו"סוד העיבור" (מנחת יהודה פרשת וירא).
חיבר גם פיוטים רבים, חלקם השתמרו בידינו.
בנו רבי שמואל ב"ר אלחנן היה גם הוא מבעלי התוספות (תוספות ערכין יב ע"ב). יש אורמים שהתוספות על מסכת מועד קטן הן של רבינו שמואל ב"ר אלחנן (מבוא ראבי"ה עמ' 309).