רבי אלחנן ב"ר יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף

רבנו אלחנן ב"ר יצחק מדמפיר היה מבעלי התוספות ופייטן בצרפת, בנו של רבי יצחק הזקן (ר"י הזקן).

חייו[עריכה]

בן נינו של רש"י ונכדו של רבי שמחה מויטרי (בעל מחזור ויטרי) מצד אביו, ומצד אמו נכד רבי יום טוב מפליזא בנו של ריב"ן (ריב"ן היה חתנו של רש"י, כך שרבנו אלחנן היה בן נינו של רש"י משני הצדדים). תלמידו המובהק של אביו.

נהרג על קידוש השם בחיי אביו בשנת ד'תתקמ"ד (שו"ת מהרש"ל כט).

תוספותיו[עריכה]

כתב תוספות על חלק ממסכתות הש"ס. תוספותיו עברו הגהה על ידי אביו (תמים דעים רג), ואביו אף דן בדבריו במקומות מסוימים.

בתוספותיו, מביא רבות את דברי אביו, מבלי להזכיר שמו בפירוש אלא בציון "מורי" וכד' (שו"ת מהרי"ק נב), ולעיתים הוא המקור הבלעדי לחידושי אביו.

בידינו מצויים תוספותיו למסכת עבודה זרה (עד דף ל"ה ע"ב), אולם כפי הנראה שם המשיך לכתוב על כל המסכת (שכן נכתב שם: "ומכאן ואילך מיסוד הרב ר' יהודה ב,ר יצחק מבורנא שפירש על פי תוספות רבנו אלחנן ב"ר יצחק"). חיבור זה התחבר בשנת ד'תתקמ"ב (שנתיים לפני רציחתו).

כמו כן, כתב תוספות על מסכתות שבת, עירובין, פסחים, ראש השנה, יבמות, כתבות, גיטין, בבא מציעא, סנהדרין, זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין ונדה.

דבריו מובאים פעמים רבות בתוספות שלנו על הש"ס, גם במסכתות שלא כתב עליהן: ברכות, יומא, מגילה, חגיגה, נדרים, קידושין, בבא קמא, בבא בתרא, שבועות ותמורה.

כמו כן, דבריו מובאים על ידי גדולי הראשונים בהם הרא"ש, ראב"ן, ריטב"א, רי"ד ועוד.

חיבר גם קונטרסים וליקוטים שלא הגיעו לידינו, שכפי הנראה עוסקים בביאורי סוגיות וכללים בתלמוד. כמו כן, חיבר "סדר תיקון תפילה" (תוספות ברכות ס ע"ב), "תיקון תפילין" (מרדכי מנחות הלכות קטנות סי' תתקנב) ו"סוד העיבור" (מנחת יהודה פרשת וירא).

חיבר גם פיוטים רבים, חלקם השתמרו בידינו.

בנו רבי שמואל ב"ר אלחנן היה גם הוא מבעלי התוספות (תוספות ערכין יב ע"ב). יש אורמים שהתוספות על מסכת מועד קטן הן של רבינו שמואל ב"ר אלחנן (מבוא ראבי"ה עמ' 309).