רבנו אשר בן יחיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבינו אשר בין יחיאל''' ('''הרא"ש''') היה מגדולי הראשונים, שיצירתו התרונית הינה בעלת השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה. | '''רבינו אשר בין יחיאל''' ('''הרא"ש''') היה מגדולי הראשונים, שיצירתו התרונית הינה בעלת השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בשנת ה' אלפים י' באשכנז. לאביו [[רבי יחיאל ב"ר אורי]]. למד מפי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ולאחר פטירתו מפי ממשיכו [[רבי עזריאל ב"ר יחיאל]]. בעקבות רדיפות נגד היהודים באשכנז, ברח הרא"ש לספרד בשנת ס"ג, ושם התקבל בכבוד רב על ידי ה[[רשב"א]] בברצלונה, ומאוחר יותר התמנה לרב העיר הגדולה טולדו. לאחר פטירת הרשב"א נחשב הרא"ש לפוסק הדור בספרד. הוא השאיר אחריו יותר מאלף תשובות. בפירושיו ל[[גמרא]] מאחד ר' אשר את האסכולה האשכנזית וה[[יהדות פרובנס|פרובנסלית]] עם האסכולה הספרדית במיזוג גמור, בכך שדעות [[בעלי התוספות]], גדולי פרובנס וגדולי ספרד משמשות כאחד בהבנת הסוגיא ובקביעת ההלכה. [[רבי יוסף קארו]] בספרו [[שולחן ערוך]], מתבסס בעיקר על "שלושה עמודי הוראה": ה[[רי"ף]], ה[[רמב"ם]] והרא"ש. | נולד בשנת ה' אלפים י' באשכנז. לאביו [[רבי יחיאל ב"ר אורי]]. למד מפי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ולאחר פטירתו מפי ממשיכו [[רבי עזריאל ב"ר יחיאל]]. בעקבות רדיפות נגד היהודים באשכנז, ברח הרא"ש לספרד בשנת ס"ג, ושם התקבל בכבוד רב על ידי ה[[רשב"א]] בברצלונה, ומאוחר יותר התמנה לרב העיר הגדולה טולדו. לאחר פטירת הרשב"א נחשב הרא"ש לפוסק הדור בספרד. הוא השאיר אחריו יותר מאלף תשובות. בפירושיו ל[[גמרא]] מאחד ר' אשר את האסכולה האשכנזית וה[[יהדות פרובנס|פרובנסלית]] עם האסכולה הספרדית במיזוג גמור, בכך שדעות [[בעלי התוספות]], גדולי פרובנס וגדולי ספרד משמשות כאחד בהבנת הסוגיא ובקביעת ההלכה. [[רבי יוסף קארו]] בספרו [[שולחן ערוך]], מתבסס בעיקר על "שלושה עמודי הוראה": ה[[רי"ף]], ה[[רמב"ם]] והרא"ש. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
* '''[[תוספות רא"ש]]'''- "תוספות" על התלמוד | * '''[[תוספות רא"ש]]'''- "תוספות" על התלמוד | ||
* פירוש על [[סדר זרעים]] ב[[משנה]] | * פירוש על [[סדר זרעים]] ב[[משנה]] | ||
* פירוש על [[מסכת נדרים]] בתלמוד הבבלי | * פירוש על מסכתות [[מסכת נדרים|נדרים]] ו[[מסכת נזיר|נזיר]] בתלמוד הבבלי | ||
* '''[[שו"ת]] הרא"ש'''- אלפי תשובות הלכתיות | * '''[[שו"ת]] הרא"ש'''- אלפי תשובות הלכתיות | ||
* '''אורחות חיים'''- ספר [[מוסר]] | * '''אורחות חיים'''- ספר [[מוסר]] | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:תלמידי מהר"ם מרוטנבורג]] | [[קטגוריה:תלמידי מהר"ם מרוטנבורג]] | ||
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | [[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חכמי ספרד]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:02, 19 בפברואר 2015
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבינו אשר בין יחיאל (הרא"ש) היה מגדולי הראשונים, שיצירתו התרונית הינה בעלת השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת ה' אלפים י' באשכנז. לאביו רבי יחיאל ב"ר אורי. למד מפי מהר"ם מרוטנבורג ולאחר פטירתו מפי ממשיכו רבי עזריאל ב"ר יחיאל. בעקבות רדיפות נגד היהודים באשכנז, ברח הרא"ש לספרד בשנת ס"ג, ושם התקבל בכבוד רב על ידי הרשב"א בברצלונה, ומאוחר יותר התמנה לרב העיר הגדולה טולדו. לאחר פטירת הרשב"א נחשב הרא"ש לפוסק הדור בספרד. הוא השאיר אחריו יותר מאלף תשובות. בפירושיו לגמרא מאחד ר' אשר את האסכולה האשכנזית והפרובנסלית עם האסכולה הספרדית במיזוג גמור, בכך שדעות בעלי התוספות, גדולי פרובנס וגדולי ספרד משמשות כאחד בהבנת הסוגיא ובקביעת ההלכה. רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך, מתבסס בעיקר על "שלושה עמודי הוראה": הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש.
נפטר בשנת פ"ז (ולפי ספר "שלשלת הקבלה נפטר בשנת ע"ד) בטולדו שבספרד.
בניו[עריכה]
לרא"ש היו שבעה בנים:
- בנו בכורו רבי יחיאל- רב ופוסק.
- רבי יעקב- "בעל הטורים"
- רבי יהודה- ממלא את מקום אביו בטולדו ומחבר שו"ת זכרון יהודה.
- רבי שלמה החסיד- מת בבחרותו
- רבי אליקים
- רבי משה
- רבי אלעזר- בספר "שלשלת הקבלה" מובא שר' אלעזר ור' משה חיברו שיטות ופסקים על הש"ס, אך הם אבדו.
- רבי שמעון
נכדו של הרא"ש הוא רבי מאיר אלדובי.
חיבוריו[עריכה]
- ספר פסקי הרא"ש- אוסף פסקיו על סדר התלמוד הבבלי. נדפס לראשונה בסוף המסכתות בדפוסי ונציה ר"פ. הוא מסכם את הסוגיות להלכה, כאשר הוא מבוסס בעיקר על פסקי הרי"ף, ומביא הרבה מפירושי ופסקי בעלי התוספות. בסוף כל מסכת צורף קיצור פסקי הרא"ש על אותה מסכת, כנראה מעשה ידיו של בנו, ר' יעקב בעל הטורים. כבר בדפוס הראשון צורפו לפסקי רא"ש הגהות אשרי מאת רבי ישראל מקרמז, שהן לקט פסקים מאת ראשוני אשכנז (תוספות, ראבי"ה, אור זרוע, 'מהרי"ח' - ר' יחזקיה ממגדינבורג ועוד), המשלימים את דברי הרא"ש.
- תוספות רא"ש- "תוספות" על התלמוד
- פירוש על סדר זרעים במשנה
- פירוש על מסכתות נדרים ונזיר בתלמוד הבבלי
- שו"ת הרא"ש- אלפי תשובות הלכתיות
- אורחות חיים- ספר מוסר
- שתי דרשות האחת "על מזלזלי התורה והמצוות" והשניה "תוכחה כנגד מכובדי ספרד"; הודפסו יחד עם ספר "מאמר על עסק התורה" לרבי יחיאל אביו, מכון מרא"ה, תשס"ח.
| תקופת חייו של רבנו אשר בן יחיאל על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרא"ש- בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל" בהוצאת מוסד הרב קוק
- שבח קנביל, תולדות הרא"ש בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שו"ת הרא"ש באתר "ויקיטקסט"
- שו"ת הרא"ש באתר "HebrewBooks"
- הספר 'אורחות חיים' באתר "דעת"
- 'תוספות הראש' באתר "HebrewBooks"