רבי שם טוב גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נפטר בשנת ק' בערך ונקבר בצפת. | נפטר בשנת ק' בערך ונקבר בצפת. | ||
==היחס אליו== | ==היחס אליו== | ||
למרות גדלותו בתורה ובחכמת הנסתר, המפרשים התייחסו בצורה | למרות גדלותו בתורה ובחכמת הנסתר, המפרשים התייחסו לחיבורו בצורה ביקורתית מאד. [[רבי יוסף קארו]] כתב: "והדבר ברור לכל מעיין, דבעל מגדל עוז שותא דמרן ה[[ראב"ד]] ז"ל לא גמר, ודבריו לא יועילו ולא יצילו" {{מקור|בית יוסף יורה דעה רד א|כן}}. ה[[רדב"ז]] תוקף את דבריו בחריפות פעמים רבות, למשל: "ולא עיין בדברי רבינו כלל ואפילו עיון הקל"<ref>{{מקור|רדב"ז שחיטה ז יד}}</ref>, ועל פירוש מסוים שלו אמר: "כי ניים ושכיב אמרה"<ref>{{מקור|רדב"ז שבועות א ד}}</ref> (אמר דבר זה כששכב וישן). ה[[מהרש"ל]] כתב: "וכותב דבריו כמצליף ומקלקל, ומעוות הדברים בלי טעם וריח, ועובר בבל תשחית הדיו... אף שהיה חכם ותלמודי בודאי, אבל מי שמעיין ברוב דבריו ובפלפולו ומעיין אחר כך בשמעתא, יהיו הדברים זרים ומבולבלים ואינם מתוקנים..." {{מקור|הקדמה ראשונה לים של שלמה על ב"ק|כן}}. [[רבי שבתי כהן]] כתב: "עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו... הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלהים חיים, ואיך לא נתן לב בכאן לראות אם צדקו דבריו בטרם שיכתוב..." {{מקור|ש"ך חושן משפט לו ו|כן}}, ובמקום אחר: "כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט" {{מקור|ש"ך חושן משפט מא יט|כן}}. [[הרב יוסף קאפח]] כתב על פירוש "מגדל עוז": "מרן הכסף משנה היה עדין נפש והתעלם מדברי המגדל עוז בדרך כלל, ורק לעיתים רחוקות שיש בדבריו ממש הוא מביא דבריו. לעומתו הרדב"ז היה תקיף ולא נשא לו פנים, ופעמים רבות הוא כותב על המגדל עוז שלא הבין לא דברי רבנו ולא דברי הראב"ד. עקוב ותוכח, ולא אאריך" {{מקור|שו"ת הריב"ד סימן ג|כן}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''מגדל עוז'''- פירוש על כל י"ד ספרי הרמב"ם. לידינו הגיע הפירוש רק על ששת | * '''מגדל עוז'''- פירוש על כל י"ד ספרי הרמב"ם. לידינו הגיע הפירוש רק על ששת הספרים הראשונים. | ||
* ''' | * '''כתר שם טוב'''- חיבור בקבלה. חיבורו הראשון שחיבר עוד בהיותו בספרד (סביב שנת ס"ה). | ||
* '''בדי הארון ומגדל חננאל'''- חיבור בקבלה. היה החיבור הקבלי הראשון שהתחבר בצפת. | * '''בדי הארון ומגדל חננאל'''- חיבור בקבלה. היה החיבור הקבלי הראשון שהתחבר בצפת. | ||
* חיבור על יסודות תורת הספירות- אבד. שירידם ממנו פורסמו ע"י ג. שלום בקובץ "קרית ספר" שנה ח-ט. | * חיבור על יסודות תורת ה[[עשר הספירות|ספירות]]- אבד. שירידם ממנו פורסמו ע"י ג. שלום בקובץ "קרית ספר" שנה ח-ט. | ||
* חידושים על כמה מסכתות- אבדו. | * חידושים על כמה מסכתות- אבדו. | ||
* '''שערי צדק'''- חיבור קבלי המיוחס אליו המצוי בכתב יד בספריה הלאומית. | * '''שערי צדק'''- חיבור קבלי המיוחס אליו המצוי בכתב יד בספריה הלאומית בירושלים. | ||
* '''ספר הפאר'''- כתב יד המצוי בספריה הלאומית המיוחס אליו. | * '''ספר הפאר'''- כתב יד המצוי בספריה הלאומית המיוחס אליו. | ||
* '''שער השואל | * '''שער השואל'''- כתב יד המיוחס אליו המצוי בספריה הלאומית. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5047|מספר שנים=53}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גאון שם טוב}} | {{מיון רגיל:גאון שם טוב}} | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | [[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חכמי ספרד]] | ||
[[קטגוריה:חכמי צפת]] | [[קטגוריה:חכמי צפת]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הרשב"א]] | [[קטגוריה:תלמידי הרשב"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:18, 20 בפברואר 2015
|
|
רבי שם טוב גאון מסנאויא היה חכם ומקובל בספרד ובארץ ישראל בתקופת הראשונים, תלמיד הרשב"א. מחבר ספר מגדל עוז על משנה תורה לרמב"ם.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בעיר סגוביא שבספרד בשנת מ"ז לאביו רבי אברהם. למד בבצלונה אצל הרשב"א ורבי יצחק בן טודרוס הלוי. ידוע ששהה תקופה מסוימת בטודלה (שו"ת הרשב"א חלק א יב). התפרנס מכתיבת ספרי תורה ומציור עיטורים. כמו כן, העתיק את נוסח המקרא על פי שיטה מיוחדת ומדוייקת. בשנת ע"ג יצא מספרד, ובשנת ע"ה כבר היה בארץ ישראל. הוא התיישב בצפת, שם התגורר לבדו כי "ויהי מימים ימימה מתו עלי בני ובנותי ולא נשאר אלי מיוצאי חלצי, ולא פרי ולא פרי מפרי, ואנכי הולך ערירי" (הקדמה לספר "בדי הארון"). בצפת נמנה על אחד משלושת ראשי הקהילה[1].
נפטר בשנת ק' בערך ונקבר בצפת.
היחס אליו[עריכה]
למרות גדלותו בתורה ובחכמת הנסתר, המפרשים התייחסו לחיבורו בצורה ביקורתית מאד. רבי יוסף קארו כתב: "והדבר ברור לכל מעיין, דבעל מגדל עוז שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא גמר, ודבריו לא יועילו ולא יצילו" (בית יוסף יורה דעה רד א). הרדב"ז תוקף את דבריו בחריפות פעמים רבות, למשל: "ולא עיין בדברי רבינו כלל ואפילו עיון הקל"[2], ועל פירוש מסוים שלו אמר: "כי ניים ושכיב אמרה"[3] (אמר דבר זה כששכב וישן). המהרש"ל כתב: "וכותב דבריו כמצליף ומקלקל, ומעוות הדברים בלי טעם וריח, ועובר בבל תשחית הדיו... אף שהיה חכם ותלמודי בודאי, אבל מי שמעיין ברוב דבריו ובפלפולו ומעיין אחר כך בשמעתא, יהיו הדברים זרים ומבולבלים ואינם מתוקנים..." (הקדמה ראשונה לים של שלמה על ב"ק). רבי שבתי כהן כתב: "עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו... הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלהים חיים, ואיך לא נתן לב בכאן לראות אם צדקו דבריו בטרם שיכתוב..." (ש"ך חושן משפט לו ו), ובמקום אחר: "כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט" (ש"ך חושן משפט מא יט). הרב יוסף קאפח כתב על פירוש "מגדל עוז": "מרן הכסף משנה היה עדין נפש והתעלם מדברי המגדל עוז בדרך כלל, ורק לעיתים רחוקות שיש בדבריו ממש הוא מביא דבריו. לעומתו הרדב"ז היה תקיף ולא נשא לו פנים, ופעמים רבות הוא כותב על המגדל עוז שלא הבין לא דברי רבנו ולא דברי הראב"ד. עקוב ותוכח, ולא אאריך" (שו"ת הריב"ד סימן ג).
ספריו[עריכה]
- מגדל עוז- פירוש על כל י"ד ספרי הרמב"ם. לידינו הגיע הפירוש רק על ששת הספרים הראשונים.
- כתר שם טוב- חיבור בקבלה. חיבורו הראשון שחיבר עוד בהיותו בספרד (סביב שנת ס"ה).
- בדי הארון ומגדל חננאל- חיבור בקבלה. היה החיבור הקבלי הראשון שהתחבר בצפת.
- חיבור על יסודות תורת הספירות- אבד. שירידם ממנו פורסמו ע"י ג. שלום בקובץ "קרית ספר" שנה ח-ט.
- חידושים על כמה מסכתות- אבדו.
- שערי צדק- חיבור קבלי המיוחס אליו המצוי בכתב יד בספריה הלאומית בירושלים.
- ספר הפאר- כתב יד המצוי בספריה הלאומית המיוחס אליו.
- שער השואל- כתב יד המיוחס אליו המצוי בספריה הלאומית.
| תקופת חייו של רבי שם טוב גאון על ציר הזמן |
|---|
 |