צמחונות: הבדלים בין גרסאות בדף
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 16: | שורה 16: | ||
חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית , אורות מהמאמרים אפיקים בנגב וטללי אורות להרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל , המלקט והמעריך הרב דוד כהן , תדפיס מתוך "לחי ראי" נר נשמת אברהם יצחק רענן – קוק ז"ל , ירושלים תשכ"א. | חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית , אורות מהמאמרים אפיקים בנגב וטללי אורות להרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל , המלקט והמעריך הרב דוד כהן , תדפיס מתוך "לחי ראי" נר נשמת אברהם יצחק רענן – קוק ז"ל , ירושלים תשכ"א. | ||
מלוקט מתוך אתר [http://vegetarianism13.wix.com/1313 צמחונות ביהדות] | |||
==[[ויקישיבה:תזאורוס לוגי#צמחונות|תזאורוס לוגי]]== | ==[[ויקישיבה:תזאורוס לוגי#צמחונות|תזאורוס לוגי]]== |
גרסה אחרונה מ־07:30, 17 בספטמבר 2014
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
צמחונות היא אורח חיים של אכילה של מוצרים שמקורם מעולם הצומח ולא מעולם החי. ישנם שני מניעים עיקריים לצמחונות: יש צמחונות אידאולוגית, הרואה בשחיטתב בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי, וישנה צמחונות הנובעת מתוך רגשי סלידה ממאכל שמקורו בחי (אך לא מאידאולגיה). כמו כן, ישנם צמחונים מתוך סגפנות או ממניעים רפואיים.
יחס היהדות לצמחונות[עריכה]
על פי ספר בראשית שבחומש, מזונם של הבריות מלכתחילה היה נטול אכילה מן החי כמובא "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב ..." וכך פירשו חכמי ההנהגה הפרושית במסכת סנהדרין נ"ט, ואחריהם פרשני התנ"ך האורתודוקסיים מימי הביניים כגון רש"י הרמב"ן הרד"ק ועוד; יש לציין גם את הכלל המובא במסכת קידושין ס"א "מכלל הן אתה שומע לאו" מהדבר שהותר לאדם לאכילה אתה למד את אשר איננו הותר, מלכתחילה הצטווה האדם ליהנות מתזונה טבעונית המבוססת על צמחים בלבד, אך כאשר המין האנושי נעשה מושחת ללא תקנה התיר לו ה' לאכול בשר "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל." [בראשית ט]
ר' יוסף אלבו מבאר את ההיתר שניתן בדיעבד לאכילת בשר, שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע כמו שהתיר להם יפת תואר ועל זה הדרך" (ספר העיקרים, מאמר שלישי פרק טו).
בדומה לכך מסביר דון יצחק אברבנאל מדוע סיפק ה' לבני ישראל במדבר "לחם מן השמים" (הלא הוא המן) ולא בשר: "אמר הקב"ה למשה: הנה עניין הבשר אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מעַיים ותאווה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי וגו'.. הנה מפני זה לא אמר הקב"ה למשה שייתן לישראל בשר, כ"א לחם, שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם, וזה הוא 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.
אברבנאל, בראשית ט, א - ולמה הרשה לנח אכילת הבשר מה שלא הרשה לאדם הראשון? היה זה לפי שאדם היה בגן עדן מקום העצים והפירות היותר נבחרים שאפשר, כמו שאמר 'ויצמח ה' א-לוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל", ונאמר לו "מכל עץ הגן אכול תאכל". אבל נח ובניו כשיצאו מן התיבה לא היה להם לאכול לא עשב הארץ ולא עץ פרי. ואם היו מיחלים לאכול עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים ימותו ברעב, ולכן התיר להם אכילת הבשר.
מלבי"ם, בראשית ט, ג כי בימי אדם היו גופות בני אדם חזקים והפירות לא נשחתו עדיין והיו מכלכלים את בני האדם כמו הבשר, אבל אחר המבול שנתקלקלו המזונות,..
חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית , אורות מהמאמרים אפיקים בנגב וטללי אורות להרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל , המלקט והמעריך הרב דוד כהן , תדפיס מתוך "לחי ראי" נר נשמת אברהם יצחק רענן – קוק ז"ל , ירושלים תשכ"א.
מלוקט מתוך אתר צמחונות ביהדות
תזאורוס לוגי[עריכה]
- להכניס הקשר כאן