פינחס בן אלעזר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←דמותו) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==דמותו== | ==דמותו== | ||
חז"ל אומרים במספר מקומות<ref>{{מקור|מדרש אגדה במדבר כה ג}}; {{מקור|ילקוט שמעוני פינחס תשעא}}; {{מקור|זהר כי תשא קצ א}}; {{מקור|זהר חדש רות נא א}} ועוד.</ref> כי "פינחס הוא [[אליהו]]". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
[[קטגוריה:כהנים]] | [[קטגוריה:כהנים]] |
גרסה אחרונה מ־07:07, 3 באוגוסט 2014
|
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י 95.86.77.54 19:13, 9 ביולי 2014 (IDT) |
פינחס בן אלעזר היה נכדו של אהרן הכהן, בנו של אלעזר הכהן.
תולדות חייו[עריכה]
פינחס נולד לאביו אלעזר הכהן, בנו של אהרן הכהן, ולאמו שהיתה בתו של פוטיאל, הוא יתרו (שמות ו כה). כאשר נתקדשו אהרן ובניו לכהונה- לא נתקדש עמהם פינחס, שכן הקדושה חלה רק על אותם צאצאי אהרן שנולדו לאחר קידוש אהרן, ופינחס היה כבר בין החיים באותו זמן. פינחס עצמו נתקדש לכהונה מאוחר יותר (כמבואר להלן).
הריגת זמרי בן סלוא[עריכה]
בספר במדבר מסופר שבני ישראל החלו לזנות בשיטים עם בנות מדין, ובראשם עמד נשיא בית אב לשבט שמעון, זמרי בן סלוא[1], שזנה לעיני כל העדה עם בת "ראש אומות בית אב במדין", כזבי בת צור. לאחר שפינחס ראה מעשה זה, נאמר: "וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ: וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כה).
לאחר מעשה זה, זוכה פינחס לכהונה: "וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
בשליחות יהושע[עריכה]
בספר יהושע (פרק ב) מסופר כי יהושע שלח שני מרגלים לרגל בארץ ישראל לפני הכנסיה אליה. חז"ל אומרים[2] כי היו אלו פינחס וכלב בן יפונה.
בימי יפתח[עריכה]
דמותו[עריכה]
חז"ל אומרים במספר מקומות[3] כי "פינחס הוא אליהו".
הערות שוליים
- ↑ על פי המדרש (במדבר רבה כא ג) הוא שלומיאל בן צורישדי, נשיא שבט שמעון
- ↑ (במדבר רבה טז א)
- ↑ מדרש אגדה במדבר כה ג; ילקוט שמעוני פינחס תשעא; זהר כי תשא קצ א; זהר חדש רות נא א ועוד.