רבי אברהם ילין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברהם יֶלין''' ('''יעלין''') היה תלמיד חכם מה[[אחרונים]] ומחבר ספרים רבים, מתומכיה הנלהבים של הציונות | '''רבי אברהם יֶלין''' ('''יעלין''') היה תלמיד חכם מה[[אחרונים]] ומחבר ספרים רבים, מתומכיה הנלהבים של הציונות. ידוע בעיקר בזכות ספרו '''[[ארך אפיים]]''' העוסק בתיקון מידת ה[[כעס]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגרוב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' אריה זאב ואמו חיה דינה, חסידי [[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קאלושין-פוריסוב]]. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגרוב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות ל[[ארץ ישראל]], והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולי ישראל<ref>כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" שהוסיף לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."</ref>. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, | נולד בכפר קטן ליד העיר וונגרוב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' אריה זאב ואמו חיה דינה, חסידי [[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קאלושין-פוריסוב]]. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגרוב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות ל[[ארץ ישראל]], והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולי ישראל<ref>כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" שהוסיף לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."</ref>. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, עסק בעיון רב גם ב[[תנ"ך]], ב[[קבלה]] ובספרי [[החסידות]]. | ||
==משפחתו== | |||
לרבי אברהם יעלין ורעיתו נעמי, נולדו 4 ילדים, שני בנים ושתי בנות (ישראל, יוסף, אסתר ושושנה). ככל הידוע ישראל ויוסף נפטרו ולא השאירו אחריהם ילדים. אסתר נולדה ב1892, ילדה שתי בנות בשם שרה ואהובה, ונפטרה בגיל צעיר. אהובה נרצחה בשואה ושרה נישאה בפולין לצבי בורשטיין וילדה בן ובת - אברהם ובלה. במהלך מלחמת העולם השניה הם הסתתרו ביערות והצליחו לברוח מזרחה אל הצד הסובייטי. אחרי המלחמה עלו לארץ, כאן נולדה להם בת נוספת בשם מתוקה. לשלושה ילדים ונכדים הגרים ברחבי הארץ ובחו"ל. שושנה נולדה בשנת 1897 ועלתה לארץ ישראל בשנת 1935. שושנה(רוזה תרצה) נישאה ליצחק שניידר (לימים שני).לשושנה וליצחק נולדו שלושה ילדים: שלום, אברהם ואסתר ולהם נולדו נכדים ונינים, אלה גרים כיום בגבעתיים, פתח תקוה ותל אביב. נכדו של שלום, השתתף בשנת 2017 בחידון התנ"ך וייצג את ברזיל (ועלה עם משפתחו בשנת 2020 לישראל). | |||
==שיטתו== | ==שיטתו== | ||
===במוסר=== | ===במוסר=== | ||
הרב ילין התווה בכתביו תכנית מקיפה ומסודרת לתיקון המידות, שאותה חילק לשני חלקים המכונים "עבודה זמנית" ו"עבודה תמידית". העבודה הזמנית משמעה עבודה שמוקצה לה זמן קבוע מדי יום ביומו, היינו עריכת רישום מדוקדק של מעשי האדם והתבוננות ברשימות, ומתוך התבוננות זו על האדם לבחון כיצד למנוע נפילות להבא<ref>"ארך אפים" סימן ג' סעיפים ה' - ז'. שיטה זו דומה לשיטתו של [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], בעל ה[[חפץ חיים]] ("שם עולם" ח"א פי"א; "מכתבי הרב חפץ חיים" עמ' 7; "תנועת המוסר" לרב דב כ"ץ, ח"ד עמ' 75-77).</ref>. במהלך התבוננות זו, על האדם לרשום את המסקנות המעשיות העולות מהתבוננותו, ולהרבות לקרוא אותן ולשננן. הוא מציג מספר דרכים למנוע את הנפילות, בהן: לגדור על עצמו בסייגים שירחיקו אותו מן העבירה ובעת הצורך אף לקבלם על עצמו ב[[נדר]]<ref>"ארך אפים" סימן ג' סעיף י"ג. אמנם, הוא ממליץ לקבל את הנדרים לזמן קצוב שיוכל לעמוד בו וכן להתנות שהקבלות הן בלי נדר, על מנת למנוע עבירה על איסור נדר, עיין שם.</ref>; לקנוס את עצמו בכל פעם שנכשל וכד'. כמו כן, חלקים חשובים מ"העבודה הזמנית" הם לימוד מוסר והנהגות שיועילו לאדם בעבודתו, תפילה והתבוננות מחשבתית על גדלותו של הבורא, אפסיות האדם, זמניות החיים וכד'<ref>"ארך אפים" סימן ג' סעיף ו'.</ref>. | |||
הרב ילין התווה בכתביו | |||
דרך "העבודה התמידית" על פי הגדרתו היא, לכתוב לעצמו בצורה תמציתית תזכורות על פתקים וכד' שיהיו מונחים לנגד עיניו, ובכך תמיד ישים על לבו להזהר מן הנפילות<ref>בדומה לזה, מעניינים דבריו בהקדמתו | דרך "העבודה התמידית" על פי הגדרתו היא, לכתוב לעצמו בצורה תמציתית תזכורות על פתקים וכד' שיהיו מונחים לנגד עיניו, ובכך תמיד ישים על לבו להזהר מן הנפילות<ref>בדומה לזה, מעניינים דבריו בהקדמתו לספר "ארך אפים": "ומה הנני מבקש מאת כל הקונים ספרי זה, אשר יהיו רגילים להחזיקו לפניהם על השלחן תמיד, ואף אם לא ילמדו בו, כי זה בעצמו בודאי ישים אי"ה תועלת גדול לזכור תמיד חומר איסור זה ולזהר ממנו... שעל ידי זה שהוא ספר מיוחד בפני עצמו וגדול רק על ענין כעס, הוא מפורסם בפני כל רואיו לידע מיד חומר איסור הכעס". </ref>. חלק נוסף בעבודה התמידית הוא, שהאדם יזכיר לעצמו לפני כל פעולה במהלך היום את הנפילות העלולת לקרות לו במהלכה, ובכך לתת דעתו להישמר מהם. | ||
הוא סובר כי האדם צריך ליידע את הסובבים אותו אודות עבודתו, על מנת למנוע ממנו להתמיד ולהתרשל בעבודתו. במיוחד הוא ממליץ לבחור חבר קרוב שיוכלו יחד לעבוד ולעזור זה לזה<ref>"ארך אפים" סימן ג' סעיפים י"ח - י"ט</ref>. | |||
הרב ילין סובר שעל האדם לצפות ולהשתוקק להגיע לידי נסיונות, ואף להתפלל שיבואו לפניו נסיונות, שעל ידי ההתגברות עליהם יתרגל לכוף את יצרו הרע, וכאשר באים עליו הנסיונות יודה לקב"ה על שזימנם לפניו<ref>"ארך אפים" סימן ג' | הרב ילין סובר שעל האדם לצפות ולהשתוקק להגיע לידי נסיונות, ואף להתפלל שיבואו לפניו נסיונות, שעל ידי ההתגברות עליהם יתרגל לכוף את יצרו הרע, וכאשר באים עליו הנסיונות יודה לקב"ה על שזימנם לפניו<ref>"אזור הצבי" פרשת בראשית; "ארך אפים" סימן ג' סעיף ח', שם מביא סימוכין לשיטה זו מספרות החסידות.</ref>. | ||
===גאולת ישראל בארץ ישראל=== | ===גאולת ישראל בארץ ישראל=== | ||
השקפתו של הרב ילין בנושא גאולת ישראל נטתה לכיוון הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו) למרות שהיה משויך ל[[אגודת ישראל]], כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה..."...</ref>. בספרו "[[גאולת ישראל]]" (ממנו מצוי בידינו רק המאמר הראשון) הוא מוכיח כי עם ישראל מצוי בעיצומו של תהליך גאולה של "בעתה", על פי הסימנים המקובלים ועל פי חשבונות קץ שונים<ref>מעניינת העובדה, כי כבר בשנת תרפ"ח כתב הרב ילין שזמן הגאולה הוא עד שנת תש"ח (מאמר "חזקו אל תיראו" סעיף ט"ו).</ref>. לאור זאת, הוא מדגיש שגאולה בצורה כזו הינה גאולה טבעית ולא נסית, ולכן יש לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולייסד בה מושבות דתיות. הוא קובל על השיטה שרווחה ביהדות החרדית בזמנו שנקטה קו פסיבי ביחס לעליה לארץ, ולעיתים אף התנגדות ממשית לכך. הוא מקבץ טענות רבות ששמע מאנשים רבים כנגד עליה מסודרת והמונית לארץ, כגון טענת [[שלוש השבועות]], ועונה עליהן אחת לאחת. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''"[[ארך אפיים]]"''' על ענייני ה[[כעס]] ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם '''"ויוסף אברהם"'''. | *'''"[[ארך אפיים]]"''' על ענייני ה[[כעס]] ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם '''"ויוסף אברהם"'''. | ||
| שורה 22: | שורה 30: | ||
*'''"דרך הצדיקים"'''- הנהגות מגדולי ישראל. | *'''"דרך הצדיקים"'''- הנהגות מגדולי ישראל. | ||
*'''"זכירת אחדות ה'"''' | *'''"זכירת אחדות ה'"''' | ||
*'''"מעשי צדיקים"''' והוא שיחות והנהגות טובות. | |||
*'''"[[דרשני:מצות_ישיבת_א"י_(ORENSHANI)|מצות ישיבת א"י]]"''' "מבורר מדברי חז"ל בתלמוד בבלי וירושלמי ומזוהר ומדרשים ומפסוקים ראשונים ואחרונים ומספרי שו"ת ומספרי מוסר וחסידות וע"פ הדרכת גדולי הדור והרבנים". | |||
* מאמר '''"להחזיר עטרה ליושנה"''' (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל [[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" {{מקור|אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו|כן}} | * מאמר '''"להחזיר עטרה ליושנה"''' (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל [[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" {{מקור|אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו|כן}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/9546 אתחלתא דגאולה: הרב אברהם ילין והרב קוק] באתר ישיבה | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 32: | שורה 45: | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/2535 הספר נועם שיח באתר היברו בוקס] | * [http://www.hebrewbooks.org/2535 הספר נועם שיח באתר היברו בוקס] | ||
* [http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9F#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.95| רבי אברהם יעלין באתר "ויקיציטוט"] | * [http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9F#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.95| רבי אברהם יעלין באתר "ויקיציטוט"] | ||
{{מיון רגיל:ילין אברהם}} | {{מיון רגיל:ילין אברהם}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:21, 4 בספטמבר 2020
|
|
רבי אברהם יֶלין (יעלין) היה תלמיד חכם מהאחרונים ומחבר ספרים רבים, מתומכיה הנלהבים של הציונות. ידוע בעיקר בזכות ספרו ארך אפיים העוסק בתיקון מידת הכעס.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגרוב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' אריה זאב ואמו חיה דינה, חסידי קאלושין-פוריסוב. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגרוב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולי ישראל[1]. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום פדו אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, עסק בעיון רב גם בתנ"ך, בקבלה ובספרי החסידות.
משפחתו[עריכה]
לרבי אברהם יעלין ורעיתו נעמי, נולדו 4 ילדים, שני בנים ושתי בנות (ישראל, יוסף, אסתר ושושנה). ככל הידוע ישראל ויוסף נפטרו ולא השאירו אחריהם ילדים. אסתר נולדה ב1892, ילדה שתי בנות בשם שרה ואהובה, ונפטרה בגיל צעיר. אהובה נרצחה בשואה ושרה נישאה בפולין לצבי בורשטיין וילדה בן ובת - אברהם ובלה. במהלך מלחמת העולם השניה הם הסתתרו ביערות והצליחו לברוח מזרחה אל הצד הסובייטי. אחרי המלחמה עלו לארץ, כאן נולדה להם בת נוספת בשם מתוקה. לשלושה ילדים ונכדים הגרים ברחבי הארץ ובחו"ל. שושנה נולדה בשנת 1897 ועלתה לארץ ישראל בשנת 1935. שושנה(רוזה תרצה) נישאה ליצחק שניידר (לימים שני).לשושנה וליצחק נולדו שלושה ילדים: שלום, אברהם ואסתר ולהם נולדו נכדים ונינים, אלה גרים כיום בגבעתיים, פתח תקוה ותל אביב. נכדו של שלום, השתתף בשנת 2017 בחידון התנ"ך וייצג את ברזיל (ועלה עם משפתחו בשנת 2020 לישראל).
שיטתו[עריכה]
במוסר[עריכה]
הרב ילין התווה בכתביו תכנית מקיפה ומסודרת לתיקון המידות, שאותה חילק לשני חלקים המכונים "עבודה זמנית" ו"עבודה תמידית". העבודה הזמנית משמעה עבודה שמוקצה לה זמן קבוע מדי יום ביומו, היינו עריכת רישום מדוקדק של מעשי האדם והתבוננות ברשימות, ומתוך התבוננות זו על האדם לבחון כיצד למנוע נפילות להבא[2]. במהלך התבוננות זו, על האדם לרשום את המסקנות המעשיות העולות מהתבוננותו, ולהרבות לקרוא אותן ולשננן. הוא מציג מספר דרכים למנוע את הנפילות, בהן: לגדור על עצמו בסייגים שירחיקו אותו מן העבירה ובעת הצורך אף לקבלם על עצמו בנדר[3]; לקנוס את עצמו בכל פעם שנכשל וכד'. כמו כן, חלקים חשובים מ"העבודה הזמנית" הם לימוד מוסר והנהגות שיועילו לאדם בעבודתו, תפילה והתבוננות מחשבתית על גדלותו של הבורא, אפסיות האדם, זמניות החיים וכד'[4].
דרך "העבודה התמידית" על פי הגדרתו היא, לכתוב לעצמו בצורה תמציתית תזכורות על פתקים וכד' שיהיו מונחים לנגד עיניו, ובכך תמיד ישים על לבו להזהר מן הנפילות[5]. חלק נוסף בעבודה התמידית הוא, שהאדם יזכיר לעצמו לפני כל פעולה במהלך היום את הנפילות העלולת לקרות לו במהלכה, ובכך לתת דעתו להישמר מהם.
הוא סובר כי האדם צריך ליידע את הסובבים אותו אודות עבודתו, על מנת למנוע ממנו להתמיד ולהתרשל בעבודתו. במיוחד הוא ממליץ לבחור חבר קרוב שיוכלו יחד לעבוד ולעזור זה לזה[6].
הרב ילין סובר שעל האדם לצפות ולהשתוקק להגיע לידי נסיונות, ואף להתפלל שיבואו לפניו נסיונות, שעל ידי ההתגברות עליהם יתרגל לכוף את יצרו הרע, וכאשר באים עליו הנסיונות יודה לקב"ה על שזימנם לפניו[7].
גאולת ישראל בארץ ישראל[עריכה]
השקפתו של הרב ילין בנושא גאולת ישראל נטתה לכיוון הציונות[8]. בספרו "גאולת ישראל" (ממנו מצוי בידינו רק המאמר הראשון) הוא מוכיח כי עם ישראל מצוי בעיצומו של תהליך גאולה של "בעתה", על פי הסימנים המקובלים ועל פי חשבונות קץ שונים[9]. לאור זאת, הוא מדגיש שגאולה בצורה כזו הינה גאולה טבעית ולא נסית, ולכן יש לעלות לארץ ישראל ולייסד בה מושבות דתיות. הוא קובל על השיטה שרווחה ביהדות החרדית בזמנו שנקטה קו פסיבי ביחס לעליה לארץ, ולעיתים אף התנגדות ממשית לכך. הוא מקבץ טענות רבות ששמע מאנשים רבים כנגד עליה מסודרת והמונית לארץ, כגון טענת שלוש השבועות, ועונה עליהן אחת לאחת.
ספריו[עריכה]
- "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם".
- "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל וישובה, הציונות והגאולה.
- "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
- "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים'.
- "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
- "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
- "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.
- "זכירת אחדות ה'"
- "מעשי צדיקים" והוא שיחות והנהגות טובות.
- "מצות ישיבת א"י" "מבורר מדברי חז"ל בתלמוד בבלי וירושלמי ומזוהר ומדרשים ומפסוקים ראשונים ואחרונים ומספרי שו"ת ומספרי מוסר וחסידות וע"פ הדרכת גדולי הדור והרבנים".
- מאמר "להחזיר עטרה ליושנה" (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל כותל המערבי, ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אתחלתא דגאולה: הרב אברהם ילין והרב קוק באתר ישיבה
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" שהוסיף לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."
- ↑ "ארך אפים" סימן ג' סעיפים ה' - ז'. שיטה זו דומה לשיטתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים ("שם עולם" ח"א פי"א; "מכתבי הרב חפץ חיים" עמ' 7; "תנועת המוסר" לרב דב כ"ץ, ח"ד עמ' 75-77).
- ↑ "ארך אפים" סימן ג' סעיף י"ג. אמנם, הוא ממליץ לקבל את הנדרים לזמן קצוב שיוכל לעמוד בו וכן להתנות שהקבלות הן בלי נדר, על מנת למנוע עבירה על איסור נדר, עיין שם.
- ↑ "ארך אפים" סימן ג' סעיף ו'.
- ↑ בדומה לזה, מעניינים דבריו בהקדמתו לספר "ארך אפים": "ומה הנני מבקש מאת כל הקונים ספרי זה, אשר יהיו רגילים להחזיקו לפניהם על השלחן תמיד, ואף אם לא ילמדו בו, כי זה בעצמו בודאי ישים אי"ה תועלת גדול לזכור תמיד חומר איסור זה ולזהר ממנו... שעל ידי זה שהוא ספר מיוחד בפני עצמו וגדול רק על ענין כעס, הוא מפורסם בפני כל רואיו לידע מיד חומר איסור הכעס".
- ↑ "ארך אפים" סימן ג' סעיפים י"ח - י"ט
- ↑ "אזור הצבי" פרשת בראשית; "ארך אפים" סימן ג' סעיף ח', שם מביא סימוכין לשיטה זו מספרות החסידות.
- ↑ כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו) למרות שהיה משויך לאגודת ישראל, כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה..."...
- ↑ מעניינת העובדה, כי כבר בשנת תרפ"ח כתב הרב ילין שזמן הגאולה הוא עד שנת תש"ח (מאמר "חזקו אל תיראו" סעיף ט"ו).