הרב שמואל הלוי וואזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←צאצאיו ותלמידיו: יאווע הוא לא תלמיד של הרב וואזנר והוא אונס בחורים תמימים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת חכמי לובלין]], רב שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק. | |תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת חכמי לובלין]], רב שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק. | ||
|רבותיו=[[רבי מאיר שפירא]] מלובלין, [[רבי שמעון מלזיכוב]], [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] | |רבותיו=[[רבי מאיר שפירא]] מלובלין, [[רבי שמעון מלזיכוב]], [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו=ראה לקמן | ||
|חיבוריו=[[שבט הלוי]] | |חיבוריו=[[שבט הלוי]] | ||
}} | }} | ||
'''הרב שמואל הלוי וואזנר''' היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בדורנו | '''הרב שמואל הלוי וואזנר''' היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בדורנו, כיהן כראש [[ישיבת חכמי לובלין]] ב[[בני ברק]], רב שכונת "זכרון מאיר" בעיר, אב"ד וראש בית ההוראה של קהילת "שבט הלוי" בהנהגתו. מחבר סדרת ספרי ה[[שו"ת]] '''שבט הלוי''' המונה אחד-עשר כרכים. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בוינה שבאוסטריה בשנת תרע"ג לר' יוסף צבי ורחל וואזנר. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין אצל ראש הישיבה [[רבי מאיר שפירא]] ואצל המשגיח [[רבי שמעון מזליכוב]]. לפני [[השואה]] התחתן ועלה ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[ירושלים]], שם למד אצל [[מהרי"ץ דושינסקי]] (אב"ד [[העדה החרדית]]) ושימש את "הרב מטעפליק" [[הרב שמשון אהרן פולנסקי]], | נולד בוינה שבאוסטריה בשנת תרע"ג לר' יוסף צבי ורחל וואזנר. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין אצל ראש הישיבה [[רבי מאיר שפירא]] ואצל המשגיח [[רבי שמעון מזליכוב]]. לפני [[השואה]] התחתן ועלה ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[ירושלים]], שם למד אצל [[מהרי"ץ דושינסקי]] (אב"ד [[העדה החרדית]]) ושימש את "הרב מטעפליק" [[הרב שמשון אהרן פולנסקי]]. בירושלים שימש כמורה צדק. בהמשך עבר ל[[בני ברק]] (על פי הצעת ה[[חזון איש]]), והתמנה לכהן כרב ואב"ד בשכונת זכרון מאיר שנקראת על שם רבו ר' מאיר שפירא. בעידוד החזון איש, [[הרב מטשיבין]], [[הרב איסר זלמן מלצר]] ו[[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], ייסד בשכונה את [[ישיבת חכמי לובלין]], ועמד בראשה עד לפטירתו. | ||
הרב וואזנר ייסד בשכונת זכרון מאיר את קהילת "שבט הלוי", ולצדה בית דין ובית הוראה, ועמד בראש מוסדות אלו. עם הזמן, חסידיו ותלמידיו ברחבי העולם ייסדו במקומות שונים קהילות "שבט הלוי", בהן בירושלים, בבית שמש, בקרית ספר, בבורו פארק ועוד. בראשות קהילות אלו עומדים צאצאיו ותלמידיו. | |||
הרב וואזנר נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו בציבור החרדי בפרט ובעולם היהודי בכלל, ופסקיו, בהם רבים העוסקים בשאלות מודרניות כגון חשמל בשבת, כיבוי גז | הרב וואזנר נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו בציבור החרדי בפרט ובעולם היהודי בכלל, ופסקיו, בהם רבים העוסקים בשאלות מודרניות כגון חשמל בשבת, כיבוי גז ביום טוב וכד', משמשות כל פוסק בימינו. | ||
נפטר ב[[ליל הסדר]] ט"ו ב[[ניסן]] תשע"ה, בגיל 102. בנו, הרב חיים וואזנר, מילא את מקומו ברבנות השכונה וראשות הישיבה. | נפטר ב[[ליל הסדר]] ט"ו ב[[ניסן]] תשע"ה, בגיל 102. בנו, [[הרב חיים מאיר וואזנר]], מילא את מקומו ברבנות השכונה וראשות הישיבה. | ||
הרב וואזנר נהג שלא להצביע בבחירות לכנסת. | הרב וואזנר נהג שלא להצביע בבחירות לכנסת. | ||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== | ||
*אסור לכבות כירת גז ב[[יום טוב]] (תגובה להיתרו של [[הרב נתן צבי פרידמן]] לכבות את הגז ב[[גרמא]]) {{דרוש מקור}}. | * אסור לכבות כירת גז ב[[יום טוב]] (תגובה להיתרו של [[הרב נתן צבי פרידמן]] לכבות את הגז ב[[גרמא]]) {{דרוש מקור}}. | ||
* התיר לעבור ב[[שבת]] על יד חיישן אלקטרוני המפעיל נורה וכד', כשאינו מעוניין בהפעלת המכשיר החשמלי<ref>קובץ "מבית לוי" סי' סא; תחומין כרך כו (תשס"ג).</ref> | |||
==צאצאיו ותלמידיו== | |||
* בנו, [[הרב חיים מאיר וואזנר]]- כיהן בעבר כרב קבילת "ייטב לב" של [[חסידות סאטמר]] בלונדון. החל משנת תשס"ט עבר להתגורר בבני ברק והחל לכהן כ[[דיין]] בבית דינו של אביו וכראש ישיבה לצדו. לאחר פטירתו התמנה ליורשו בהנהגת הקהילה, בית הדין והישיבה. | |||
* בנו, הרב בן ציון וואזנר- רב קהילת "שבט הלוי" בבית שמש, ובעל ספר "בני יעקב". | |||
* בנו, הרב מרדכי אלימלך וואזנר- רב קהילת "שבט הלוי" בבורו פארק. | |||
* בנו, הרב אברהם אליהו וואזנר- רב קהילת "שבט הלוי" בקרית ספר. | |||
* חתנו, הרב אברהם יעקב איצקוביץ'- רב קהילת "שבט הלוי" בירושלים. | |||
* נכדו, הרב יוסף בנימין וואזנר- שימש כמנהל רוחני בישיבת חכמי לובלין עד לביאת אביו (הרב חיים מאיר) ארצה, אז החליפו ברבנות קהילת סאטמר בלונדון. | |||
* נכדו, הרב אברהם צבי וואזנר- רב קהילת סאטמר במונסי. | |||
* נכדו, הרב עקיבא וואזנר- מורה צדק מטעם "העדה החרדית" בשכונת "סנהדריה" בירושלים, ורב שכונת רמת [[בית שמש]] ד'. | |||
* חתן בנו, רבי שרגא פייביש הגר- אדמו"ר מ[[חסידות קוסוב|קוסוב]]-בורו פארק. | |||
;על תלמידיו בישיבת חכמי לובלין נמנים: | |||
* [[הרב משה שאול קליין]]- פוסק ידוע בבני ברק, מכהן כרב בית החולים "מעייני הישועה" בעיר ואב"ד קהילת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] בעיר. | |||
* [[הרב שמואל אליעזר שטרן]]- פוסק ידוע בבני ברק, מראשי בית ההוראה של הרב וואזנר "שבט הלוי". | |||
* [[הרב מרדכי גרוס]]- אבד" "חניכי הישיבות" בבני ברק. | |||
* [[הרב משה הלברשטאם]]- דיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* [[שו"ת]] '''[[שבט הלוי]]'''- סדרת שאלות ותשובות גדולה המשמשת סדרה יסודית ובסיסית בפסיקת ההלכה (אחד-עשר כרכים). | * [[שו"ת]] '''[[שבט הלוי]]'''- סדרת שאלות ותשובות גדולה המשמשת סדרה יסודית ובסיסית בפסיקת ההלכה (אחד-עשר כרכים). | ||
* שבט הלוי על חנוכה. | |||
* שבט הלוי על מסכת פסחים. | |||
* '''[[הגדה של פסח]] שבט הלוי''' | * '''[[הגדה של פסח]] שבט הלוי''' | ||
* '''שיעורי שבט הלוי''' על הלכות [[נדה]]. | * '''שיעורי שבט הלוי''' על הלכות [[נדה]]. | ||
* '''שיחות קודש מרבינו בעל שבט הלוי'''- שיחות במחשבה משנת תשנ"ח. | * '''שיחות קודש מרבינו בעל שבט הלוי'''- שיחות במחשבה משנת תשנ"ח. | ||
* [[קינה]] ל[[תשעה באב]] על ה[[שואה]] בשם "אש תוקד בקרבי", שזכתה לפרסום רב ונאמרת בקהילות רבות. | |||
* | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* {{רמבי"ש|1754}} | * {{רמבי"ש|1754}} | ||
* '''[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/296147 הרבנים ספדו אחריו: קשה האבדה לדור]''', אתר ערוץ 7. | |||
* [[הרב ישראל רוזן]], '''[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/296166 איש הלכה נטו, ללא הבחנה מגזרית]''', אתר ערוץ 7. | |||
* [[הרב דוד לאו]], '''[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/296142 עם ישראל איבד את אחד מגדולי הפוסקים]''', אתר ערוץ 7. | |||
{{מיון רגיל:וואזנר שמואל}} | {{מיון רגיל:וואזנר שמואל}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
| שורה 47: | שורה 69: | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבת חכמי לובלין]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבת חכמי לובלין]] | ||
[[קטגוריה:רבני שכונות בבני ברק]] | [[קטגוריה:רבני שכונות בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידים]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:37, 21 ביולי 2024
|
|
| הרב שמואל הלוי וואזנר | |
|---|---|
 הרב וואזנר | |
| תאריך לידה | תרע"ג |
| תאריך פטירה | ט"ו בניסן תשע"ה |
| מקום פעילות | בני ברק |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת חכמי לובלין, רב שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק. |
| רבותיו | רבי מאיר שפירא מלובלין, רבי שמעון מלזיכוב, רבי יוסף צבי דושינסקי |
| תלמידיו | ראה לקמן |
| חיבוריו | שבט הלוי |
הרב שמואל הלוי וואזנר היה מגדולי הפוסקים בדורנו, כיהן כראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק, רב שכונת "זכרון מאיר" בעיר, אב"ד וראש בית ההוראה של קהילת "שבט הלוי" בהנהגתו. מחבר סדרת ספרי השו"ת שבט הלוי המונה אחד-עשר כרכים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בוינה שבאוסטריה בשנת תרע"ג לר' יוסף צבי ורחל וואזנר. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין אצל ראש הישיבה רבי מאיר שפירא ואצל המשגיח רבי שמעון מזליכוב. לפני השואה התחתן ועלה לארץ ישראל. הוא התיישב בירושלים, שם למד אצל מהרי"ץ דושינסקי (אב"ד העדה החרדית) ושימש את "הרב מטעפליק" הרב שמשון אהרן פולנסקי. בירושלים שימש כמורה צדק. בהמשך עבר לבני ברק (על פי הצעת החזון איש), והתמנה לכהן כרב ואב"ד בשכונת זכרון מאיר שנקראת על שם רבו ר' מאיר שפירא. בעידוד החזון איש, הרב מטשיבין, הרב איסר זלמן מלצר והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ייסד בשכונה את ישיבת חכמי לובלין, ועמד בראשה עד לפטירתו.
הרב וואזנר ייסד בשכונת זכרון מאיר את קהילת "שבט הלוי", ולצדה בית דין ובית הוראה, ועמד בראש מוסדות אלו. עם הזמן, חסידיו ותלמידיו ברחבי העולם ייסדו במקומות שונים קהילות "שבט הלוי", בהן בירושלים, בבית שמש, בקרית ספר, בבורו פארק ועוד. בראשות קהילות אלו עומדים צאצאיו ותלמידיו.
הרב וואזנר נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו בציבור החרדי בפרט ובעולם היהודי בכלל, ופסקיו, בהם רבים העוסקים בשאלות מודרניות כגון חשמל בשבת, כיבוי גז ביום טוב וכד', משמשות כל פוסק בימינו.
נפטר בליל הסדר ט"ו בניסן תשע"ה, בגיל 102. בנו, הרב חיים מאיר וואזנר, מילא את מקומו ברבנות השכונה וראשות הישיבה.
הרב וואזנר נהג שלא להצביע בבחירות לכנסת.
מפסקיו[עריכה]
- אסור לכבות כירת גז ביום טוב (תגובה להיתרו של הרב נתן צבי פרידמן לכבות את הגז בגרמא) (דרוש מקור).
- התיר לעבור בשבת על יד חיישן אלקטרוני המפעיל נורה וכד', כשאינו מעוניין בהפעלת המכשיר החשמלי[1]
צאצאיו ותלמידיו[עריכה]
- בנו, הרב חיים מאיר וואזנר- כיהן בעבר כרב קבילת "ייטב לב" של חסידות סאטמר בלונדון. החל משנת תשס"ט עבר להתגורר בבני ברק והחל לכהן כדיין בבית דינו של אביו וכראש ישיבה לצדו. לאחר פטירתו התמנה ליורשו בהנהגת הקהילה, בית הדין והישיבה.
- בנו, הרב בן ציון וואזנר- רב קהילת "שבט הלוי" בבית שמש, ובעל ספר "בני יעקב".
- בנו, הרב מרדכי אלימלך וואזנר- רב קהילת "שבט הלוי" בבורו פארק.
- בנו, הרב אברהם אליהו וואזנר- רב קהילת "שבט הלוי" בקרית ספר.
- חתנו, הרב אברהם יעקב איצקוביץ'- רב קהילת "שבט הלוי" בירושלים.
- נכדו, הרב יוסף בנימין וואזנר- שימש כמנהל רוחני בישיבת חכמי לובלין עד לביאת אביו (הרב חיים מאיר) ארצה, אז החליפו ברבנות קהילת סאטמר בלונדון.
- נכדו, הרב אברהם צבי וואזנר- רב קהילת סאטמר במונסי.
- נכדו, הרב עקיבא וואזנר- מורה צדק מטעם "העדה החרדית" בשכונת "סנהדריה" בירושלים, ורב שכונת רמת בית שמש ד'.
- חתן בנו, רבי שרגא פייביש הגר- אדמו"ר מקוסוב-בורו פארק.
- על תלמידיו בישיבת חכמי לובלין נמנים
- הרב משה שאול קליין- פוסק ידוע בבני ברק, מכהן כרב בית החולים "מעייני הישועה" בעיר ואב"ד קהילת ויז'ניץ בעיר.
- הרב שמואל אליעזר שטרן- פוסק ידוע בבני ברק, מראשי בית ההוראה של הרב וואזנר "שבט הלוי".
- הרב מרדכי גרוס- אבד" "חניכי הישיבות" בבני ברק.
- הרב משה הלברשטאם- דיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים.
ספריו[עריכה]
- שו"ת שבט הלוי- סדרת שאלות ותשובות גדולה המשמשת סדרה יסודית ובסיסית בפסיקת ההלכה (אחד-עשר כרכים).
- שבט הלוי על חנוכה.
- שבט הלוי על מסכת פסחים.
- הגדה של פסח שבט הלוי
- שיעורי שבט הלוי על הלכות נדה.
- שיחות קודש מרבינו בעל שבט הלוי- שיחות במחשבה משנת תשנ"ח.
- קינה לתשעה באב על השואה בשם "אש תוקד בקרבי", שזכתה לפרסום רב ונאמרת בקהילות רבות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רשימת המאמרים של הרב שמואל הלוי וואזנר, באתר רמבי"ש
- הרבנים ספדו אחריו: קשה האבדה לדור, אתר ערוץ 7.
- הרב ישראל רוזן, איש הלכה נטו, ללא הבחנה מגזרית, אתר ערוץ 7.
- הרב דוד לאו, עם ישראל איבד את אחד מגדולי הפוסקים, אתר ערוץ 7.
- ↑ קובץ "מבית לוי" סי' סא; תחומין כרך כו (תשס"ג).