בית הכנסת בנבוריה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Nadvuria1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בחורבת נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם :אסף.צ]] | [[תמונה:Nadvuria1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בחורבת נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם :אסף.צ]] | ||
'''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף | '''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים בימי [[בית המקדש הראשון]], [[תקופת בית המקדש השני]], ועד לתקופה הביזנטית. על יד בית הכנסת שוכן מעיין, והאתר שופץ ומוחזק על ידי קק"ל. | ||
בסמוך לבית הכנסת שוכן קברו המיוחס של ה[[תנא]] [[רבי אלעזר המודעי]]. | |||
לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] | המקום מזוהה עם "כפר נבוריא", מולדתם של [[אמורא]]ים מהדור הרביעי, וביניהם [[רבי יהודה איש כפר נבוריא]], שלימד ב[[צור]] ו[[קיסריה]] בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים. | ||
לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] שמוליק מגל היישוב ננטש מיושביו בתקופה הערבית הקדומה. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום. | |||
==בית הכנסת== | ==בית הכנסת== | ||
[[תמונה:Nadvuria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו [[מנורה]] - היום בגן [[מוזיאון ישראל]] - לפי דוד מבורך אוצר לארכיאולוגיה הכתובת אומרת למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית ( שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן ]] | [[תמונה:Nadvuria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו [[מנורה]] - היום בגן [[מוזיאון ישראל]] - לפי דוד מבורך אוצר לארכיאולוגיה הכתובת אומרת למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית ( שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן ]] | ||
בית הכנסת הוא מבנה | בית הכנסת הוא מבנה קטן, ארכו שישה עשר מטרים ורחבו אחד עשר מטרים וחצי, והוא נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי השיש לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה בשנת 363. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 564. | ||
==עין נבוריה== | ==עין נבוריה== | ||
[[תמונה:Nadvuria2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עין נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]] | [[תמונה:Nadvuria2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עין נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]] | ||
באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע | באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, בו נחצבו שקתות ששימשו להשקיית [[צאן]] ולכביסה. קק"ל בנתה במקום טרסות, נטעה עצים והפכה את המקום [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/birya.x לאתר טיולים]. לפי ספי בן יוסף, המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין בסלמנדרות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־16:22, 18 בספטמבר 2011
|
|
נבוריה או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ביער ביריה ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים בימי בית המקדש הראשון, תקופת בית המקדש השני, ועד לתקופה הביזנטית. על יד בית הכנסת שוכן מעיין, והאתר שופץ ומוחזק על ידי קק"ל.
בסמוך לבית הכנסת שוכן קברו המיוחס של התנא רבי אלעזר המודעי.
המקום מזוהה עם "כפר נבוריא", מולדתם של אמוראים מהדור הרביעי, וביניהם רבי יהודה איש כפר נבוריא, שלימד בצור וקיסריה בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים.
לפי הארכאולוג שמוליק מגל היישוב ננטש מיושביו בתקופה הערבית הקדומה. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום.
בית הכנסת[עריכה]
בית הכנסת הוא מבנה קטן, ארכו שישה עשר מטרים ורחבו אחד עשר מטרים וחצי, והוא נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי השיש לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה בשנת 363. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 564.
עין נבוריה[עריכה]
באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, בו נחצבו שקתות ששימשו להשקיית צאן ולכביסה. קק"ל בנתה במקום טרסות, נטעה עצים והפכה את המקום לאתר טיולים. לפי ספי בן יוסף, המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין בסלמנדרות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תמונות של ביכ"נ נבוריה
- ספי בן יוסף, סיפורו של בית הכנסת בנבוריה, ynet - אתר ידיעות אחרונות - מדור תיירות: טיולים בארץ
- שביל נבוריה ביער ביריה - אתר קשת - הטלוויזיה של ישראל
- שמוליק מגל, נבוריה - Archaeological World in Roman & Greek period - באתר תמונות נוף מהאתר.