רבי אברהם בן שלמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שלום בן משה (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{רב| |שם= |תמונה= |כיתוב= |השתייכות=רבני תימן ראשונים |תאריך לידה= |תאריך פטירה= |נושאים...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברהם בן שלמה''' (נקרא לעיתים '''ראב"ש''' או '''אלציאני''') היה מחכמי תימן ה[[ראשונים]], כתב פירוש מקיף על הנ"ך בשם '''מדרש אלציאני'''. | |||
== | ==חייו== | ||
שנות חייו ותקופת פעילותו של ראב"ש לא ידועות בוודאות. יש מהחוקרים הסוברים כי הוא בן | שנות חייו ותקופת פעילותו של ראב"ש לא ידועות בוודאות. יש מהחוקרים הסוברים כי הוא בן המאה ה-14 לספירה הנוצרית, ויש כאלה המאחרים את תקופת חייו לראשית המאה ה-15. בעבור מקום מגוריו היה מוטל בפסק בקרב החוקרים אך כיום ידוע בבירור כי חי ופעל בתימן. [[הרב יחיא קאפח]] סבר כי מוצאו של ראב"ש הוא [[מצרים|מצרי]] דווקא, ופרופ' יהודה רצהבי כתב כי מוצאו הוא מחבל אנדלוס בספרד, אך דעת רוב החוקרים והחכמים כי מוצאו מתימן, ככל הנראה מצנעא.{{הערה|ה[[מהרי"ץ]] כתב ב"חלק הדקדוק" ליחזקאל (פרק מו), שר' אברהם הוא קדמון מחכמי [[צנעא]], וכן כתב נכדו של הרב קאפח, [[הרב יוסף קאפח]], וכן דעת רוב החוקרים.}}. | ||
==מדרש אלציאני== | |||
פירושו לנ"ך, הנקרא '''מדרש אלציאני''', מעיד על בקיאות רבה בספרות [[חז"ל]], בספרות ה[[גאונים]], בחיבורי ה[[רמב"ם]], במפרשי המקרא האחרים ובספרות תקופתו. בפירושו הוא מלקט ביאורים ממקורות שונים, מעמת ביניהם, לעתים מבקר אותם, ומכניס את פרשנותו המקורית. יצירתו כתובה ברובה ב[[ערבית]], אך גם ב[[עברית]] וב[[ארמית]]. פירושו מושפע רבות מדרכי חשיבתו של הרמב"ם. בפירושו מוצאים גם עדויות ראשונות להימצאותו של [[ספר הזוהר]] בתימן. | |||
מלבד תוכן פירושיו גופם, חשיבותו של פירושו היא בכך שהוא מצטט מקורות ומדרשי חז"ל שאינם ידועים לנו ממקור אחר. | |||
פירושו טרם נדפס במלואו. [[הרב יוסף קאפח]] הוציא לאור את הפירוש על נביאים ראשונים, בתרגום לעברית עם הערות. פרופ' אליעזר שלוסברג הוציא את הפירוש ל[[תרי עשר]]{{הערה|מדרש אלציאני' לר' אברהם בן שלמה על תרי-עשר''', דברי הקונגרס העולמי ה-12 למדעי היהדות, חטיבה א - המקרא ועולמו, ירושלים תשנ"ט, עמ' 63-53}}, אך שאר החיבור עדיין נורו בכתב היד. | |||
==כתבים נוספים== | |||
ראב"ש חיבר פירושים על התלמוד, מהם מצויים היום, בכתב יד, הפירושים על מסכתות [[מסכת ביצה|סיצה]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]], [[ממסכת מגילה|מגילה]] ו[[מסכת זבחים|זבחים]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{מיון רגיל:בן שלמה אברהם}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | |||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
[[קטגוריה:רבנים תימנים]] | [[קטגוריה:רבנים תימנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:04, 11 במאי 2015
|
|
רבי אברהם בן שלמה (נקרא לעיתים ראב"ש או אלציאני) היה מחכמי תימן הראשונים, כתב פירוש מקיף על הנ"ך בשם מדרש אלציאני.
חייו[עריכה]
שנות חייו ותקופת פעילותו של ראב"ש לא ידועות בוודאות. יש מהחוקרים הסוברים כי הוא בן המאה ה-14 לספירה הנוצרית, ויש כאלה המאחרים את תקופת חייו לראשית המאה ה-15. בעבור מקום מגוריו היה מוטל בפסק בקרב החוקרים אך כיום ידוע בבירור כי חי ופעל בתימן. הרב יחיא קאפח סבר כי מוצאו של ראב"ש הוא מצרי דווקא, ופרופ' יהודה רצהבי כתב כי מוצאו הוא מחבל אנדלוס בספרד, אך דעת רוב החוקרים והחכמים כי מוצאו מתימן, ככל הנראה מצנעא.[1].
מדרש אלציאני[עריכה]
פירושו לנ"ך, הנקרא מדרש אלציאני, מעיד על בקיאות רבה בספרות חז"ל, בספרות הגאונים, בחיבורי הרמב"ם, במפרשי המקרא האחרים ובספרות תקופתו. בפירושו הוא מלקט ביאורים ממקורות שונים, מעמת ביניהם, לעתים מבקר אותם, ומכניס את פרשנותו המקורית. יצירתו כתובה ברובה בערבית, אך גם בעברית ובארמית. פירושו מושפע רבות מדרכי חשיבתו של הרמב"ם. בפירושו מוצאים גם עדויות ראשונות להימצאותו של ספר הזוהר בתימן.
מלבד תוכן פירושיו גופם, חשיבותו של פירושו היא בכך שהוא מצטט מקורות ומדרשי חז"ל שאינם ידועים לנו ממקור אחר.
פירושו טרם נדפס במלואו. הרב יוסף קאפח הוציא לאור את הפירוש על נביאים ראשונים, בתרגום לעברית עם הערות. פרופ' אליעזר שלוסברג הוציא את הפירוש לתרי עשר[2], אך שאר החיבור עדיין נורו בכתב היד.
כתבים נוספים[עריכה]
ראב"ש חיבר פירושים על התלמוד, מהם מצויים היום, בכתב יד, הפירושים על מסכתות סיצה, פסחים, מועד קטן, מגילה וזבחים.
הערות שוליים
- ↑ המהרי"ץ כתב ב"חלק הדקדוק" ליחזקאל (פרק מו), שר' אברהם הוא קדמון מחכמי צנעא, וכן כתב נכדו של הרב קאפח, הרב יוסף קאפח, וכן דעת רוב החוקרים.
- ↑ מדרש אלציאני' לר' אברהם בן שלמה על תרי-עשר, דברי הקונגרס העולמי ה-12 למדעי היהדות, חטיבה א - המקרא ועולמו, ירושלים תשנ"ט, עמ' 63-53