רבי נתנאל בירב פיומי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 26: | שורה 26: | ||
*הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), "איגרת תימן", בתוך: הנ"ל, '''איגרות הרמב"ם'''. | *הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), "איגרת תימן", בתוך: הנ"ל, '''איגרות הרמב"ם'''. | ||
{{מיון רגיל:נתנאל בירב פיומי}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים תימנים]] | [[קטגוריה:רבנים תימנים]] | ||
[[קטגוריה:הוגי דעות]] | [[קטגוריה:הוגי דעות]] |
גרסה אחרונה מ־23:02, 11 במאי 2015
|
רבי נתנאל בירב פיומי היה תלמיד חכם ופילוסוף, נגיד וראש רבני תימן בראשית המאה ה-12 לספירה הנוצרית, מחבר הספר הפילוסופי "גן השכלים".
נפטר בשנת ד'תתקכ"ה לערך.
תקופת חייו של רבי נתנאל בירב פיומי על ציר הזמן |
---|
|
משפחתו[עריכה]
אחיו הצעיר של רבי נתנאל, רבי דניאל, היה פייטן, וחלק מפיוטי נכללו בסליחות של יהודי תימן ביום הכיפורים. הראשון מפיוטיו מתחיל במילים "דרכי שבעה רועים" והשני "דעת האל בקשי" וראשי חרוזיהם "דניאל", והשלישי מתחיל "דרכך הטיבי" וראשי חרוזיו "דניאל בירב פיומי".
בנו וממשיכו, רבי יעקב, היה חכם מופלג, כפי שניתן לראות משבחי הרמב"ם עליו (כדלקמן).
גן השכלים[עריכה]
חיבורו העיקרי של ר' נתנאל הוא הספר "גן השכלים". שמו המקורי של הספר הוא "בּוּסְתַּאןַ אל עִקוּל" - חיבור מוסרי פילוסופי שנכתב סביב שנת ד'תתק"ז. שבעת פרקי הספר עוסקים באחדות האל, האדם כעולם קטן, קיום המצוות, תשובה, בטחון בה', ימות המשיח והעולם הבא. בספר ניכרת בקיאותו של ר' נתנאל בכל מכמני ספרות ההלכה והמחשבה, וכן ספרי הפילוסופיה היוונית והערבית. על פי עדותו, נכתב כתגובה לספר חובות הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה, לאחר שחלק עליו בכמה נקודות עקרוניות.
הוא מתפלמס עם המוסלמים שטענו שהתורה שונתה במהלך הדורות, תוך שהוא מוכיח להם מתוך הקוראן עצמו כי תורת ישראל היא נצחית.
רבי נתנאל והרמב"ם[עריכה]
ר' נתנאל מוכר גם מ[איגרת תימן]] ששלח הרמב"ם אל בנו ויורשו של ר' נתנאל - ר' יעקב. בפתיחת האיגרת מהלל הרמב"ם את האב ובנו בשבחים רבים, וכך הוא כותב: "לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו". בהמשך האיגרת מתאר הרמב"ם כיצד הגיעה אליו השמועה בדבר מותו של ר' נתנאל כשהיה בדרכו מ"המערב" (צפון אפריקה) לארץ ישראל: "וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר מקום קדשו, שמענו כי נחה נפשו, ימציאהו אלהי צדקו וטובו, יבא שלום וינוח על משכבו, וישלח ליה מלאכי רחמין, וינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו, האות כי האלהים רצה מעשהו ויכפיל שכרו, ויקרא לו שלום באמרו כי אתה בנו, ותעמוד על כנו, להקים דת וחוקה, לשמור משפט וצדקה, לשמור מצותו ודתו, לאחוז בבריתו. יהי ה' אלהיך עמך כאשר היה עם אבותיך, אל יעזבך ואל יטשך, ויתן לך לב רחב לשפוט עמו, ולא ימושו דבריו מפיך ומפי זרעך כנאומו, ותחת אביך תהיה לנגיד עמו, וייטיב אלהים את שמך משמו".
לדעת הרב יוסף קאפח (שההדיר את גן השכלים), ניכרת השפעת ספרו של ר' נתנאל על חיבורו הפילוסופי הגדול של הרמב"ם, "מורה הנבוכים".
לוח השנים של ר' נתנאל[עריכה]
רבי נתנאל ייסד לוח עיבורי השנים המבוסס על "מחזור גדול", כלומר, מחזור רמ"ז (247) שנים, שהוא חוזר חלילה, לפי שיטת אותה קביעה. לוח זה נזכר על ידי רבי שמריה בר עזרא הלוי שכתב: "לפי שאני הלכתי בעקבות מה שקבע אותו הגאון נתנאל בן פיומי ז"ל, אלא שהמעתיקים שינו את אשר קבע".
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), ספר "גן השכלים" לרבנו נתנאל בירב פיומי.
- הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), "איגרת תימן", בתוך: הנ"ל, איגרות הרמב"ם.