עולם שנה נפש: הבדלים בין גרסאות בדף

עולם, שנה, נפש - מונח מחכמת הקבלה, מוזכר בספר יצירה: ""שלשה אבות ותולדותיהן ושבעה כוכבים. וצבאותיהן ושנים עשר גבולי אלכסונין וראיה לדבר עדים נאמנין עולם שנה נפש...". (ספר יצירה - נוסח הדפוס - פרק ו, א).

וכתב בפירוש הרמ"ק לספר יצירה - פרק שלישי: "...צריך להקדים כי הם שלשה חלקים בנמצא הגשמי המתגלה, והם עולם שנה נפש וסימניך עש"ן".

ובספר פרי הארץ כתב: "מבואר בספרי המקובלים שבכל דבר יש עולם שנה נפש עולם הוא השטח וכלי המקבל, שנה הוא הזמן, נפש הוא החיות שבתוכו, והוא ענין שבכל דבר מהותו וכמותו ואיכותו, מהות הוא ענין העצמות והחיות איכות הוא ענין העולם, כמות הוא זמן".

יישום של עש"ן

• ספר מקור מים חיים - פרשת בחקתי - טו) ובתולדות יעקב יוסף פ' שלח דקמ"ז ע"ג, וז"ל, כי זכרנו בפסוק (תהלים ל"ב) אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן וגו', בשם הרב המגיד מו' מנחם מענדל ז"ל דק"ק באר, כי בסוד עולם שנה נפש, כשנתעורר שמחה בעולם אז הצדיק על ידי השמחה עושה פעולה בדברי קדושה בתורתו ותפלתו בשמחה, מה שאין כן הרשע משתף השמחה בקליפה, בזרוע רמה וכיוצא בזה, וההיפוך אם ח"ו נתעורר עצבות בעולם, הרשע מעורר קטטה עם בני ביתו ושאר בני אדם, והצדיק מתעצב על עונותיו ומיעוט תורה ומעשים טובים וכו'".

• ספר יושר דברי אמת - אות נג - "ואחר כך ביום בא יום ה' הגדול והנורא שהוא ראש השנה, ר"ל שהוא הראש של השנה, כי יש בזמן כל האיברים שבגוף, כידוע מה שכתוב בספר יצירה עולם שנה נפש כולם בסגנון אחד, והוא ראש, וכמו בראש בעת הדבק האדם מחשבתו מאד בדבר אחד, מתאספים כל כחות האברים שם, ואינו רואה ואינו שומע ואינו מרגיש, מחמת גודל כה המחשבה שמתגברת אז, כן בראש השנה מתאספים כל הכחות של נפש האדם והעולם והשנה לשרשם, ומתצמצמים בראש, כמו בשעת הבריאה כשעלה ברצונו הפשוט לברוא עולמו ית"ש:

• ספר מאור עינים - פרשת וישלח - "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה נודע כי בסוד עש"ן שהוא עולם שנה נפש בכל אחד יש קומה שלימה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים מעין קומה שלהם כמו שכתב הראב"ד בפירושו לספר יצירה על פסוק (שמות י"ט, י"ח) והר סיני עשן כולו שתיבת עש"ן מרמז על עולם שנה נפש כי כמו שיש בנפש קומה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים כן יש בעולם. כמו שמצינו שנקרא הארץ בשם איברים טבור הארץ ופי הארץ ערות הארץ וכן בשנה הימים מיוחדים שכל אחד משס"ה ימים הוא בחינת גיד פרטי ויום ט' באב הוא בחינת גיד הנשה מן קומת השנה שהוא בבחינת אחוריים ששם אחיזת הקליפות ועל כן הוא זמן שליטתן שנחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר עבור שהוא יום שליטתן ואחיזתן שניתן להם אותו יום להיות להם אחיזה גם כן בקומת השנה וכמו יום הכיפורים שהוא יום עליון וקדוש בקדושת מעלה על כל השנה שהוא חיות של כל השנה ומובחר שבכולן לקדושה שעל כן ביומא דכיפורי שטן אין לו רשות לאסטוני כמו שאמרו רז"ל את זה לעומת זה עשה אלקים כי תשעה באב הוא יום מובחר בסטרא אחרא להיות להן אחיזה יתירה ביום זה שעל כן אירע בו מה שאירע:

וזהו מקים רמיזת תשעה באב בתורה בפסוק זה על כן לאי יאכלו בני ישראל א"ת ראשי תיבות תשעה אב שאז לא יאכלו בני ישראל אלא יתנו כח על ידי אכילתן לסטרא אחרא וכמו שאמרו האוכל בט' באב כאילו אוכל גיד הנשה שבאמת הוא בחינת גיד הנשה כאמור".