אבן העזר סימן כז: הבדלים בין גרסאות בדף

אבן העזר סימן כז הוא הסימן השלישי בהלכות קידושין. כותרת הסימן היא "כיצד לשון הקידושין, ושיאמר הוא, ושיתן הוא".

נושאי ההלכות (תיאור כללי, שאין בו הפרטים):

סעיף א - כדי לקדש, צריך שהאיש יתן לאשה פרוטה או שווה פרוטה, ויאמר לה "הרי את מקודשת לי בזה". ואם צריך שיאמר "כדת משה וישראל". ונוהגים לקדש בטבעת. אם אמר לה בלשון אחרת, שהיא מבינה שכוונתו לקידושין, מקודשת. אפילו אם לא אמר בשעת הנתינה, אלא לפני הנתינה היה מדבר עמה על עסקי קידושין, ונתן לה בשתיקה, אם עדיין עסוקים באותו עניין, מקודשת. אם אמר לשון קידושין, אבל אינה מבינה אותו, הווי קידושין. ודין "מעניין לעניין באותו עניין" שיש אומרים שגם זה נחשב כעסוקים באותו עניין.

סעיף ב - לשונות נוספות שמשמען קידושין, כגון, הרי את אשתי, זקוקתי, קנוייה לי, ארוסתי, שלי, ברשותי, לקוחתי, כל אלה לשונות קידושין ומקודשת בכך.

סעיף ג - יש לשונות שספק אם הן לשון קידושין, או לא. כגון, הרי את מיועדת לי, מיוחדת לי, עזרתי, נגדתי, צלעתי, סגורתי, תחתי, עצורתי, תפוסתי, הרי זו מקודשת בספק. והספק קידושין, הוא שהיה מדבר עימה על עסקי קידושין, אבל אם לא דבר עמה תחילה, אינה מקודשת אפילו מספק. (ואם לא דבר עמה על עסקי קידושין, אבל היא אומרת שקבלה לשם קידושין, לדעת הר"ן הוי ספק קידושין).

סעיף ד - אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי, אינה מקודשת. ויש מחמירים דהוי קידושין. ידים מוכיחות - הוי ידים.

סעיף ה - אם אמר הריני נותנו לך בתורת קידושין, י"א דהוי קידושין, וצריך שיאמר לשון המוכיח להבא, אבל אמר "הרי הן קידושין" לא אמר כלום.

סעיף ו - אמר לה הריני אישך, הריני ארוסיך, הריני בעלך, לא אמר כלום, ואפילו היה מדבר עמה תחילה על עסקי קידושיה. דכתיב כי יקח ולא שיקיח את עצמו.

סעיף ז - נתנה היא הכסף, ואמרה היא הריני מקודשת לך - אינה מקודשת.

סעיף ח - נתן הוא ואמרה היא, אם היה מדבר עימה על עסקי קידושין, הוי ודאי קידושין, ואם לא הוי ספק קידושין. ואם ענה הן בשעת נתינה הוי ודאי קידושין אפילו אין עוסקין באותו עניין.

סעיף ט - קבלת אדם חשוב, נחשבת כנתינה. וצריך חקירת חכם מי נחשב אדם שאינו חשוב להתירה בלא גט.

סעיף י - שיעור הכסף שמקדשין בו הוא משקל חצי שעורה כסף צרוף.