פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רג א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רג א

קנין חליפין

בקנין חליפין יש 2 קנינים 1. קנין סודר 2. חליפי שווה בשווה

בחליפי שווה בשווה

בחליפי שווה בשווה (שזה הנושא בסימן שלנו) קונה כל דבר שהוא 'כלי' או בעל חי ‏^[1] ונקנה כל דבר חוץ ממטבע. ‏^[2] בשעת הקנין צריך גם המוכר לדעת את שווי החפץ שמקבל כעת, אע"פ שאינו שווי המקח אלא ישלים לו את התשלום לאחר זמן. ‏^[3]

טובת הנאה

טובת הנאה אינה ממון ולא נקנית בחליפין. ולש"ך טובת הנאה נחשבת ממון ונקנית בחליפין וב'אגב', וראיתו מהסוגי' בקידושין שהקנה ר"ג את מעשרותיו אגב קרקע, ורק במתנות כהונה א"א כי צריך 'נתינה' ליד כהן/ לוי ואין זו נקראת 'נתינה'. ‏^[4]

קנו מידו ש'יחזיר זכויות' שיש בידו נחשב לקנין גמור, אבל קנין כדי שיעשה שטר מחילה אינו אלא קנין דברים, רמ"א. ‏^[5]

ובמשיכת אחד מהם קנה השני את שלו.

[סעיף ג']

מתכות הם כמטלטלין ונקנים בחליפין, ומטבעות [היוצאות] הם 'דמים' ולא נקנים בחליפין כלל, וא"כ משך חפץ ע"מ לתת מעות מסוימים תמורתו, לא קנה כי אין בהם חליפין ‏^[6] אבל ע"מ להתחייב תמורתו, קנה, והמעות חוב הם על הקונה (המושך).