זמן בגיטין: הבדלים בין גרסאות בדף

תקנת חכמים לכתוב בגט את תאריך כתיבתו.

חכמים תיקנו "זמן בגיטין". בטעם התקנה נחלקו אמוראים:

יש אומרים: "כדי שלא יחפה על בת אחותו" - שאם תזנה אשתו, שהיא בת אחותו, ויחוס עליה שלא תתחייב מיתה, יתן לה גט ללא תאריך כדי לחפות עליה, וכשיעידו עליה בבית דין שזינתה, תוציא גיטה ותאמר, שהיתה גרושה ופנויה בשעה שזינתה, לפיכך תיקנו חכמים זמן בגט, שלא יוכל לחפות על בת אחותו.

ויש אומרים שטעם התקנה הוא: "משום פירות" - שכן מזמן הגירושין אין לבעל פירות ב"נכסי מלוג" של אשתו, ואם לא יהיה תאריך בגט, ילך הבעל וימכור מפירות נכסיה, וכשתתבענו לבית דין, יאמר: לפני הגירושין מכרתי.

גט שאין בו זמן, הרי הוא גט פסול.

בדיעבד, אם נישאה בגט זה, הוולד כשר, ואינה יוצאת מתחת בעלה אם יש לה בנים, כדי שלא להוציא שם ממזרות על בניה. אם אין לה בנים, נחלקו בכך אמוראים: רב אמר: תצא, לוי ור' יוחנן אמרו: לא תצא. הלכה - לא תצא.