דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|(זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א)}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|(כתובות נה.)}} כן. | '''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|(זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א)}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|(כתובות נה.)}} כן. | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־21:17, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם (הסוגיא בקידושין ט:).
מקור וטעם
במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (תורת הקניינים ח"א עמוד א).
בטעמו נחלקו הראשונים (מאירי קידושין ט: ד"ה זה):
- קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
- תקנת חכמים (וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח).
הנכס
הנכסים הנקנים הם:
מטבע נקנה באמירה (ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א).
דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם (זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א) לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת (כתובות נה.) כן.