כל המוסיף גורע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־16:43, 11 בדצמבר 2008
|
כל המוסיף על מצוות ה' סופו שהוא גורע מהן.
המקור לכך הוא, מעשה הנחש וחווה בגן עדן. במהלך שיחת חווה עם הנחש, כשניסה לפתותה, אמרה לו, שהקב"ה ציוה אותה ואת אדם: "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו, ולא תגעו בו, פן תמותון" (בראשית ג, ג). ניצל הנחש את העובדה שהוסיפה חווה גם את איסור הנגיעה, דחף אותה על האילן, ואמר לה: "כשם שאין עונש מיתה על הנגיעה, כך אין עונש גם על האכילה". סופה של חווה שאכלה מפרי עץ הדעת. מתוך שהוסיפה חווה על מצות ה', באה לעבור על מצותו. מתוך שהוסיפה איסור שלא נאסר, באה לעבור על איסור שנאסר.