פרשני:ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין:צדקת הצדיק א: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין:צדקת הצדיק א|חסידות-ר'-צדוק-צדקת-הצדיק|א}} קטג...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קטגוריה:ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין]] | [[קטגוריה:ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין]] | ||
לשונו של ר' צדוק: | |||
'''לשונו של ר' צדוק:''' | |||
ראשית כניסת האדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון כמו שמצינו בפסח מצרים שהיה נאכל בחפזון ולא פסח דורות. מפני שההתחלה לנתק עצמו מכל תאוות עולם הזה שהוא מקושר בהם צריך לשמור הרגע שמתעורר בו רצון ה' ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם אולי יוכל. ואחר כך שוב ילך במתינות ולאט כדין פסח דורות: | ראשית כניסת האדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון כמו שמצינו בפסח מצרים שהיה נאכל בחפזון ולא פסח דורות. מפני שההתחלה לנתק עצמו מכל תאוות עולם הזה שהוא מקושר בהם צריך לשמור הרגע שמתעורר בו רצון ה' ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם אולי יוכל. ואחר כך שוב ילך במתינות ולאט כדין פסח דורות: | ||
פירוש: | |||
'''פירוש:''' | |||
כשהאדם מתחיל את עבודת ה' שלו, הוא צריך לעשות זאת במהירות. כך נעשה גם בפסח מצרים, שאז התחילו עם ישראל את עבודת ה' וזו היתה המצווה הראשונה שנצטוו בה. חלק מהציווי על הפסח היה שיאכל בחפזון, מה שאין כן בפסח דורות שאינו צריך להיאכל בחפזון, היות והוא כבר לא הכניסה לעבודת ה'. הביאור לכך הוא משום שברגע ההתחלה, האדם צריך להתנתק מן התאוות הגשמיות של העולם הזה המחוברות אליו וכובלות אותו. ברגע שמתעורר בו הרצון להתחיל בעבודת ה', אז הוא צריך להזדרז ולנסות להתנתק מהם כמה שיותר מהר, ולנצל את הרגע. בהמשך עבודתו יוכל האדם שוב להמשיך לעבוד במתינות ולאט, היות והוא כבר מחובר אל הקודש, כמו שמצאנו בפסח דורות שלא נצטוו על החפזון. | כשהאדם מתחיל את עבודת ה' שלו, הוא צריך לעשות זאת במהירות. כך נעשה גם בפסח מצרים, שאז התחילו עם ישראל את עבודת ה' וזו היתה המצווה הראשונה שנצטוו בה. חלק מהציווי על הפסח היה שיאכל בחפזון, מה שאין כן בפסח דורות שאינו צריך להיאכל בחפזון, היות והוא כבר לא הכניסה לעבודת ה'. הביאור לכך הוא משום שברגע ההתחלה, האדם צריך להתנתק מן התאוות הגשמיות של העולם הזה המחוברות אליו וכובלות אותו. ברגע שמתעורר בו הרצון להתחיל בעבודת ה', אז הוא צריך להזדרז ולנסות להתנתק מהם כמה שיותר מהר, ולנצל את הרגע. בהמשך עבודתו יוכל האדם שוב להמשיך לעבוד במתינות ולאט, היות והוא כבר מחובר אל הקודש, כמו שמצאנו בפסח דורות שלא נצטוו על החפזון. | ||
גרסה מ־12:14, 25 במרץ 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין:צדקת הצדיק א
לשונו של ר' צדוק:
ראשית כניסת האדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון כמו שמצינו בפסח מצרים שהיה נאכל בחפזון ולא פסח דורות. מפני שההתחלה לנתק עצמו מכל תאוות עולם הזה שהוא מקושר בהם צריך לשמור הרגע שמתעורר בו רצון ה' ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם אולי יוכל. ואחר כך שוב ילך במתינות ולאט כדין פסח דורות:
פירוש:
כשהאדם מתחיל את עבודת ה' שלו, הוא צריך לעשות זאת במהירות. כך נעשה גם בפסח מצרים, שאז התחילו עם ישראל את עבודת ה' וזו היתה המצווה הראשונה שנצטוו בה. חלק מהציווי על הפסח היה שיאכל בחפזון, מה שאין כן בפסח דורות שאינו צריך להיאכל בחפזון, היות והוא כבר לא הכניסה לעבודת ה'. הביאור לכך הוא משום שברגע ההתחלה, האדם צריך להתנתק מן התאוות הגשמיות של העולם הזה המחוברות אליו וכובלות אותו. ברגע שמתעורר בו הרצון להתחיל בעבודת ה', אז הוא צריך להזדרז ולנסות להתנתק מהם כמה שיותר מהר, ולנצל את הרגע. בהמשך עבודתו יוכל האדם שוב להמשיך לעבוד במתינות ולאט, היות והוא כבר מחובר אל הקודש, כמו שמצאנו בפסח דורות שלא נצטוו על החפזון.