פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כט ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(Added yair hashulchan's seif.) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
⤶ [[ב"ש]]: אם שני הצדדים הסכימו על סכום, לאחר זמן אחד הצדדים שינה את הסכום לטובתו והשני תבעו להינשא - אין בכך ראיה שהסכים לסכום המאוחר יותר, כי דעתו על ההסכמה הראשונה. | ⤶ [[ב"ש]]: אם שני הצדדים הסכימו על סכום, לאחר זמן אחד הצדדים שינה את הסכום לטובתו והשני תבעו להינשא - אין בכך ראיה שהסכים לסכום המאוחר יותר, כי דעתו על ההסכמה הראשונה. | ||
==סעיף ח== | |||
האומר לאשה: התקדשי לי בדינר זה ע"מ שאשלים ליך מנה, והיא אומרת: על מנת שתשלים לי ר', והלך זה לביתו וזו לביתה ולא הסכימו ביניהם, ואח"כ תבעו זה את זה, וקדשו, ונתן לה הדינר, אם האיש תבע את האשה, יעשו דברי האשה וישלם לה ר'; ואם האשה תבעה את האיש, יעשו דברי האיש, ולא ישלים אלא מנה (תוספתא,רי"ף,רמב"ם,רא"ש). | |||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | |||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה מ־18:10, 14 באפריל 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר כט ח סעיף ח - חילוקי דעות על סכום הקידושין
התוספתא בקידושין (ב, ט) מביאה שאם האיש אמר שרצונו לקדש אותה במאה, האשה השיבה שמוכנה להתקדש רק במאתיים, כל אחד הלך לביתו ולאחר זמן הוא קידש אותה - אם האיש בא וקידש אותה, צריך לתת לה מאתיים. אם האשה באה אל האיש כדי להתקדש לו, מספיק שייתן מאה.
הר"ן ביאר שהמציאות היא שאמר שיתן לה דינר ולאחר זמן ישלים למנה, והיא אמרה שישלים למאתיים. כשקידש אותה נתן דינר, וכעת צריך לקבוע האם צריך להשלים למנה או למאתיים.
כדברי התוספתא פסקו הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם.
☜ טור ושו"ע: במקרה של חילוקי דעות, אם האיש תבע את האישה משלם לה כדבריה, ואם האשה תבעה את האיש מספיק שיתן לה כפי שהוא אמר.
⤶ ב"ש: אם שני הצדדים הסכימו על סכום, לאחר זמן אחד הצדדים שינה את הסכום לטובתו והשני תבעו להינשא - אין בכך ראיה שהסכים לסכום המאוחר יותר, כי דעתו על ההסכמה הראשונה.
סעיף ח
האומר לאשה: התקדשי לי בדינר זה ע"מ שאשלים ליך מנה, והיא אומרת: על מנת שתשלים לי ר', והלך זה לביתו וזו לביתה ולא הסכימו ביניהם, ואח"כ תבעו זה את זה, וקדשו, ונתן לה הדינר, אם האיש תבע את האשה, יעשו דברי האשה וישלם לה ר'; ואם האשה תבעה את האיש, יעשו דברי האיש, ולא ישלים אלא מנה (תוספתא,רי"ף,רמב"ם,רא"ש).
מתוך הספר יאיר השולחן