|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| ==הגדרה==
| | אישורו והסכמתו של אדם לנדרים שנדרה אשתו או בתו שברשותו. |
| '''הסכמה לנדרים של בתו או אשתו''' {{מקור|(הסוגיות בנדרים פרק עשירי ואחד עשר)}}'''.'''
| |
|
| |
|
| '''בדיני''' נדרים ושבועות.
| | אב שקיים את הנדר של בתו, או בעל - את הנדר של אשתו, שוב אינו יכול להפר אותו. קיום הנדר הוא, כגון שאומר האב או הבעל לנודרת: "קיים לך", או: "יפה נדרת", וכיוצא בזה בלשונות שיש בהם הבעת רצון בקיום הנדר. |
|
| |
|
| '''לדוגמא''', הבעל אומר "יפה עשית" {{מקור|(נדרים עז:)}}.
| | קיום מקצת הנדר חשוב כקיום כל הנדר - "נדר שהוקם מקצתו הוקם כולו". למשל: אשה שנדרה שלא תאכל תאנים וענבים, ואביה, או בעלה, קיים את הנדר על התאנים, כגון שאמר לה: יפה נדרת מן התאנים - כל נדרה קיים, ושוב אינו יכול להפר אותו אף לגבי הענבים, שקיום מקצת הנדר חשוב כקיום כל הנדר. |
|
| |
|
| ==מקור וטעם==
| | הלכה זו נלמדת ממה שנאמר בפרשת נדרים {{מקור|(במדבר ל, יד)}}: "אשה יקימנו", ודרשו: "יקימנו" - "יקים ממנו", שאף אם קיים מקצתו, קיים כולו. |
| '''מקורה''' מפורש בתורה: "ואשה כי תדור נדר לה' וגו'. ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה, וקמו כל נדריה וכל איסר אשר אסרה על נפשה יקום. ואם הניא אביה אותה ביום שומעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקום וגו'" {{מקור|(במדבר ל-ה)}}.
| |
|
| |
|
| '''במהות ההקמה''' חקרו האחרונים האם היא כנדר (שהאב בעצמו מחיל איסור שמחזק את הנדר של בתו) או שהיא עיכוב ההפרה, דהיינו שמפקיע את האפשרות להפר את הנדר (וכמו שלא יכול להפר נדר שאינו עינוי נפש, כך לא יכול להפר נדר לאחר הקמה) {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים (כז ד"ה והביאור) תלה זאת בספק הגמרא האם יש שאלה על הקמה - אם היא נדר יש עליה שאלה, ואם היא עיכוב ההפרה לא שייך להישאל עליה. וכן חקר בזה הגרנ"ט מו ד"ה ונראה. והמשנת יעבץ (יו"ד טו-ג ד"ה לכן) כתב שהבעל בעצמו מחיל איסור)}}.
| | "נשאלים על ההקמה". כלומר: אב שקיים את הנדר של בתו, או בעל - את הנדר של אשתו, ולאחר מכן התחרט על הקמתו, יכול ללכת לחכם שיתיר לו את הקמתו, וחוזר ומפר את הנדר. |
|
| |
|
| והרוגאצ'ובר הביא מחלוקת בירושלמי {{מקור|(נזיר פרק ד)}} האם הקמה היא שרוצה את הנדר או שמספיק שמסכים לנדר. ובדעת עצמו חילק שהקמת האב היא שרוצה את הנדר והקמת הבעל היא שמסכים לנדר {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה הקמת נדר)}}.
| |
|
| |
|
| ==פרטי הדין==
| | [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] |
| '''הפרה אחר הקמה''' לא חלה משום שזהו דינה של ההקמה, שהיא מבטלת את האפשרות להפר אחריה ("עצם הדין"), אך הקמה אחר הפרה לא חלה משום שההפרה ביטלה את הנדר, וא"כ לא שייך לקיימו, שכבר אין לו נדר שיוכל לקיים (דהיינו: ההקמה סותרת את ההפרה, אך ההפרה לא סותרת את ההקמה) {{מקור|(גר"ח על הרמב"ם נדרים (היחיד) בתחילתו ד"ה ונראה)}}.
| |
| | |
| '''התרה אחר הקמה''', כלומר שהאשה נדרה, הבעל קיים לה, והלכה לחכם והתיר לה - נחלקו הפוסקים האם ההתרה מועילה {{מקור|(שו"ע יו"ד רלד-כג: מותר, רמ"א שם בשם המרדכי: לא מותר)}}. אבל אם הבעל רק שתק - לכו"ע יכול החכם להתיר {{מקור|(רמ"א שם בשם מהרי"ק שורש נ)}}.
| |
| | |
| '''שליח''' לא מועיל בהקמה {{מקור|(דן בזה מנחת חינוך תו בסופו)}}.
| |
| | |
| '''תנאי''' מועיל בהקמה, ואע"פ שאין בה שליחות, ומילתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי, כיוון שהקמה היא בדיבור - יש בה תנאי, שבכל דבר שבדיבור מועיל תנאי (גם אם אין בו שליחות) מדין אתי דיבור ומבטל דיבור {{מקור|(מנחת חינוך תו בסופו, ושסח-א [יח] ד"ה ולכאורה)}}.
| |
| | |
| [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |
אישורו והסכמתו של אדם לנדרים שנדרה אשתו או בתו שברשותו.
אב שקיים את הנדר של בתו, או בעל - את הנדר של אשתו, שוב אינו יכול להפר אותו. קיום הנדר הוא, כגון שאומר האב או הבעל לנודרת: "קיים לך", או: "יפה נדרת", וכיוצא בזה בלשונות שיש בהם הבעת רצון בקיום הנדר.
קיום מקצת הנדר חשוב כקיום כל הנדר - "נדר שהוקם מקצתו הוקם כולו". למשל: אשה שנדרה שלא תאכל תאנים וענבים, ואביה, או בעלה, קיים את הנדר על התאנים, כגון שאמר לה: יפה נדרת מן התאנים - כל נדרה קיים, ושוב אינו יכול להפר אותו אף לגבי הענבים, שקיום מקצת הנדר חשוב כקיום כל הנדר.
הלכה זו נלמדת ממה שנאמר בפרשת נדרים (במדבר ל, יד): "אשה יקימנו", ודרשו: "יקימנו" - "יקים ממנו", שאף אם קיים מקצתו, קיים כולו.
"נשאלים על ההקמה". כלומר: אב שקיים את הנדר של בתו, או בעל - את הנדר של אשתו, ולאחר מכן התחרט על הקמתו, יכול ללכת לחכם שיתיר לו את הקמתו, וחוזר ומפר את הנדר.