שאילת צרכים בשבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "אסור לשאול ולבקש ולהתפלל על צרכיו בשבת. ==יוצאי דופן== * כשכך טופס הברכה, מותר<ref>ספר טורי...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==יוצאי דופן== | ==יוצאי דופן== | ||
* האיסור הוא על דבר שיש צער לפניו כמו חולי או פרנסה<ref>ספר מגן אברהם על או"ח סימן רפח: (יא) אומר ענינו. ומותר לומר בשבת אלהי עד שלא נוצרתי וכו' דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום (רמ"מ סימן פ"ז) ועסי' קפ"ח:</ref> | |||
* כשכך טופס הברכה, מותר<ref>ספר טורי זהב על או"ח - סימן קפח בנוסח אבינו רועינו זונינו הטור הביא ירושלמי מהו מימר אבינו רועינו זונינו בשבת כי אסור לתבוע צרכיו בשבת א"ל טופס ברכות כ"ה וכתב ב"י ע"ז מכאן משמע שי"ל זונינו בשור"ק במשקל שובינו אלהי ישענו וכמ"ש אבודרה"ם בשם אבן עזרא דהשתא אינו שם תואר אלא מתפלל לפניו יתברך שיזון אותנו ונראה שכך י"ל פרנסינו כלכלנו שהוא מתפלל שיפרנסנו ויכלכלנו (") וגם רועינו היה לפרש לפי זה רעה אותנו בחסרון וא"ו ושב"א תחת הרי"ש ובימי חורפי שמעתי מהמדקדקים שהיו אומרים כך אבל בכל הספרים כתוב רועינו בוי"ו עכ"ל ולעד"נ דלא הווין כולהו לשון תפלה דאם כן הוי דבר שפתים אך למותר בהרבה כפלי לשונות בבקשה זו אלא שפיר הווין שנים מהם שם התואר ושנים האחרים לשון בקשה והיינו שאנו צריכים לו יתברך למזון ההכרח כגון לחם ועוד דבר מותר כגון פירות ואלו שניהם נכללים בברכת בורא נפשות כמ"ש הטור בסי' ר"ז וה"נ אומר כן אבינו רוענו זונינו דהיינו בחולם ושניהם שם התואר שאתה יש לך כח לרעות אותנו בהכרח ובמותרות אנו מבקשים על שני דברים אלו ועל זה אומר לשון בקשה ג"כ כפל פרנסינו וכלכלינו כן נראה לע"ד נכון:</ref> | * כשכך טופס הברכה, מותר<ref>ספר טורי זהב על או"ח - סימן קפח בנוסח אבינו רועינו זונינו הטור הביא ירושלמי מהו מימר אבינו רועינו זונינו בשבת כי אסור לתבוע צרכיו בשבת א"ל טופס ברכות כ"ה וכתב ב"י ע"ז מכאן משמע שי"ל זונינו בשור"ק במשקל שובינו אלהי ישענו וכמ"ש אבודרה"ם בשם אבן עזרא דהשתא אינו שם תואר אלא מתפלל לפניו יתברך שיזון אותנו ונראה שכך י"ל פרנסינו כלכלנו שהוא מתפלל שיפרנסנו ויכלכלנו (") וגם רועינו היה לפרש לפי זה רעה אותנו בחסרון וא"ו ושב"א תחת הרי"ש ובימי חורפי שמעתי מהמדקדקים שהיו אומרים כך אבל בכל הספרים כתוב רועינו בוי"ו עכ"ל ולעד"נ דלא הווין כולהו לשון תפלה דאם כן הוי דבר שפתים אך למותר בהרבה כפלי לשונות בבקשה זו אלא שפיר הווין שנים מהם שם התואר ושנים האחרים לשון בקשה והיינו שאנו צריכים לו יתברך למזון ההכרח כגון לחם ועוד דבר מותר כגון פירות ואלו שניהם נכללים בברכת בורא נפשות כמ"ש הטור בסי' ר"ז וה"נ אומר כן אבינו רוענו זונינו דהיינו בחולם ושניהם שם התואר שאתה יש לך כח לרעות אותנו בהכרח ובמותרות אנו מבקשים על שני דברים אלו ועל זה אומר לשון בקשה ג"כ כפל פרנסינו וכלכלינו כן נראה לע"ד נכון:</ref> | ||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־15:57, 18 באפריל 2018
|
|
אסור לשאול ולבקש ולהתפלל על צרכיו בשבת.
יוצאי דופן
- האיסור הוא על דבר שיש צער לפניו כמו חולי או פרנסה[1]
- כשכך טופס הברכה, מותר[2]
הערות שוליים
- ↑ ספר מגן אברהם על או"ח סימן רפח: (יא) אומר ענינו. ומותר לומר בשבת אלהי עד שלא נוצרתי וכו' דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום (רמ"מ סימן פ"ז) ועסי' קפ"ח:
- ↑ ספר טורי זהב על או"ח - סימן קפח בנוסח אבינו רועינו זונינו הטור הביא ירושלמי מהו מימר אבינו רועינו זונינו בשבת כי אסור לתבוע צרכיו בשבת א"ל טופס ברכות כ"ה וכתב ב"י ע"ז מכאן משמע שי"ל זונינו בשור"ק במשקל שובינו אלהי ישענו וכמ"ש אבודרה"ם בשם אבן עזרא דהשתא אינו שם תואר אלא מתפלל לפניו יתברך שיזון אותנו ונראה שכך י"ל פרנסינו כלכלנו שהוא מתפלל שיפרנסנו ויכלכלנו (") וגם רועינו היה לפרש לפי זה רעה אותנו בחסרון וא"ו ושב"א תחת הרי"ש ובימי חורפי שמעתי מהמדקדקים שהיו אומרים כך אבל בכל הספרים כתוב רועינו בוי"ו עכ"ל ולעד"נ דלא הווין כולהו לשון תפלה דאם כן הוי דבר שפתים אך למותר בהרבה כפלי לשונות בבקשה זו אלא שפיר הווין שנים מהם שם התואר ושנים האחרים לשון בקשה והיינו שאנו צריכים לו יתברך למזון ההכרח כגון לחם ועוד דבר מותר כגון פירות ואלו שניהם נכללים בברכת בורא נפשות כמ"ש הטור בסי' ר"ז וה"נ אומר כן אבינו רוענו זונינו דהיינו בחולם ושניהם שם התואר שאתה יש לך כח לרעות אותנו בהכרח ובמותרות אנו מבקשים על שני דברים אלו ועל זה אומר לשון בקשה ג"כ כפל פרנסינו וכלכלינו כן נראה לע"ד נכון: