פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד כט: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(הוספת קישור למקור) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
סעיף כט - לב, חזרה בתשובה מעבירות ממון | סעיף כט - לב, חזרה בתשובה מעבירות ממון | ||
הברייתא | הברייתא במסכת סנהדרין {{#makor-new:סנהדרין כה ב|בבלי-סנהדרין|כה|ב}} מביאה שהמשחק בקוביה חוזר להיות כשר מאז שהוא שובר את כלי המשחק וחוזר בתשובה בצורה גמורה, שאפילו בחינם הוא לא ישחק עוד. מפריחי יונים חוזרים לכשרות כשהם שובר את הכלי שבאמצעותו הוא מפריח את היונים, ומקבל על עצמו של להפריח יונים אפילו במדבר. מלווה בריבית חוזר להיות כשר כשהוא קורע את השטרות ומקבל על עצמו שלא להלוות בריבית אפילו לגוי. | ||
סוחרי שביעית חוזרים לחזקת כשרות כשתגיע שביעית אחרת והם לא ימכרו את הפירות אלא יפקירו את הגינות לעניים, כמו שצריך לעשות. רבי נחמיה אומר שלא מספיקה חזרת דברים אלא צריך גם חזרת ממון, ולכן צריכים גם לתת את הסכום שהרוויחו מהמסחר בשביעית לעניים. | סוחרי שביעית חוזרים לחזקת כשרות כשתגיע שביעית אחרת והם לא ימכרו את הפירות אלא יפקירו את הגינות לעניים, כמו שצריך לעשות. רבי נחמיה אומר שלא מספיקה חזרת דברים אלא צריך גם חזרת ממון, ולכן צריכים גם לתת את הסכום שהרוויחו מהמסחר בשביעית לעניים. | ||
גרסה אחרונה מ־11:15, 27 באפריל 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:חושן משפט לד כט סעיף כט - לב, חזרה בתשובה מעבירות ממון
הברייתא במסכת סנהדרין סנהדרין כה ב מביאה שהמשחק בקוביה חוזר להיות כשר מאז שהוא שובר את כלי המשחק וחוזר בתשובה בצורה גמורה, שאפילו בחינם הוא לא ישחק עוד. מפריחי יונים חוזרים לכשרות כשהם שובר את הכלי שבאמצעותו הוא מפריח את היונים, ומקבל על עצמו של להפריח יונים אפילו במדבר. מלווה בריבית חוזר להיות כשר כשהוא קורע את השטרות ומקבל על עצמו שלא להלוות בריבית אפילו לגוי.
סוחרי שביעית חוזרים לחזקת כשרות כשתגיע שביעית אחרת והם לא ימכרו את הפירות אלא יפקירו את הגינות לעניים, כמו שצריך לעשות. רבי נחמיה אומר שלא מספיקה חזרת דברים אלא צריך גם חזרת ממון, ולכן צריכים גם לתת את הסכום שהרוויחו מהמסחר בשביעית לעניים.
רמב"ם, טור ושו"ע: כדי להכשיר את הפסולים מחמת ממון צריכים גם לדעת שהם שבו מדרכם הרעה, בנוסף להחזרת הכסף (השו"ע הוסיף שעליהם לכתוב שהם נותנים לעניים את הכסף שהרוויחו מהמסחר [כדי שיהיה לכך יותר תוקף - סמ"ע).
⤶ רמ"א: דווקא ברגיל לגנוב ולגזול חייבים לדעת ששב בתשובה, אך מי שגזל או גנב באקראי - אם החזיר מעצמו עצם ההשבה היא התשובה שלו (בשם העיטור). אם בי"ד הכריחו אותו להחזיר, אינו כשר לעדות עד שגם יוודע שהוא שב בתשובה (בשם הרא"ש).