כתובת קעקע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־16:55, 11 בדצמבר 2008
|
סימנים חרותים בעור הגוף, על ידי דקירה או צריבה בעור, וממולאים בדיו או בצבע אחר.
נאמר בתורה (ויקרא יט, כח): "וכתובת קעקע לא תתנו בכם". העובר על לאו זה - לוקה.
כתב על בשרו בדיו או בצבע אחר, ולא חרת את הכתוב בעור בשרו; או חרט בעור בשרו, ולא מילא את החריתות בדיו או בצבע אחר - אינו לוקה, "עד שיכתוב ויקעקע".
לדעת רבי שמעון, אינו חייב מלקות, אלא אם כן כתב בתוך החריטה שם של עבודה זרה, שנאמר: "וכתובת קעקע לא תתנו בכם, אני ה'", ודורשים: "אני ה'" - ולא אחר, ומכאן שעיקר חיוב מלקות, לדעתו של רבי שמעון, הוא משום השם של עבודה זרה בכתובת קעקע.
אין הלכה כרבי שמעון, אלא כל כתובת קעקע מחייבת מלקות.