לבוש כמותו או הלבישהו כמותך: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־17:05, 11 בדצמבר 2008
|
על הדיין לנקוט באמצעים לבל ישא פנים לעשיר ויקפח את העני, ועל כן אם באו לפניו שני בעלי דין, אחד לבוש סמרטוטים, ואחד לבוש איצטלית, עליו לומר לבעל האיצטלית: לבוש כמותו או הלבישהו כמותך, ואם לא עשה כן, הרי הוא עובר על הכתוב: "מדבר שקר תרחק".
"מנין לשניים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה, שאומרים לו: לבוש כמותו או הלבישהו כמותך, תלמוד לומר: מדבר שקר תרחק". הורו חז"ל לכל דיין, ואפילו דיין מובהק ומומחה כמשה רבינו, לנקוט באמצעים לבל ישא פנים לעשיר ויקפח את העני, משום כך אסרו על הדיין להתחיל בדין כל זמן שעומדים בפניו העשיר באיצטליתו והעני בסמרטוטיו, משום שמראה עיניו יקרב אותו אל השקר, שכן חז"ל ירדו לתוך עומק כוחות נפשו של אדם ומצאו שאפילו הצדיק הגדול ביותר, אם רק אדם הוא ועיני בשר לו, לא תועיל לו צידקותו כדי להבטיחו מפני החשש שמא ישא פנים ללובש האיצטלית. על כן עליו לומר לבעל האיצטלית: "לבוש כמותו או הלבישהו כמותך", ואם לא עשה כן, הרי הוא עובר על הכתוב "מדבר שקר תרחק".