אנציקלופדיה תלמודית:סיט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}

שיעור סיט נזכר בכמה מקומות כמידת אורך בשיעורי הלכה<ref>עי' להלן, וע"ע מלאכת שבת/שעוריה. ועי' רבינו בחיי דברים ח ד, ע"פ מדרש שו"ט כג ד, שנ' ש"סיט" הוא מין בגד, ועי' מאירי וריטב"א שבת קה ב, שנ' שגרסו "היסט", ועי' מידות ושיעורי תורה עמ' קיח, שאפשר שנקרא כך משום שמדידתו ע"י הסטת האצבעות, עי' ציון 17 ואילך, ועי' אלפי מנשה שבת שם, שאפשר שהיה מפורסם אצלם למידה ידועה.</ref>. מהם שנאמר בלשון: מלא הסיט<ref>עי' להלן.</ref>, כגון לענין שיעור האורג* בשבת<ref>ע"ע אורג ציון 12 ואילך. ועי' ירו' שבת פ"ז ה"ב (נ ב), שנ' ששיעור האורג במלא רוחב הסיט כפול, וכ"מ במאירי שבת עג א וקה א וב, ועי' מהרש"ל שבת עט א, והג' הב"ח שם אות ג, שצידדו שכן היתה גי' תוס' שם ד"ה אלמא, ועי' שפ"א שבת קו א, שצידד לפרש שזו כוונת המח' שבין רב יוסף ורב חייא בן אמי שבציון 35, ועי' קה"ע ופ"מ לירו' שם, שהגיהו, ועי' ציון 32.</ref>, וכן לענין שיעור חשיבות בגד לענין שאם נצבע בקליפי ערלה* אינו מתבטל אף באחד ומאתים, לסוברים כן<ref>עי' ערלה פ"ג מ"ב, מח' תנאים, וע"ע דבר שבמנין ציון 20, וע' ערלה. ועי' ר"ש סיריליאו שם ה"ב, שזה נלמד משיעור האורג בשבת, עי' ציון 3.</ref>, וכן לענין שיעור צמר בכור-בהמה-טהורה* שהתערב בבגד של היתר, ושיער נזיר* ופטר-חמור* שהתערבו בשק של היתר, שאינם מתבטלים, לסוברים כן<ref>עי' ערלה שם מ"ג, ועי' ירו' שם ה"ב, שנחלקו אמוראים אם זה תלוי במח' תנאים שבציון הקודם לענין ערלה, או שבזה לד"ה אינם מתבטלים, ועי' ירו' שם לענין שיער שאר המוקדשים.</ref>, וכן לענין שיעור החוט שהתערב בבגד, לאסרו משום כלאי-בגדים*<ref>עי' שו"ת הלק"ט ח"ב סי' פד, ושם, שלא יהיה חמור מהאורג בשבת, עי' ציון 3, ועי' מער"ק כלאים פ"י ה"ה שדימה לגיזת בכור בהמה טהורה ששיעורה נלמד משיעור הגוזז בשבת, עי' ציון 9, ומ' קצת שהיינו מלא רוחב הסיט כפול. וע"ע כלאי בגדים ציון 122, ושם ציון 123, שי"ח.</ref>, וכן לענין שיעור גודל המגירה (משור) שתחשב כלי לענין טמאת-כלים*<ref>כלים פי"ג מ"ד; רמב"ם כלים פי"א ה"ו.</ref>; מהם שנאמר בלשון: מלא הסיט כפול<ref>עי' להלן.</ref>, כגון לענין שיעור הגוזז* צמר או שיער של בהמה וחיה<ref>עי' תוספתא שבת פ"ט ה"א. ועי' רמב"ם שבת פ"ט ה"ז: מלא רוחב הסיט כפול, ועי' להלן ציון 29, שרמב"ם מחלק בין שיעור "מלא הסיט" ובין שיעור "מלא רוחב הסיט", ועי' יצחק ירנן וקה"י שם הי"ח, שצידדו שצ"ל ברמב"ם "כמלא רוחב הסיט" או "כמלא הסיט כפול", שלדעתם הוא פחות משיעור כמלא רוחב הסיט כפול, עי' ציון 29 ואילך, שלד' הרמב"ם, "מלא הסיט" ו"מלא רוחב הסיט" שני שיעורים הם, ולנוסח שלפנינו ברמב"ם שם, נ' שאעפ"כ "מלא הסיט כפול" ו"מלא רוחב הסיט כפול" שיעור אחד הם, ועי' ציון הבא. וע"ע גוזז ציון 158 ואילך, וע"ש ציון 169 ואילך, שיעור אחר לנוטל שיער אדם, ועי' דבר אברהם ח"א סי' כד אות ו, טעם החילוק.</ref>, וכן לענין שיעור המוציא* דברים הנטווים<ref>עי' תוספ' שם פ"י ה"ב. ועי' רמב"ם שם פי"ח הי"ג: כדי לטוות חוט אורך ד"ט, ועי' ציון 48, שזה שיעור מלא רוחב הסיט כפול, ועי' ציונים 9, 30.</ref>; ומהם שנאמר בלשון: מלא רוחב הסיט כפול<ref>עי' להלן. ועי' ציון 35 ואילך. ועי' הון עשיר שבת פי"ג מ"ד, טעם שנקטו לשון רוחב. ועי' ציון 29, שיש שחילקו בין שיעור מלא הסיט ובין שיעור מלא רוחב הסיט. </ref>, כגון לענין שיעור הטווה* והמלבן* והמנפץ* והצובע*<ref>עי' משנה שבת קה ב, וע"ע טווה ציון 11 ואילך, וע' מלאכת שבת/שעוריה, וע' מלבן, וע' מנפץ, וע' צובע. ועי' לעיל שהשיעור לענין גוזז ומוציא, הוא כמלא הסיט כפול, שי"ס שאינו כשיעור מלא רוחב הסיט כפול, עי' לעיל, וע"ע מלאכת שבת/שעוריה, שאין חילוק בין המלאכות לענין שיעורם, מלבד מלאכת מוציא, ועי' לעיל ציון 3, שלענין אורג, השיעור כמלא הסיט, ועי' ציון 32.</ref>, וכן לענין שיעור גזיזת בכור-בהמה-טהורה* שיתחייב עליה מלקות<ref>רמב"ם מעילה פ"א ה"ז: יראה לי, ושם, שלא יהא זה חמור משבת, עי' ציון 12, וע"ע גזה ועבודה ציון 85.</ref>.

במידת רוחב הסיט<ref>עי' ציון 32, שי"ס שהוא שיעור מלא הסיט, ועי' ציונים 24, 32, 48, שי"ס ששיעור רוחב הסיט כפול, הוא ב' פעמים שיעור רוחב הסיט.</ref>, נחלקו גאונים וראשונים ואחרונים: א) יש סוברים שהוא שיעור ארבע אצבעות בגודל<ref>עי' פי' רה"ג לכלים פי"ג מ"ד, הובא בפהמ"ש לרמב"ם שם בשם י"א (לגבי מלא הסיט, ועי' ערוך ע' סט הב', שנ' שכ"ה אף שיעור רוחב הסיט, ועי' ציון 32). וכ"נ ד' ר' אלעזר הקליר, ביוצרות לשקלים "אז ראית": וארבע אצבעות הוא הטפח והסיט. ונ' שפוסקים כדעת רב יוסף שבציון 35 (לענין מדידת סיט כפול), ומפרשים כך בדעתו.</ref>, דהיינו שיעור טפח*<ref>ע"ע הנ"ל ציון 24. ערך מילין ע' סיט. וכ"נ ד' ר' אלעזר הקליר שם, ועי' הון עשיר שבת פי"ג מ"ד. וכ"נ בקטע גניזה שבת פה א כ"י הסמינר 2096/26 (נמצא בפרוייקט פרידברג לחקר הגניזה). וכ"מ בסוף ליקוטי מהרי"ל. ועי' הון עשיר שם, ואמת ליעקב (קמינצקי) כלים שם, טעמים שלא נקטה המשנה בפירוש "טפח". ועי' ציון 18. וע"ע טפח ציון 92.</ref>, והוא שיעור המרחק שבין עיקר האגודל ובין עיקר הזרת<ref>הון עשיר שם, והיינו בין תחילת עיקר האגודל לסוף עיקר הזרת.</ref>. ב) ויש סוברים שהוא שיעור הריוח שבין האצבע לאמה<ref>עי' רש"י שבת עט א ד"ה סיט וקה ב ד"ה הסיט וקו א ד"ה רב, ועי' ציון 22; ר"י מלוניל שם עג א וקה ב; פרי"ד שם; עי' ר"ש ורא"ש ערלה פ"ג מ"ב (לפנינו בר"ש: בין אצבע לאצבע, ועי' ערך מלין שם) ור"ש כלים שם, להגהת רב"א כלים שם (לענין שיעור מלא הסיט, ועי' ציון 29 ואילך), ועי' ציון 22; ריבב"ן שבת קה א; עי' ריטב"א שבת שם; פסקי ריא"ז שם פי"ג ה"א אות א; עי' רע"ב ערלה שם ושבת פי"ג מ"ד וכלים שם. ועי' קה"י ויצחק ירנן שבת פ"ט הי"ח, שכ"כ בד' רמב"ם שם, ועי' ציון 27 ואילך. ונ' שפוסקים כדעת רב יוסף שבציון 35 (לענין מדידת סיט כפול), ומפרשים כן בדעתו, עי' ציון 37, ועי' ציון 40, שי"ס שכ"ה השיעור אף לר' חייא בן אמי.</ref>, ונחלקו בביאור שיטה זו: יש סוברים דהיינו פחות משיעור טפח<ref>עי' או"ז הל' שבת סי' סג אות ו; עי' מ"ב סי' שמ ס"ק ה.</ref>, ויש סוברים דהיינו כשיעור טפח<ref>עי' קונ' מי נדה (ריקי) אות לג; ערך מלין שם. ועי' רש"י שם קה ב: סיט הוא הפסק שבין אצבע לאמה כמו שאדם יכול להרחיבו, ועי' ערך מלין שם, שנ' שמפרש שהמדידה היא כאשר הוא כופף את האצבעות, ועי' ציון 41. ועי' ציון 16.</ref>. ג) ויש סוברים שהוא שיעור המרחק שמראש האגודל לראש האצבע<ref>עי' שו"ת רב נטרונאי גאון סי' תק (אוצה"ג שבת סי' רמו); עי' ר"ח שבת קו א (ב); עי' ערוך ע' כף (ח).</ref>, או הריוח שבין האגודל לאצבע<ref>פי' ר"נ אב הישיבה שבת שם, וכ"כ בשביעית סופ"ה (בשם רב נחשון גאון) ובערלה שם, לענין מלא הסיט, ועי' ציון 32; עי' רש"י תמורה לד א ד"ה מלא (לענין מלא הסיט, ועי' ציון הנ"ל), ועי' הג' יעב"ץ שם, ושו"ת בנין ציון החדשות סי' לב, ועי' ציונים 18, 54; עי' פהמ"ש לרמב"ם שבת שם בשם הגאון, וכלים שם בשם אביו ורוב הראשונים, ורמב"ם שבת פ"ט ה"ז, ועי' ציונים 26, 29; עי' ר"ש כלים שם, לנוסח שלפנינו, ועי' ציון 18; פי' הרא"ש שם, ועי' ציון הנ"ל. ונ' שהיינו הריוח שבין האגודל והאצבע, בלא עביין, ועי' גאונים וראשונים שבציון הקודם, שמשמע שאף עובי האגודל והאצבע, או חלק מעביין, בכלל השיעור, ועי' ציון 23 ואילך. ונ' שפוסקים כד' רב חייא בן אמי שבציון 35 (לענין מדידת סיט כפול), ומפרשים כן בדעתו, עי' ציון 46.</ref>, מהם שכתבו ששיעור זה קרוב לזרת*<ref>רב נטרונאי גאון שם. וע' ר"ח וערוך שם. ועי' רבנו בחיי דברים ח ד, ושנו"א ערלה שם, והמקורות המצויינים בתוספתא כפשוטה שבת פ"ח עמ' 106.</ref>, ומהם שכתבו שהוא קרוב לשני שלישי זרת<ref>רמב"ם שבת פ"ט שם. וע' ערוך ע' סט (ב). ועי' ציון 31, שי"ס שהוא ב' שלישי זרת ממש. ועי' או"ז הל' שבת סי' סג אות א, שנסתפק אם כל אדם משער בזרת שלו, או שמשערים בזרת של אדם בינוני, ועי' מ"מ שם, דהיינו שני שליש מזרת האמורה בכתוב, ולא מזרת המשוערת ביד, שיש במלא הסיט יותר משני שלישים ממנה במורגש, ועי' שיעור מקוה (נאה) עמ' מט ואילך, ושיעורין של תורה סי' ה (ו) אות ב, וע"ע זרת ציון 37 ואילך. ועי' מים חיים (לפר"ח) שבת פ"ט ה"ז, ומים טהורים ערלה שם, ששיעור שני שלישי זרת שברמב"ם, הוא לרוחב סיט כפול, וכ"ה גי' הרמב"ם בכמה דפו"י: וכמה רוחב הסיט כפול וכו' והוא קרוב לשני שלישי זרת, ועי' מים חיים שם, שזה כשיטת רש"י שבציון 37, ועי' ציון 38 ואילך, ועי' מלאכ"ש שבת שם, ומרכה"מ (אלפאנדרי) שבת שם, ושבת של מי שבת עט א, ורש"ש כלים שם, שדחו, שבודאי הוא לרוחב סיט שאינו כפול, שהרי ברמב"ם שבציון 48 מבואר ששיעור סיט כפול מבואר ברמב"ם שהוא ד"ט.</ref>, דהיינו קרוב לשני טפחים<ref>עי' או"ז ומ"מ שם, ולח"מ שם ה"י; עי' שו"ת חוט השני סי' צז. ועי' שיעור מקוה עמ' נ, שהיינו קצת יותר מב' שלישי זרת. וע"ע זרת ציון 22.</ref>. ד) ויש סוברים שהוא שיעור ששית זרת<ref>עי' פהמ"ש שבת שם, בפי' א, וע"ש ערלה פ"ג ה"ב, שכן פי' הראשונים לענין שיעור מלא הסיט, וע"ש ושם שהוא המועט שבשיעורים שראה, ועי' להלן, שאפשר שהוא שיעור מלא הסיט, ולא שיעור מלא רוחב הסיט.</ref>, שהוא שיעור שתי אצבעות<ref>עי' רמב"ם שבת פ"ט הי"ח (לענין שיעור האורג, שלדעתו הוא שתי אצבעות, עי' ציון 29), ומ"מ שם, וש"ג שבת קה ב (לח א אות ב), ועמודי שלמה למהרש"ל ל"ת סה, ושנו"א ערלה שם בדעתו, ועי' רמב"ם שבציונים 22, 24, ועי' ציון 29. ועי' ציון 18. במהות שיעור הזרת, עי' מהרש"ל ושנו"א שם, וע"ע זרת ציון 22 ואילך.</ref>, דהיינו שני אגודלים<ref>עי' ש"ג שם, ועי' מרומי שדה שבת קו א, וע"ע אצבע ציון 11 ואילך. ועי' חוט השני שם, שנ' שהיינו שתי אצבעות הסמוכות לאגודל, וצ"ב. ועי' קה"י ויצחק ירנן שבציון 18, שפי' ד' רמב"ם באופ"א.</ref>.

שיעור מלא הסיט, יש שכתבו שהוא שיעור אחר משיעור מלא רוחב הסיט, ולדעתם שיעור מלא הסיט היינו ששית זרת, ושיעור מלא רוחב הסיט היינו הריוח שבין האגודל לאצבע<ref>פהמ"ש לרמב"ם שבת פי"ג מ"ד (בפי' ג), ועי' פהמ"ש כלים פי"ג מ"ד; עי' מ"מ שבת פ"ט הי"ח, בד' רמב"ם שם, ששיעור האורג ברוחב שתי אצבעות, אע"פ שבמשנה שבת קה ב שנינו ששיעור האורג כמלא הסיט, ובה"ז שם כ' ששיעור רוחב הסיט הוא שני שלישי זרת; עי' סמ"ג ל"ת סה, ששיעור הטווה (ששנינו עליו במשנה שם שהוא בכמלא רוחב הסיט) בד"ט, ושיעור האורג בשתי אצבעות, ועמודי שלמה למהרש"ל שם, ושבת של מי שבת עט א, ומער"ק שבת שם, ושנו"א ערלה פ"ג מ"ב, בדעתו, ועי' ביאור ר' אייזיק שטיין שם. ועי' ציון 9. ועי' תוספתא שבציונים 9, 10, (בשיעור הגוזז והמוציא): מלא הסיט כפול, ועי' רמב"ם שבציונים הנ"ל: מלא רוחב הסיט כפול, וצ"ב.</ref>, או בין האגודל והזרת<ref>עי' שנו"א שם, בד' רמב"ם, ועי' רש"ש ערלה פי"ג מ"ד, שתמה מרמב"ם שבציון 24 שכ' שיעור אחר, ועי' חקר ועיון ח"ב עמ' קסה, שפי' שאין כוונת שנו"א לפרש כן ד' הרמב"ם. ועי' ציון 51.</ref>, שרוחב הסיט היינו סיט על גבי סיט באורך וברוחב, ונמצא שהוא גדול פי ארבעה ממלא סיט<ref>דרכי הוראה פרטי המדות ח"ב אות ד, ועי' אחרונים בד' סמ"ג שם.</ref>. ויש שנראה מדבריהם שהכל שיעור אחד<ref>עי' פי' ר"נ אב הישיבה שבציון 22, שנתן שיעור אחד למלא הסיט ולרוחב הסיט; עי' פהמ"ש כלים שם, שי"א שמלא הסיט הוא ארבע אצבעות בגודל, וציון 15; עי' מ"מ וש"ג שם, שכ"מ מד' רש"י, וכ"מ בפרי"ד שם קו א, וברע"ב ערלה פ"ג מ"ב ושבת פי"ג מ"ד; עי' ר"ש סיריליאו ערלה פ"ג ה"ב, שלמד שיעור "מלא הסיט" שנאמר לענין ערלה, משיעור "מלא רוחב הסיט" שנאמר לענין מלאכות שבת; עי' חי' מהר"ל מפראג ומהרש"א שבת עט א, והון עשיר שבת שם ד"ה והאורג, ואלפי מנשה שם קה ב, שזה ששיעור האורג בכמלא הסיט, עי' ציון 3, ושיעור שאר מלאכות הבגדים כמלא רוחב הסיט כפול, עי' ציון 12, משום שמלאכת האורג היא בשני חוטים, ונמצא שהוא סיט כפול, ומ' ששיעור מלא הסיט ושיעור רוחב הסיט אחד, ועי' דרכי הוראה שם.</ref>.

שיעור מלא רוחב הסיט כפול<ref>עי' ציון 11 ואילך.</ref>, אמרו בתלמוד, שלדעת רב יוסף הוא נמדד כפוף – ויש גורסים: כפול<ref>עי' גמ' שבת קו א, לגי' שלפנינו, וכ"ה גי' רש"י שם, ועי' ריטב"א שם, שכ"ה גי' התוס' וכל הספרים, ועי' מיוחס לר"ן שם. ועי' שנו"א ערלה פ"ג מ"ב, שתמה על גי' זו, ועי' אלפי מנשה שבת קה ב, ושפ"א שם קו א. </ref> -  ולדעת רב חייא בן אמי הוא נמדד פשוט<ref>שבת שם, לגי' ר"ח שם, והערוך ע' כף (ח) וע' סט (ב), וס' המאורות שם, ומ"מ שבת פ"ט ה"ז, ועי' ריטב"א שם. </ref>. ונחלקו ראשונים ואחרונים בביאור מחלוקתם<ref>עי' להלן. ועי' פהמ"ש לרמב"ם שבת פי"ג ה"ד, בתחילת דבריו, שלסוברים ששיעור הסיט הוא ששית זרת, עי' ציון 26, שיעור מלא רוחב הסיט כפול הוא שליש זרת, דהיינו טפח, וע"ש במסקנת דבריו, ששיעור מלא הסיט לחוד ושיעור מלא רוחב הסיט כפול לחוד, ועי' ציון 29. ועי' הון עשיר שבת פי"ג מ"ד, שלד' הגאונים שבציון 15, רוחב הסיט כפול הוא שני טפחים, ואפשר שהם מפרשים את הגמ' שבציון 35, כרש"י שבציון 40.</ref>: א) יש סוברים שלדעת רב יוסף הוא נמדד בריוח שבין האצבע והאמה, ומשערים שיעור זה שתי פעמים, ולדעת רב חייא בן אמי הוא נמדד בריוח שבין האגודל והאצבע, ומשערים שיעור זה פעם אחת<ref>עי' רש"י שם ד"ה רב יוסף וד"ה מחוי, ורע"ב שבת שם. וכעי"ז בערוך ע' כף שם בל' שני (ולא פי' שלד' רב יוסף משערים שיעור זה פעמיים). ועי' ערוך שם, שהשיעור של רב חייא בן אמי נקרא פשוט, משום שהוא גדול יותר מהשיעור של רב יוסף, ועי' רש"י שם, ורע"ב ערלה פ"ג מ"ב ושבת שם, שהטעם שהריוח שבין האגודל והאצבע נקרא "סיט כפול" הוא משום שיש בו כפלים מן הריוח שבין האצבע והאמה. ועי' ציונים 24, 40, 50.</ref>, ונחלקו בדעתם: יש סוברים שלדעת רב יוסף הוא פחות משיעור שני טפחים, ולדעת רב חייא בן אמי הוא יותר משיעור שני טפחים<ref>עי' או"ז הל' שבת סי' סג אות ו. </ref>, ויש סוברים שלדעת רב יוסף הוא כשיעור שני טפחים, ולדעת רב חייא בן אמי הוא פחות משיעור שני טפחים<ref>עי' קונ' מי נדה (ריקי) אות לג. ואפשר שלדעתו נמדד הריוח בין האגודל והזרת בלא עביין, ולד' או"ז נמדד ריוח זה עם עביין.</ref>, ויש סוברים שלדעתם לא נחלקו רב יוסף ורב חייא בן אמי בשיעור, אלא בצורת המדידה<ref>עי' רש"י שבציון 37, וריטב"א ומיוחס לר"ן ושפ"א שם בדעתו, ונ"י שם, שפעמיים שיעור הריוח שבין האצבע לאמה, שוה לפעם אחת שיעור הריוח שבין האגודל לאצבע, ועי' שיעור מקוה עמ' מט, ועי' רש"י מנחות לה ב ד"ה פשוט, שמשמע ששיעור הריוח שבין האגודל והאצבע אינו כפול ממש משיעור הריוח שבין האצבע והאמה, ועי' הפלאה שבערכין ע' כף (ז). ועי' מ"ב סי' שמ ס"ק ה, ששיעור מלא רוחב הסיט כפול לד' רש"י הוא קרוב לשני טפחים. ועי' ציון 50.</ref>. ב) ויש סוברים, שלדעת רב יוסף הסיט נמדד באופן שהוא פושט את האצבע והאמה ככל יכלתו, ולדעת רב חייא בן אמי הוא נמדד כשאצבעותיו פשוטות בלא לכופפן<ref>תוס' ופסקי רי"ד שבת קו א; ריטב"א שם, בל' שני. ועי' ציון 18.</ref>, ומודדים שיעור זה פעמיים<ref>פרי"ד שם, ונ' שכ"ה אף לתורי"ד וריטב"א שם.</ref>. ג) ויש סוברים, שלדעת רב יוסף הסיט נמדד בריוח שבין האצבע והאמה כשאינו מרחיבם כל כל, ומודדים שיעור זה פעמיים, ולדעת רב חייא בן אמי הוא נמדד בריוח שבינם פעם אחת כאשר הוא מרחיבם ככל שיוכל, ושניהם שיעור אחד<ref>מיוחס לר"ן שבת שם.</ref>. ד) ויש סוברים, שלדעת רב יוסף הסיט נמדד במרחק שבין עיקר האגודל וראש האצבע כשהם דבוקים זה בזה<ref>ר"ח שם; ערוך ע' כף (ח) בל' ראשון.</ref>, או במרחק שבין האגודל והאצבע כשאינו פושט אותן כל הצורך<ref>מ"מ שם.</ref>, ולדעת רב חייא בן אמי הוא נמדד במרחק שבין ראש האגודל ובין ראש האצבע באופן שיפשקם האדם ככל יכלתו<ref>עי' ר"ח שם; עי' ערוך שם; עי' מ"מ שם. ועי' ציון 22.</ref>, ומודדים שיעור זה פעמיים<ref>עי' מ"מ שם.</ref>. וכתבו ראשונים, שכן דעת ראשונים שפסקו להלכה ששיעור מלא רוחב הסיט כפול הוא ארבעה טפחים<ref>עי' רמב"ם שם ה"י והי"ב, ועי' או"ז הל' שבת סי' סג אות ו, ומ"מ שם ה"ז ולח"מ שם ה"י, שזה לשיטתו בציון 24 ששיעור מלא רוחב הסיט הוא קרוב לשני שלישי זרת, ועי' לח"מ שם, שלפ"ז צ"ל שהוא קרוב לד"ט, שהרי זרת היא ג' טפחים, וקרוב לשני שלישי זרת היינו קרוב לב' טפחים, ושיעור זה כפול הינו קרוב לד"ט, וכ"כ במ"ב סי' שמ ס"ק ה, ועי' שיעור מקוה עמ' נ, ועי' ציון 31, שי"ס שהוא ב' טפחים ממש, ועי' או"ז שם שתמה, שכמדומה ששיעור ריוח שבין אגודל לאצבע כפול, מחזיק יותר מד"ט. </ref>, ופסקו כרב חייא בן אמי, כיון שאין לחייב אלא בראיה ברורה<ref>עי' מ"מ שם ה"ט. ועי' או"ז שם, שמצדד שרמב"ם פוסק כרב יוסף, ומפרש שלרב יוסף משערים בריוח שבין האגודל לאצבע פעמיים. ועי' ציון 53.</ref>. ה) ויש סוברים, שלדעת רב יוסף הוא כשיעור ארבע אצבעות בגודל, ולדעת רב חייא בן אמי הוא כשיעור שני חלקי זרת<ref>עי' ערוך ע' סט (ב). ולא נתפרש לד' זו, מה היא צורת המדידה, שהיא כמידות אלו, ועי' ציון 37 ואילך. וצ"ב אם לדעתו משערים שיעורים אלו פעמיים (ולכן הוא נקרא "כפול"), או שאין משערים אותו אלא פעם אחת (ונקרא "כפול" משום ששיעור זה של מלא רוחב הסיט הוא כפול משיעור מלא הסיט, עי' ציונים 26 ואילך, 29 ואילך), או שדוקא לסוברים שהוא הריוח שבין האצבע והאמה, מודדים אותו פעמיים, וכד' שבציון 37, ולפ"ז הוא ממש כשיטת רש"י שבציון 40.</ref>. ו) ויש סוברים, שלדעת רב יוסף נמדד המרחק בין האגודל והזרת דרך שאר ראשי האצבעות בעיקום, דהיינו שלשה טפחים, ושיעור זה כפול הינו אמה, ולדעת רב חייא בן אמי נמדד המרחק מן האגודל והזרת בקו ישר, דהיינו שני טפחים, ושיעור זה כפול הינו ארבעה טפחים<ref>שנו"א שבת וערלה שם; עי' מרומי שדה שבת קו א.</ref>. ולדעתם הראשונים שפסקו להלכה ששיעור מלא רוחב הסיט כפול הוא ארבעה טפחים<ref>עי' ציון 48.</ref>, הוא משום שפוסקים כרב חייא בן אמי<ref>עי' שנו"א שם. ועי' ציון 49.</ref>. ז) ויש סוברים, שלדעת רב יוסף הוא נמדד בריוח שבין האצבע והאמה, ולדעת רב חייא בן אמי הוא נמדד בריוח שבין האגודל והאמה<ref>עי' שו"ת בנין ציון החדשות סי' לב, בד' תוס' מנחות לה ב ד"ה וכמה, לענין המח' בגמ' שם בגרדומי תפלין, ע"ע תפלין, ושבערוך ע' כף נ' שהיא כמח' לענין שיעור סיט כפול, ועי' בנין ציון שם, שצידד כעי"ז בד' רש"י בתמורה שבציון 22.</ref>.