ישיבת כף החיים: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו]] עוד בחיי המחבר כף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה ישיבה על שם ספרו, [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו]] עוד בחיי המחבר כף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה ישיבה על שם ספרו, [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | ||
ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי [[צה"ל]] ישיבת כף החיים נתייסדה והוקמה על ידי: ר' [[אברהם שולץ]] | ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי [[צה"ל]] ישיבת כף החיים נתייסדה והוקמה על ידי: ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}}, ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים]]{{הערה| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''בד"ץ העדה החרדית''' את ר' [[רוזנר שלמה]] בהנהלת הישיבה יחד עם ר' [[סופר יעקב חיים]]}}, ור' יעקב חיים סופר (נינו) מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם זקינו מבבל}}, ביום [[ז' באדר]] יום לידת ופטירת [[משה רבינו]] שנת [[ה'תשל"ט]], בעצת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי ישיבת '''תושיה''' במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום{{הערה| שניהם מייסדי הישיבה וראשיה, ותלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר [[י"ב באלול]] חודש הרחמים והסליחות [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מירושלים, ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מירושלים, [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]] ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]{{הערה| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]]. | ||
תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב '''דוד''', בשכונת [[הבוכרים]] ב[[ירושלים]], לאחר מכן עברה לבית הכנסת '''נועם שיח''' הנקרא בית הכנסת '''משהיוף''' ב'''רחוב דוד''' 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב [[שכונת הבוכרים]] הרב '''נעים בן אליהו''' (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב [[סלמאן אליהו]] בעל ה'''כרם שלמה'''), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב '''הרב מאיר בר-אילן''' ב[[ירושלים]]. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא '''יוצאי ירך יעקב'''. | תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב '''דוד''', בשכונת [[הבוכרים]] ב[[ירושלים]], לאחר מכן עברה לבית הכנסת '''נועם שיח''' הנקרא בית הכנסת '''משהיוף''' ב'''רחוב דוד''' 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב [[שכונת הבוכרים]] הרב '''נעים בן אליהו''' (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב [[סלמאן אליהו]] בעל ה'''כרם שלמה'''), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב '''הרב מאיר בר-אילן''' ב[[ירושלים]]. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא '''יוצאי ירך יעקב'''. | ||
גרסה מ־09:51, 4 בדצמבר 2018
|
|
ישיבת כף החיים
במדינת מרוקו בעיר צפרו עוד בחיי המחבר כף החיים רבי יעקב חיים סופר הוקמה ישיבה על שם ספרו, ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.
בארץ ישראל בירושלים הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי צה"ל ישיבת כף החיים נתייסדה והוקמה על ידי: ר' אברהם שולץ מירושלים[1], ר' שלמה רוזנר מירושלים[2], ור' יעקב חיים סופר (נינו) מירושלים[3], ביום ז' באדר יום לידת ופטירת משה רבינו שנת ה'תשל"ט, בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח בהנגב שבדרום[4], ובברכת: הרב יהודה יהושע חיים צדקה מירושלים, הרב עובדיה יוסף מירושלים, והרב בן ציון אבא שאול מירושלים, רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק ורב אלעזר מנחם מן שך מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה[5], שחיברו רבי יעקב חיים סופר.
תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים, לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב שכונת הבוכרים הרב נעים בן אליהו (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב סלמאן אליהו בעל הכרם שלמה), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב מאיר בר-אילן בירושלים. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב.
לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' משה מורה ורעייתו רינה[6] המשגיח הוא הרב שלמה פנחס דסקל, מתלמידי משגיח ישיבת חוות דעת הרב שלמה וולבה.
תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ומרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.
בשנת 2016 ה'תשע"ו יצאה לאור הגדה של פסח פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת ברקוביץ, עם עובדות והנהגות על ידי הרב סילמן נחום מרחובות.
לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר תולדות כף החיים (History of the Cape of Life) חלק א' לבן הנין רבי אברהם אליעזר סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לאור עולם מדפוס וואגשל ביום ח' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע[7].
הערות שוליים
- ↑ מתלמידי ר' שמחה זיסל ברוידא מראשי ישיבת חברון
- ↑ ראה באתר ישיבת כף החיים במדור המלצות בהמלצת בד"ץ העדה החרדית את ר' רוזנר שלמה בהנהלת הישיבה יחד עם ר' סופר יעקב חיים
- ↑ הקרוי על שם זקינו מבבל
- ↑ שניהם מייסדי הישיבה וראשיה, ותלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' נחום לסמן מבני ברק (נפטר י"ב באלול חודש הרחמים והסליחות ה'תשכ"ט) ויבלחט"א ר' יעקב יצחק פרידמן מתפרח
- ↑ חלקית
- ↑ על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש
- ↑ המהדורות נרכשו ויצאו לאור עולם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה מעדת הפרסים, אברהם אסמעיל-זאדה ודוד אסמעיל-זאדה בעלי חנות גוד ציינג מרח' לבוש מרדכי 6 שכונת גאולה ירושלים