שלזיה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
באזור שלזיה הייתה נוכחות היסטורית משמעותית של יהודים. בחלק מהעיירות היוותה האוכלוסייה היהודית חלק ניכר של אוכלוסיית היישוב. כך למשל, בקלובוצק היוו היהודים כרבע מכלל אוכלוסיית העיירה. שמות המשפחה שלזינגר ושלונסקי מעידים כנראה על משפחות שמוצאן משלזיה. | באזור שלזיה הייתה נוכחות היסטורית משמעותית של יהודים. בחלק מהעיירות היוותה האוכלוסייה היהודית חלק ניכר של אוכלוסיית היישוב. כך למשל, בקלובוצק היוו היהודים כרבע מכלל אוכלוסיית העיירה. שמות המשפחה שלזינגר ושלונסקי מעידים כנראה על משפחות שמוצאן משלזיה. | ||
יהודי קלובוצק גרו באזור שנקרא "העיר הישנה", המרכז המסחרי, ועסקו בעיקר במסחר ואומנויות. ליהודים היה חלק גדול בעסקי התחבורה - שתיים מתוך שלוש חברות תחבורה בעיר היו שייכות ליהודים. היהודים היו מיוצגים במועצת העיר באמצעות נבחרי הקהילה. לקהילה היו בית כנסת, מקווה, "חדר" ובית קברות יהודי. המקווה נשרף בשנת 1927, ואז שופץ מחדש. הוועד המנהל של הקהילה הפעיל גם אכסניה למטיילים יהודים עניים שעברו בעיר. לרוב היהודים לא הייתה השתייכות פוליטית מיוחדת. | יהודי קלובוצק גרו באזור שנקרא "העיר הישנה", המרכז המסחרי, ועסקו בעיקר במסחר ואומנויות. ליהודים היה חלק גדול בעסקי התחבורה - שתיים מתוך שלוש חברות תחבורה בעיר היו שייכות ליהודים. היהודים היו מיוצגים במועצת העיר באמצעות נבחרי הקהילה. לקהילה היו בית כנסת, מקווה, "חדר" ובית קברות יהודי. המקווה נשרף בשנת 1927, ואז שופץ מחדש. הוועד המנהל של הקהילה הפעיל גם אכסניה למטיילים יהודים עניים שעברו בעיר. לרוב היהודים לא הייתה השתייכות פוליטית מיוחדת. למשך זמן קצר שימש [[רבי בנימין אהרן סלניק]], בעל שו"ת משאת בנימין כרבה של שלזיה. | ||
בית הקברות היהודי, שנוסד במחצית הראשונה של המאה ה-19, הוא השריד היחיד שנותר מהקהילה היהודית הענפה שהייתה בקלובוצק. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הקברות כמעט כליל על ידי הנאצים, וכיום נותרה בו מצבה אחת עומדת ושרידים ממצבות אחרות. | בית הקברות היהודי, שנוסד במחצית הראשונה של המאה ה-19, הוא השריד היחיד שנותר מהקהילה היהודית הענפה שהייתה בקלובוצק. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הקברות כמעט כליל על ידי הנאצים, וכיום נותרה בו מצבה אחת עומדת ושרידים ממצבות אחרות. | ||
היהודים ששרדו את מחנות העבודה וההשמדה התפצלו לאחר מכן בין מספר ארצות. ידוע על משפחות יוצאי קלובוצק אשר התיישבו באוסטרליה. יהודים רבים עלו לישראל, והקימו את "ועד יוצאי קלובוצק". בין השאר הוציא הוועד ספר ביידיש, המתאר את קלובוצק והקהילה היהודית בה, באמצעות סיפורים אישיים של ניצולים. | היהודים ששרדו את מחנות העבודה וההשמדה התפצלו לאחר מכן בין מספר ארצות. ידוע על משפחות יוצאי קלובוצק אשר התיישבו באוסטרליה. יהודים רבים עלו לישראל, והקימו את "ועד יוצאי קלובוצק". בין השאר הוציא הוועד ספר ביידיש, המתאר את קלובוצק והקהילה היהודית בה, באמצעות סיפורים אישיים של ניצולים. | ||
גרסה אחרונה מ־23:16, 20 בדצמבר 2018
|
|
שְׁלֶזְיָה הוא שמו של אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית. חלקו הקטן, שלזיה הצ'כית, נמצא בצ'כיה ועוד אזור קטן משתייך היום לגרמניה. האזור הפולני של שלזיה כולל את הווייווידות הפולניות שלזיה, שלזיה תחתית ואופולה, כמו גם חלקים מהווייווידה לובוש.
יהדות שלזיה[עריכה]
באזור שלזיה הייתה נוכחות היסטורית משמעותית של יהודים. בחלק מהעיירות היוותה האוכלוסייה היהודית חלק ניכר של אוכלוסיית היישוב. כך למשל, בקלובוצק היוו היהודים כרבע מכלל אוכלוסיית העיירה. שמות המשפחה שלזינגר ושלונסקי מעידים כנראה על משפחות שמוצאן משלזיה. יהודי קלובוצק גרו באזור שנקרא "העיר הישנה", המרכז המסחרי, ועסקו בעיקר במסחר ואומנויות. ליהודים היה חלק גדול בעסקי התחבורה - שתיים מתוך שלוש חברות תחבורה בעיר היו שייכות ליהודים. היהודים היו מיוצגים במועצת העיר באמצעות נבחרי הקהילה. לקהילה היו בית כנסת, מקווה, "חדר" ובית קברות יהודי. המקווה נשרף בשנת 1927, ואז שופץ מחדש. הוועד המנהל של הקהילה הפעיל גם אכסניה למטיילים יהודים עניים שעברו בעיר. לרוב היהודים לא הייתה השתייכות פוליטית מיוחדת. למשך זמן קצר שימש רבי בנימין אהרן סלניק, בעל שו"ת משאת בנימין כרבה של שלזיה. בית הקברות היהודי, שנוסד במחצית הראשונה של המאה ה-19, הוא השריד היחיד שנותר מהקהילה היהודית הענפה שהייתה בקלובוצק. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הקברות כמעט כליל על ידי הנאצים, וכיום נותרה בו מצבה אחת עומדת ושרידים ממצבות אחרות. היהודים ששרדו את מחנות העבודה וההשמדה התפצלו לאחר מכן בין מספר ארצות. ידוע על משפחות יוצאי קלובוצק אשר התיישבו באוסטרליה. יהודים רבים עלו לישראל, והקימו את "ועד יוצאי קלובוצק". בין השאר הוציא הוועד ספר ביידיש, המתאר את קלובוצק והקהילה היהודית בה, באמצעות סיפורים אישיים של ניצולים.