פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יב: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ יב על כל המתים אם רצה מניח שפת הבגד שלימה וקורע מהשפה ולמטה ועל אביו ואמו צריך לקרוע כל השפה (וי"א אף על שאר מתים צריך לקרוע השפה (מרדכי) וכן נוהגין) (מהרי"ו סימן ו').

פירוש סעיף יב – מהיכן מתחיל לקרוע

מועד קטן כב ע"ב

על כל המתים כולן רצה - מבדיל קמי שפה שלו {קורע גם את שפת הבגד באופן שקצוות מקום הקריעה מתפרדים זה מזה}, רצה - אינו מבדיל {קורע אחר שפת הבגד וקצוות הקריעה אינם מתפרדים}. על אביו ועל אמו - מבדיל. רבי יהודה אומר: כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו - אינו אלא קרע של תיפלות. אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי יהודה? - דכתיב (מלכים ב', ב'): "ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים", ממשמע שנאמר "ויקרעם" איני יודע שהן לשנים? אלא: שנראין קרועים כשנים.

מהיכן צריך להתחיל את הקריעה^[1]

• רמב"ם ונימוק"י – על הורים - יש לקרוע משפת הבגד. על שאר קרובים - ניתן לקרוע אחר שפת הבגד (כת"ק).
• מרדכי ומהר"י וייל – כל אבל צריך לקרוע מתחילת שפת הבגד (כר' יהודה).
• *הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "על כל המתים, אם רצה מניח שפת הבגד שלימה, וקורע מהשפה ולמטה. ועל אביו ואמו - צריך לקרוע כל השפה".
• *והרמ"א כתב כמרדכי וסיעתו: "וי"א אף על שאר מתים צריך לקרוע השפה, וכן נוהגין".

קריעה בצד שמאל על אביו ואמו

• כתב המהרש"ל (הובא בט"ז ס"ק ו ובש"ך ס"ק יט): "נוהגין דעל אביו ואמו מקרעין מצד שמאל, ועל שאר קרובים כגון בניו ואחיו מצד ימין". וביאר הב"ח (הובא בט"ז שם) שכשקורע על אביו ועל אמו צריך שיגלה את ליבו, והלב משמאלו.
• וכתבו ברכי יוסף (שיורי ברכה סי' שמ אות יא) ושו"ת כתונת יוסף (יו"ד סי' ו) שמכל מקום אם קרע גם בצד ימין יצא ידי חובה, שדי שהקריעה תהיה מלפניו, שכל מלפניו נחשב כנגד ליבו.

קריעה בחולצות עם צווארון

• כתב שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קסז): "אשה קרעה על אביה בחלק הצוארון של הבגד שהוא רחב ולא הגיע לבגד עצמו, מכל מקום הצוארון הזה תפור לבגד לגמרי בקביעות והוא חלק בלתי נפרד מהבגד, נראה דיצאה לידי קריעה".
• ובספר תשובות והנהגות (קונטרס בדיני קריעה, אנינות, קבורה - ח"ד סי' רעד, פרק א אות ב) כתב: "יש שקורעין בחליפה במקום שהבגד כפול (צוארון - קאלנער) בכפל העליון בלבד. ונראה שאינם עושים כדין וצריך לקרוע לגמרי כל עובי הבגד עצמו דוקא ולא סגי במקצת כפליו".

מתוך הספר שירת הים- לפרטים