פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יד: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יד|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יד}} על כל המתים רצה קור...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==לבישת בגדים ישנים אחר השבעה== | ==לבישת בגדים ישנים אחר השבעה== | ||
* וכתב הב"ח (הובא בט"ז ס"ק ז) בשם הרב מנחם מ"ץ, שאחר השבעה יכול ללבוש בגדים ישנים שידוע שלבש אותם קודם אבלותו - אף בלא קריעה. | * וכתב הב"ח (הובא בט"ז ס"ק ז) בשם הרב מנחם מ"ץ, שאחר השבעה יכול ללבוש בגדים ישנים שידוע שלבש אותם קודם אבלותו - אף בלא קריעה<ref>האחרונים תמהו (ערוה"ש סע' יד ועוד) מה החידוש בדברי הב"ח שאחר שבעה יכול ללבוש בגדים ישנים בלא קריעה, הרי רק בתוך שבעה קורעים את הבגדים? וכתבו מספר הסברים: א. חכמת אדם (שער השמחה כלל קנב סע' ט), בית לחם יהודה, ושו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן לט אות ג) ע"פ דיוק מדברי הט"ז (במהדורה הראשונה שלו) – מדובר על אבל שלובש בגדיו בתוך שבעה, ונפלה טעות סופר במה שכתב "אחר ז'". ומשמעות דבריו שאם מוכח שהאבל לובש בגדים ישנים אינו צריך לקרוע שוב, מכיוון שבכך שהבגדים ישנים לא חושדים בו שלא קרע את בגדיו. ב. שו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן לט אות ד) ע"פ דברי השיורי ברכה (סי' שמ ס"ק יג) (שכתב שדברי הב"ח והט"ז הם דווקא אחר השבעה) – כוונתו לחדש שבתוך שבעה לא ילבש אפילו בגדים ישנים אם לא קורע אותם. ג. שו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן לט אות ד) ע"פ דברי השיורי ברכה (הנ"ל) – כוונתו לחדש שאחר שבעה לא צריך לקרוע את הבגדים הישנים, ואין לחשוש שמא אנשים יבואו לחשוד שעם בגדים אלו ישב שבעה ולא קרעם. והוסיף שזה התירוץ עיקר.</ref>. | ||
==על שאר קרובים - החלפת בגד לפני הקבורה== | ==על שאר קרובים - החלפת בגד לפני הקבורה== | ||
גרסה מ־01:26, 11 בינואר 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
על כל המתים רצה קורע ביד רצה קורע בכלי על אביו ואמו ביד על כל המתים אם בא להחליף תוך ז' ימים מחליף ואינו קורע על אביו ואמו אם מחליף תוך ז' קורע כל הבגדים שהוא מחליף ואינו מאחה לעולם כמו בפעם הראשון. (על כל המתים יכול להחזיר קרעו לאחריו תוך שבעה אבל לא באביו ואמו) (רבינו ירוחם בשם הראב"ד).
פירוש סעיף יד – הבדלים נוספים בין הוריו לשאר קרוביו
באמצעות מה קורע בגדו
מועד קטן כ"ב ע"ב
כי אתא רבין א"ר יוחנן: על כל המתים רצה קורע ביד, רצה קורע בכלי, על אביו ועל אמו ביד.
- וכ"פ השו"ע ע"פ הראשונים: "על כל המתים רצה קורע ביד, רצה קורע בכלי, על אביו ואמו ביד".
- וכתב ערוך השולחן (סע' יב): "ואם התחלת הקריעה אי אפשר ביד - קורע מעט בסכין ומושך הקריעה בידו טפח, ואף על גב דבידו יתקלקל הבגד יותר מבסכין".
החלפת בגדים אחר הקריעה
מועד קטן כד ע"א
תניא: אבל, כל שבעה - קִרעו {הקרע שלו} לפניו {מקדימה}, ואם בא להחליף - מחליף, וקורע. בשבת - קִרעו לאחוריו, ואם בא להחליף - מחליף, ואינו קורע! - כי תניא ההיא: בכבוד אביו ואמו. אותן קרעין מתאחין או אין מתאחין? פליגי בה אבוה דרב אושעיא ובר קפרא. חד אמר: אין מתאחין, וחד אמר: מתאחין.
ירושלמי מועד קטן פרק ג ה"ח
הרי שהיה מחליף בגדים כל שבעה - חייב לקרוע את כולן. רבי חייה רבה ורבי חמא אבוי דרבי הושעיה תריהון אמרין: כולהן {כל הבגדים שקרע על הוריו} אסורין באיחוי. בר קפרא אמר: אין לך אסור באיחוי, אלא יום הראשון בלבד.
- כתב השו"ע ע"פ הראשונים: "על כל המתים, אם בא להחליף תוך ז' ימים – מחליף ואינו קורע".
כיצד ינהג אבל על הוריו שהחליף בגדים בתוך השבעה[1]
- רבנו האי גאון – יקרע רק את הבגד העליון.
- רמב"ן ורא"ש – יקרע את כל הבגדים.
- *הכרעה:: השו"ע פסק כרמב"ן וסיעתו: "על אביו ואמו, אם מחליף תוך ז' - קורע כל הבגדים שהוא מחליף, ואינו מאחה לעולם, כמו בפעם הראשון".
- וכתב הש"ך שבשבת מחליף ואינו קורע, ואם אין לו בגדים אחרים מעביר את הקרע לאחוריו.
- כתב הפני ברוך (סי' א סע' כ) ע"פ הארחות חיים (לר' אהרון מנרבונה, הלכות אבל אות ו): "לכן צריך להיזהר בערב שבת שלא להחליף מבעוד יום, ואם החליף צריך לקרוע את הבגד שהחליף".
לבישת בגדים ישנים אחר השבעה
- וכתב הב"ח (הובא בט"ז ס"ק ז) בשם הרב מנחם מ"ץ, שאחר השבעה יכול ללבוש בגדים ישנים שידוע שלבש אותם קודם אבלותו - אף בלא קריעה[2].
על שאר קרובים - החלפת בגד לפני הקבורה
- כתב הברכי יוסף (שיורי ברכה אות יב): "ומכל מקום נראה דעד שיקבר שלא התחיל האבלות - לא יחליף", שאם יחליף קודם הקבורה יצטרך לקרוע שוב. וכ"פ הפני ברוך (סי' א אות כ).
- אך החזו"ע (ח"א "דיני קריעה" הערה יא עמ' רלד) כתב ע"פ ספר חידושים וביאורים (סי' שמ אות כו) שאפילו אם מחליף קודם קבורה שעודנו בחמימות – מחליף ואינו וקורע. וסיים שטוב לחוש לדעות האוסרים שלא להחליף שלא לצורך.
החזרת הקרע לאחוריו
- כתב הרמ"א ע"פ רי"ו בשם הראב"ד: "על כל המתים יכול להחזיר קרעו לאחריו תוך שבעה, אבל לא באביו ואמו".
מתוך הספר שירת הים- לפרטים
- ↑ ב"י, ש"ך ס"ק כג
- ↑ האחרונים תמהו (ערוה"ש סע' יד ועוד) מה החידוש בדברי הב"ח שאחר שבעה יכול ללבוש בגדים ישנים בלא קריעה, הרי רק בתוך שבעה קורעים את הבגדים? וכתבו מספר הסברים: א. חכמת אדם (שער השמחה כלל קנב סע' ט), בית לחם יהודה, ושו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן לט אות ג) ע"פ דיוק מדברי הט"ז (במהדורה הראשונה שלו) – מדובר על אבל שלובש בגדיו בתוך שבעה, ונפלה טעות סופר במה שכתב "אחר ז'". ומשמעות דבריו שאם מוכח שהאבל לובש בגדים ישנים אינו צריך לקרוע שוב, מכיוון שבכך שהבגדים ישנים לא חושדים בו שלא קרע את בגדיו. ב. שו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן לט אות ד) ע"פ דברי השיורי ברכה (סי' שמ ס"ק יג) (שכתב שדברי הב"ח והט"ז הם דווקא אחר השבעה) – כוונתו לחדש שבתוך שבעה לא ילבש אפילו בגדים ישנים אם לא קורע אותם. ג. שו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן לט אות ד) ע"פ דברי השיורי ברכה (הנ"ל) – כוונתו לחדש שאחר שבעה לא צריך לקרוע את הבגדים הישנים, ואין לחשוש שמא אנשים יבואו לחשוד שעם בגדים אלו ישב שבעה ולא קרעם. והוסיף שזה התירוץ עיקר.