בית הבחירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: ==בית הבחירה=== חיבורו המרכזי הוא ספרו ההלכתי - "בית הבחירה". בחיבור...") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מתוך הויקיפדיה העברית: ==בית הבחירה | מתוך הויקיפדיה העברית: | ||
חיבורו המרכזי הוא ספרו ההלכתי - "בית הבחירה". בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות עם נטייה לדברי הרמב"ם, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, וכותב את מסקנות הסוגיא בהלכה ומוסר היוצאים ממנו. לשונו ה[[עברית]] הברורה וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי ה[[תלמוד]]. | ==בית הבחירה== | ||
חיבורו המרכזי של רבינו מנחם בן שלמה לבית מאיר הנקרא [[המאירי]] הוא ספרו ההלכתי - "בית הבחירה". בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות עם נטייה לדברי הרמב"ם, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, וכותב את מסקנות הסוגיא בהלכה ומוסר היוצאים ממנו. לשונו ה[[עברית]] הברורה וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי ה[[תלמוד]]. | |||
בחיבור מצויות פרשניות הן מ[[יהדות אשכנז|אשכנז]] והן מ[[יהדות ספרד|ספרד]]. מלבד זאת, בניגוד לרוב [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני התלמוד]], הרבה המאירי להשתמש ב[[תלמוד ירושלמי]] לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום. | בחיבור מצויות פרשניות הן מ[[יהדות אשכנז|אשכנז]] והן מ[[יהדות ספרד|ספרד]]. מלבד זאת, בניגוד לרוב [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני התלמוד]], הרבה המאירי להשתמש ב[[תלמוד ירושלמי]] לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום. | ||
גרסה מ־02:56, 15 בינואר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית:
בית הבחירה
חיבורו המרכזי של רבינו מנחם בן שלמה לבית מאיר הנקרא המאירי הוא ספרו ההלכתי - "בית הבחירה". בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות עם נטייה לדברי הרמב"ם, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, וכותב את מסקנות הסוגיא בהלכה ומוסר היוצאים ממנו. לשונו העברית הברורה וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי התלמוד.
בחיבור מצויות פרשניות הן מאשכנז והן מספרד. מלבד זאת, בניגוד לרוב פרשני התלמוד, הרבה המאירי להשתמש בתלמוד ירושלמי לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום.
הפירוש מרבה לצטט חכמים אחרים, לא בשמם אלא בתוארי כבוד כמו:[1]