אור החיים (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "==אור החיים (הראשון)== ספר אור החיים (הראשון) חיברו רבי יוסף יעבץ מספרד המכונה '''החסיד י...")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
ספר [[אור החיים (הראשון)]] חיברו רבי יוסף יעבץ מספרד המכונה '''החסיד יעבץ''' הספר עוסק בעניני אמונה והשגחה וחיזוק האמונה באל אחד.
ספר [[אור החיים (הראשון)]] חיברו רבי יוסף יעבץ מספרד המכונה '''החסיד יעבץ''' הספר עוסק בעניני אמונה והשגחה וחיזוק האמונה באל אחד.
==[[אור החיים (השני)]]==
==[[אור החיים (השני)]]==
מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''אור החיים''' הוא חיבורו המפורסם של רבי [[רבי חיים בן עטר (השני)]] והוא ביאור על חמשת חומשי ה[[תורה]], ומשלב ביאור עם [[דרש]] ו[[קבלה]].
על אף שהמחבר הוא יליד [[מרוקו]], החיבור קודש על ידי ראשי [[תנועת החסידות]] האירופית, שראו בו ספר יסוד לדרכם והשתדלו להתמיד בלימודו ובהדפסתו, ואף ראו בכך סגולה לעניינים רבים ובעיקר ל[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] והולדה. ברבות השנים הוא הודפס במהדורות שונות של [[מקראות גדולות]] לצד ביאורם של ה[[ראשונים]].
== כתיבת החיבור ==
לעדות המחבר, את כתיבת הביאור הוא החל שנים רבות לפני הדפסתו. כשהוא נתון בשלל מצבים פיזיים וכלכליים, שלא הקלו את מלאכתו. הוא גם רומז לחלק מהקשיים: {{ציטוטון|הן הקיפוני שאור שבעסיתי וחמ"ץ את מצרים, בשכשך מצרים במצרים, נרדף דלקוני בתפיסה ובמסירה ועלילה ונגידה ביד שר צר אכזרי וכשזה נופל זה קם באין מבטח לרגע מחיי להרגיע ואני בתוך עמקי ים הצרות תפיסות על עסקי ממון ועל עסקי נפשות}}. למרות הכל הוא התאמץ לכתוב את החיבור כשהוא מייחד לו זמן קבוע {{ציטוטון| ד' או ה' שעות בכל שבוע, ויהי בבוקר יום השישי, יום יצירתי ... יחדתי זמן מועט למצוה זו לפרש ... מאמרי אלוקים חיים}}.
לאחר שלב הכתיבה, החל המחבר בשלב העריכה שבו ברר המחבר את המובחרים שבחידושיו {{ציטוטון|ב וג' גרגרים}} ורק אותם הכניס לחיבורו הסופי. הדבר גם נרמז בהקדמתו כשהוא כותב {{ציטוט|ובררתי לי מאתי תחת פשטי הכתובים שהם דרך קצרה, ודקדוקים השייכים לישוב הכתובים, וייחדתי דרך ארוכה משא ומתן בענייני הפוסקים וישובי מאמר רז"ל, וכתבתי העולה מתוך משא ומתן דרך קצרה וקראתי שם החיבור ספר 'אור החיים'}}
==הדפסת הספר==
בשנת תצ"ח פקד רעב כבד את [[מרוקו]] והמחבר עבר לעיר הנמל הצפונית [[טטואן]] וממנה ל[[ליוורנו]] שב[[איטליה]]. באיטליה עמל להשיג מימון להדפסת חיבורו ואף קיבל הסכמות נלהבות מאת רבני [[מודנה]] ו[[ונציה]].
בהדפסת ספר זה, כמו גם ספרו הנוסף "פרי תואר", טיפל שלמה בן יצחק אלוף, מיהודי ליוורנו, ידידו של רבי חיים אבן עטר, שאף גייס לבסוף את המימון הדרוש להדפסתם. ואולם תהליך הדפסת הספר לווה בבירוקרטיה ה[[ונציה|ונציאנית]] המייגעת שהייתה באותם ימים על הדפסת דברי דפוס עבריים. תהליך הרישוי נמשך על פני שנה שלמה: בא' בשבט תק"א, ניתן רישיון להדפסה מאת ה-cattaverii, וכמעט כשנה לאחר מכן, בה' כסליו תק"ב, ניתן רישיון נוסף מאת ה-reformatory ורק אז ניתן היה להתחיל בהכנת כתב היד לדפוס. כעבור חצי שנה בסיון תק"ב, יצאו הספרים לאור. כפי הנראה, בעקבות הסחבת בהדפסת ספר זה, העדיף שלמה אלוף לקצר הליכים בעת הדפסת ספרו "פרי תואר", ולכן נמסר לדפוס באמשטרדם{{הערה|[[אלעזר טויטו]], רבי חיים בן עטר: על הימים שעשה באיטליה, בתוך: [[ח"ז הירשברג]] (עורך), '''זכור לאברהם''': קובץ מאמרים לזכר ר' [[אברהם אלמאליח]] נ"ע חמש שנים לפטירתו <כ"א אדר שני תשכ"ז), ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, תשל"ב 1972, עמ' 43-45, "גלגולי 'אור החיים' ממסירתו לדפוס ועד להדפסתו".}}.
== שם הספר ==
במהדורתו הראשונה נקרא הספר "אורחות חיים", ורק במהדורות הבאות, הושב לו השם המקורי שייעד לו המחבר "אור החיים".
את הנימוק לקריאה, הוא כותב בהקדמתו לספר:
{{ציטוט| כי התורה נקראת אור ... ולפי שיש כמה דברים שיתיחס להם אור הנר ואור השמחש והירח והכוכבים, לזה ציינתיהו 'אור החיים'. שם זה מיוחס לבורא עולם הנקרא חיים דכתיב 'ומלך חיים', ולתורה שנקראת חיים, דכתיב 'תורת חכם מקור חיים', ולצדיקים הנקראים חיים דכתיב ואתם הדבקים וגו' חיים כולכם}}
== דרכו בפרשנות ==
החיבור, כפי שמקדים המחבר, אינו מהווה ביאור במובן הפשטני, אלא איחוד של פשט לצד רמז, דרש וקבלה. מסיבה זו, בחר המחבר כבר במהדורה הראשונה, שלא להדפיס את החיבור בפני עצמו, אלא לצרפו למהדורת החומש עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, זאת כדי להוכיח שהביאור הוא רק תוספת לביאורי הראשונים. כך הוא גם מדגיש מפורשות:
{{ציטוט|ויעצוני כליותי להדפיס החדושים סמוכים למקרא ותרגום ופרוש אדון המפרשים ואורם רבנו שלמה ע"ה לתועלת הבא לקרות שלא יחסר לו כל לחם אבירים ובררתי לי מאתי תחתי פשטי הכתובים שהם דרך קצרה ודקדוקים השיכים לישוב הכתובים, ויחדתי דרך ארכה משא ומתן בענייני הפוסקים וישובי מאמרי רבותינו זכרתם לברכה, וכתבתי העולה מתוך משא ומתן דרך קצרה}}
עם זאת, פרשנים רבים שבאו בעקבותיו מצאו בו שיטתיות סיסטמטית קבועה. לשיטתו, גם במקומות שהוא נדרש לבאר את פשט הפסוקים, הוא מרשה לעצמו חירות פרשנית שאינה מחויבת לדברי חז"ל, בהסתייגות שלא ישנה הפירוש הלכות מעשיות. את שיטתו הוא מנמק בהקדמתו, כשהוא מבהיר:
{{ציטוט|ולפעמים אמשוך בקסת הסופר בפשטי הכתובים בדרך משונה מדרשת חז"ל וכבר גליתי דעתי שאין אני חולק ח"ו על הראשונים אפילו כמלא נימא, אלא שהרשות נתונה לדורשי תורה לעובדה ולזורעה ... וארץ החיים מעלת פירות לכל זרע אשר יזרע בה בעלה בן תורה. רק לדבר הלכה אל אשר יהיה שמה הרוח אשר תכנו ראשונים, אחריהם לא ישנו גם לא לבדות מדעת אנוש דברים חדשים אשר לא שערום נוחלי תורה מפה אל פה אלא ע"פ הקדמותיהם אשר קבלו דלי מדלי אשר דלה לנו איש האלהים, מהם יקחו הקדמותיהם בני תורה לעמול לעשות מסילת הכתובים ואורח דרך ושביל ונתיב להכנס בכתובים דברים שנאמרו בעל פה}}
== התגלויות ומחזות ==
למרות שהחיבור מוקדש בעיקרו לביאור רציונלי של פסוקי התורה, שזורים בו כמה גילויים עם יסודות אוטוביוגרפיים, שבהם חושף המחבר התגלויות וחזיונות אישיים.
כך מפורסמים המילים הראשונות שבהן הוא פותח את ביאורו לפסוק הראשון של ספר [[בראשית]] {{ציטוטון|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים בורא קצות הארץ, ואתבונן במה שהורשיתי להתבונן בפתח דברי קודש, והעירותי ממזרחה של תורה}}. כך הוא גם מעיד בהקדמתו: {{ציטוטון|והרגשתי בנפשי שראתה נסתרות ותאכל ותשבע ותותר ממטעמי התורה באור פני מלך חיים}}
התגלות חזיונית נוספת, של מאבק אלגורי בכוחות הרע ב[[שטן]] ובחבורתו, הוא מביא בביאורו ל[[פרשת ויחי]] (מט, יא): {{ציטוט|אמרו בזוהר שבסטרא אחרא הנקבה היא יותר חזקה מהזכר, כי הזכר נוטל יותרת שלה ונקרא יותרת הכבד וכדבר הזה ובחזיון הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי נקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכחי, ולנקבה נתאמצתי בכל כחי כמה פעמים ואחר כמה טרחות יכולתי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ, אך לא כבעלה הזכר}}
בספרות החסידית המוקדמת, יוחסו לחלום משמעויות שונות, כאשר לדברי רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]] בספרו "דגל מחנה אפרים" (פר' שופטים) לא היה זה חלום, אלא מלחמה ממשית שניהל המחבר עם כוחות הרע. ניסיון מאוחר של דרוש מורחב בהתגלות הזו, נעשה על ידי הרב [[מנחם מנדל פומרנץ]] בספר "אחישנה", להקיש מהדברים אקטואליה לתקופת [[אחרית הימים]].
משפט מרומז נוסף, שעורר תהיות ושאלות באשר לפיענוחו, נמצא בביאורו ל[[פרשת ראה]] שם נכתב המשפט {{ציטוטון|
המעשה הוא לתכלית דבר זה של '''משיח ה' שמו חיים'''}}, דבר שמעורר פרשנות כי המחבר רומז על עצמו.
האזכור המשיחי עורר מעט פולמוס, והוא הושמט במהדורת [[שקלוב]] משנת תקמ"א, על ידי המדפיס ששמו הפרטי היה 'אשר'. כפי המסופר, כאשר הראו את ההשמטה לרבי [[פנחס מקוריץ]], הוא דפדף ל[[פרשת נשא]], שם טעה הסדר בציטוט דברי חז"ל על אזהרת אשה [[סוטה (הלכה)|סוטה]] שם היא מוזהרת עם נטמאה "בין מאיש זה ובין מאיש '''אחר'''", אלא שהמדפיס טעה וכתב "בין מאיש אשר", דבר שפורש לו כקלון אישי. ובאמת אחר זמן נתגלה קלונו ורבי פנחס מקוריץ אמר שזה פירוש הפסוק שלח יד בשלומיו היינו שפגע בצדיקים סימן שחילל בריתו ועשה מעשים של היפך הצניעות{{הערה|אחד מגדולי ישראל כתב ששמע זאת מנכד רבי פנחס והראה לו את החומש עם החיסרון באותיות ונשאר עד היום וצולמו ממנו שני הקטעים הנ"ל}}
פרשנות נוספת שניתנה לדברים, טוענת שהכוונה היא לרבי [[חיים אבולעפיה (השני)|חיים אבולעפיה]] מכיוון שהוא נולד בארץ ישראל{{הערה|מצוטט ב"מאור החיים", הרב יעקב שלמה לוי, עמ' 284}}.
== ביקורת והשפעה ==
הראשונים שאמצו את הספר וקידשוהו, היו ראשי תנועת החסידות בפולין, ובראשם רבי [[ישראל בעל שם טוב]] שאף ניסה בעקבות כך להיפגש עם המחבר. את התופעה מציין תלמיד המחבר [[חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]] בחיבורו הביבליוגרפי "[[שם הגדולים]]" בערך הספר: {{ציטוטון| ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר}}
הגיעו הדברים לכדי כך, שכאשר העיז מישהו לפקפק בעובדה שהספר נכתב על ידי [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]], נחשב לו הדבר במחוזות מסוימים כ[[כפירה]] שיש לשרש אחריה. הדבר גם עורר פולמוס הלכתי, כאשר בקהילה אירופאית אחת העיז [[מלמד]] [[תינוקות של בית רבן|תשב"ר]] לפקפק ברוח הקודש ששרתה על המחבר בעת הכתיבה. ובני הקהילה דרשו לפטרו. רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[נובי סונץ'|צאנז]] שנדרש לסוגיה ההלכתית, פסק בספרו כי {{ציטוטון|בעל אור החיים נבג"מ בוודאי חיבר ספרו ברוח הקודש ... ולכן המלמד המכחיש רוח קדשו של אוה"ח הוא אפיקורס שאינו מאמין בגדולי הדור שהעידו עליו שהיה ראוי לרוח הקודש ... ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם בידו ויישר כחם בזה}}. עם זאת, במקורות שונים, נטען כי היו סיבות אחרות שהביאו את פסק ההלכה הנחרץ הזה{{הערה|1=ראו על כך: [[דוד אסף]], 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית, מחקרי חסידות, ירושלים תשנ"ט, עמ'125–149 [= נאחז בסבך (תשס"ו) 235–254].}}.
== סגולות ותיקונים ==
אדמו"רי החסידות, ייחסו ללימוד בספר סגולות ומעלות רבות, בעיקר ליראת שמים והישגים רוחניים. כך טען רבי [[פנחס מקוריץ]] כי הספר מועיל לפוריות וזאת משום {{ציטוטון|שמכיר במחבר שאין לו בנים וכל כח הפורה שלו הניח בספרו זה}}
== ביאורים וספרי עזר ==
כדי להנגיש את הספר לכל דורש, יצאו לאור בשנים האחרונות חיבורי עזר וביאורים על הביאור, שמנגישים אותו לקורא המודרני. להלן רשימה נבחרת של מהדורות מוערות ומהדורות ביאור.
* "אור הגנוז" - הרב יצחק מילר
* "סגולת משה" - רבי משה ב"ר נפתלי הירץ האפשטיין מווישנאוויץ
* "אור יקר" - רבי יצחק מאיר הזנפרץ
* "ברכת שמעון" - הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת טשעבין|טשעבין]]
* "אור בהיר" - הרב ישעיהו הלוי ווייס
* "נר למאור" - הרב [[ראובן מרגליות]]
* "אור לעיניים" - הרב שמואל נחום הלחמי, ובו ביאורים מאת ה[[יעקב אריה מיליקובסקי|אדמו"ר מאמשינוב]].
* מהדורת "מאורי אור" ו"מאורי החיים" של הרב [[מנחם מנדל פומרנץ]], בהוצאת מכון "[[עוז והדר]]".
* "ישמח משה" - הרב משה קורנגוט.
==לקריאה נוספת==
* [[אלעזר טויטו]], רבי חיים בן-עטר ופירושו אור החיים על התורה, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, תשמ"ב 1981 (ומהדורה נוספת: תשנ"ז 1997. ומהדורת [[מכללת אורות ישראל]], 2012).
* דן מנור, ללשון הרזים של ר' חיים בן עטר, בתוך: [[דעת (כתב עת)|דעת]] - גיליון 22, [[אוניברסיטת בר-אילן]], חורף תשמ"ט, עמ' 99–107
* חיים בנטוב, "אור החיים", הפירוש לתורה של רבי חיים בן עטר, '''מחניים''' 4 (תשנ"ג) 282–291.
* [[דוד אסף]], 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית, '''מחקרי חסידות''', ירושלים תשנ"ט, עמ'125–149 [= '''נאחז בסבך''' (תשס"ו) 235–254].
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקיטקסט|אור החיים|טקסט הספר בויקיטקסט}}
;מהדורות של הספר
* [http://www.sefaria.org/texts/Tanakh/Commentary/Or%20HaChaim טקסט מלא] באתר [http://www.sefaria.org/texts Sefaria]
* {{HebrewBooks||'''אור החיים''' (אורחות חיים) - חלק א|39735|דפוס ראשון, ונציה, תק"ב}}
* {{HebrewBooks||'''אור החיים''' (אורחות חיים) - חלק ב|39736|דפוס ראשון, ונציה, תק"ב}}
* אור החיים על התורה: [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01608.html בראשית], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01609.html שמות], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01610.html ויקרא], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01611.html במדבר], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01612.html דברים]
* [http://www.hebrewbooks.org/14147 אור החיים חלק א] ו[http://www.hebrewbooks.org/14148 חלק ב].
;על הספר
* אריה סטריקובסקי (עורך), [http://meyda.education.gov.il/files/Tarbut/PirsumeAgaf/KitveEt/276pdf.pdf '''ר' חיים בן עטר - אור החיים הקדוש,''']דף לתרבות יהודית, גיליון 276, ‬ירושלים: האגף לתרבות תורנית - משרד החינוך, תשס"ח. בגיליון מלוקטים מאמרי מחקר רבים על רבי חיים אבן עטר ועל ספרו "אור החיים"
==הערות שוליים==

גרסה מ־00:05, 25 בינואר 2019

אור החיים (הראשון)

ספר אור החיים (הראשון) חיברו רבי יוסף יעבץ מספרד המכונה החסיד יעבץ הספר עוסק בעניני אמונה והשגחה וחיזוק האמונה באל אחד.

אור החיים (השני)

מתוך הויקיפדיה העברית; אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי רבי חיים בן עטר (השני) והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

על אף שהמחבר הוא יליד מרוקו, החיבור קודש על ידי ראשי תנועת החסידות האירופית, שראו בו ספר יסוד לדרכם והשתדלו להתמיד בלימודו ובהדפסתו, ואף ראו בכך סגולה לעניינים רבים ובעיקר לפוריות והולדה. ברבות השנים הוא הודפס במהדורות שונות של מקראות גדולות לצד ביאורם של הראשונים.

כתיבת החיבור

לעדות המחבר, את כתיבת הביאור הוא החל שנים רבות לפני הדפסתו. כשהוא נתון בשלל מצבים פיזיים וכלכליים, שלא הקלו את מלאכתו. הוא גם רומז לחלק מהקשיים: "הן הקיפוני שאור שבעסיתי וחמ"ץ את מצרים, בשכשך מצרים במצרים, נרדף דלקוני בתפיסה ובמסירה ועלילה ונגידה ביד שר צר אכזרי וכשזה נופל זה קם באין מבטח לרגע מחיי להרגיע ואני בתוך עמקי ים הצרות תפיסות על עסקי ממון ועל עסקי נפשות". למרות הכל הוא התאמץ לכתוב את החיבור כשהוא מייחד לו זמן קבוע " ד' או ה' שעות בכל שבוע, ויהי בבוקר יום השישי, יום יצירתי ... יחדתי זמן מועט למצוה זו לפרש ... מאמרי אלוקים חיים". לאחר שלב הכתיבה, החל המחבר בשלב העריכה שבו ברר המחבר את המובחרים שבחידושיו "ב וג' גרגרים" ורק אותם הכניס לחיבורו הסופי. הדבר גם נרמז בהקדמתו כשהוא כותב

{{{תוכן}}}

הדפסת הספר

בשנת תצ"ח פקד רעב כבד את מרוקו והמחבר עבר לעיר הנמל הצפונית טטואן וממנה לליוורנו שבאיטליה. באיטליה עמל להשיג מימון להדפסת חיבורו ואף קיבל הסכמות נלהבות מאת רבני מודנה וונציה.

בהדפסת ספר זה, כמו גם ספרו הנוסף "פרי תואר", טיפל שלמה בן יצחק אלוף, מיהודי ליוורנו, ידידו של רבי חיים אבן עטר, שאף גייס לבסוף את המימון הדרוש להדפסתם. ואולם תהליך הדפסת הספר לווה בבירוקרטיה הונציאנית המייגעת שהייתה באותם ימים על הדפסת דברי דפוס עבריים. תהליך הרישוי נמשך על פני שנה שלמה: בא' בשבט תק"א, ניתן רישיון להדפסה מאת ה-cattaverii, וכמעט כשנה לאחר מכן, בה' כסליו תק"ב, ניתן רישיון נוסף מאת ה-reformatory ורק אז ניתן היה להתחיל בהכנת כתב היד לדפוס. כעבור חצי שנה בסיון תק"ב, יצאו הספרים לאור. כפי הנראה, בעקבות הסחבת בהדפסת ספר זה, העדיף שלמה אלוף לקצר הליכים בעת הדפסת ספרו "פרי תואר", ולכן נמסר לדפוס באמשטרדם‏[1].

שם הספר

במהדורתו הראשונה נקרא הספר "אורחות חיים", ורק במהדורות הבאות, הושב לו השם המקורי שייעד לו המחבר "אור החיים". את הנימוק לקריאה, הוא כותב בהקדמתו לספר:

{{{תוכן}}}

דרכו בפרשנות

החיבור, כפי שמקדים המחבר, אינו מהווה ביאור במובן הפשטני, אלא איחוד של פשט לצד רמז, דרש וקבלה. מסיבה זו, בחר המחבר כבר במהדורה הראשונה, שלא להדפיס את החיבור בפני עצמו, אלא לצרפו למהדורת החומש עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, זאת כדי להוכיח שהביאור הוא רק תוספת לביאורי הראשונים. כך הוא גם מדגיש מפורשות:

{{{תוכן}}}

עם זאת, פרשנים רבים שבאו בעקבותיו מצאו בו שיטתיות סיסטמטית קבועה. לשיטתו, גם במקומות שהוא נדרש לבאר את פשט הפסוקים, הוא מרשה לעצמו חירות פרשנית שאינה מחויבת לדברי חז"ל, בהסתייגות שלא ישנה הפירוש הלכות מעשיות. את שיטתו הוא מנמק בהקדמתו, כשהוא מבהיר:

{{{תוכן}}}

התגלויות ומחזות

למרות שהחיבור מוקדש בעיקרו לביאור רציונלי של פסוקי התורה, שזורים בו כמה גילויים עם יסודות אוטוביוגרפיים, שבהם חושף המחבר התגלויות וחזיונות אישיים. כך מפורסמים המילים הראשונות שבהן הוא פותח את ביאורו לפסוק הראשון של ספר בראשית "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים בורא קצות הארץ, ואתבונן במה שהורשיתי להתבונן בפתח דברי קודש, והעירותי ממזרחה של תורה". כך הוא גם מעיד בהקדמתו: "והרגשתי בנפשי שראתה נסתרות ותאכל ותשבע ותותר ממטעמי התורה באור פני מלך חיים" התגלות חזיונית נוספת, של מאבק אלגורי בכוחות הרע בשטן ובחבורתו, הוא מביא בביאורו לפרשת ויחי (מט, יא):

{{{תוכן}}}

בספרות החסידית המוקדמת, יוחסו לחלום משמעויות שונות, כאשר לדברי רבי משה חיים אפרים מסדילקוב בספרו "דגל מחנה אפרים" (פר' שופטים) לא היה זה חלום, אלא מלחמה ממשית שניהל המחבר עם כוחות הרע. ניסיון מאוחר של דרוש מורחב בהתגלות הזו, נעשה על ידי הרב מנחם מנדל פומרנץ בספר "אחישנה", להקיש מהדברים אקטואליה לתקופת אחרית הימים.

משפט מרומז נוסף, שעורר תהיות ושאלות באשר לפיענוחו, נמצא בביאורו לפרשת ראה שם נכתב המשפט " המעשה הוא לתכלית דבר זה של משיח ה' שמו חיים", דבר שמעורר פרשנות כי המחבר רומז על עצמו. האזכור המשיחי עורר מעט פולמוס, והוא הושמט במהדורת שקלוב משנת תקמ"א, על ידי המדפיס ששמו הפרטי היה 'אשר'. כפי המסופר, כאשר הראו את ההשמטה לרבי פנחס מקוריץ, הוא דפדף לפרשת נשא, שם טעה הסדר בציטוט דברי חז"ל על אזהרת אשה סוטה שם היא מוזהרת עם נטמאה "בין מאיש זה ובין מאיש אחר", אלא שהמדפיס טעה וכתב "בין מאיש אשר", דבר שפורש לו כקלון אישי. ובאמת אחר זמן נתגלה קלונו ורבי פנחס מקוריץ אמר שזה פירוש הפסוק שלח יד בשלומיו היינו שפגע בצדיקים סימן שחילל בריתו ועשה מעשים של היפך הצניעות‏[2] פרשנות נוספת שניתנה לדברים, טוענת שהכוונה היא לרבי חיים אבולעפיה מכיוון שהוא נולד בארץ ישראל‏[3].

ביקורת והשפעה

הראשונים שאמצו את הספר וקידשוהו, היו ראשי תנועת החסידות בפולין, ובראשם רבי ישראל בעל שם טוב שאף ניסה בעקבות כך להיפגש עם המחבר. את התופעה מציין תלמיד המחבר החיד"א בחיבורו הביבליוגרפי "שם הגדולים" בערך הספר: " ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" הגיעו הדברים לכדי כך, שכאשר העיז מישהו לפקפק בעובדה שהספר נכתב על ידי רוח הקודש, נחשב לו הדבר במחוזות מסוימים ככפירה שיש לשרש אחריה. הדבר גם עורר פולמוס הלכתי, כאשר בקהילה אירופאית אחת העיז מלמד תשב"ר לפקפק ברוח הקודש ששרתה על המחבר בעת הכתיבה. ובני הקהילה דרשו לפטרו. רבי חיים הלברשטאם מצאנז שנדרש לסוגיה ההלכתית, פסק בספרו כי "בעל אור החיים נבג"מ בוודאי חיבר ספרו ברוח הקודש ... ולכן המלמד המכחיש רוח קדשו של אוה"ח הוא אפיקורס שאינו מאמין בגדולי הדור שהעידו עליו שהיה ראוי לרוח הקודש ... ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם בידו ויישר כחם בזה". עם זאת, במקורות שונים, נטען כי היו סיבות אחרות שהביאו את פסק ההלכה הנחרץ הזה‏[4].

סגולות ותיקונים

אדמו"רי החסידות, ייחסו ללימוד בספר סגולות ומעלות רבות, בעיקר ליראת שמים והישגים רוחניים. כך טען רבי פנחס מקוריץ כי הספר מועיל לפוריות וזאת משום "שמכיר במחבר שאין לו בנים וכל כח הפורה שלו הניח בספרו זה"

ביאורים וספרי עזר

כדי להנגיש את הספר לכל דורש, יצאו לאור בשנים האחרונות חיבורי עזר וביאורים על הביאור, שמנגישים אותו לקורא המודרני. להלן רשימה נבחרת של מהדורות מוערות ומהדורות ביאור.

לקריאה נוספת

  • אלעזר טויטו, רבי חיים בן-עטר ופירושו אור החיים על התורה, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, תשמ"ב 1981 (ומהדורה נוספת: תשנ"ז 1997. ומהדורת מכללת אורות ישראל, 2012).
  • דן מנור, ללשון הרזים של ר' חיים בן עטר, בתוך: דעת - גיליון 22, אוניברסיטת בר-אילן, חורף תשמ"ט, עמ' 99–107
  • חיים בנטוב, "אור החיים", הפירוש לתורה של רבי חיים בן עטר, מחניים 4 (תשנ"ג) 282–291.
  • דוד אסף, 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית, מחקרי חסידות, ירושלים תשנ"ט, עמ'125–149 [= נאחז בסבך (תשס"ו) 235–254].

קישורים חיצוניים

מהדורות של הספר
על הספר
  • אריה סטריקובסקי (עורך), ר' חיים בן עטר - אור החיים הקדוש,דף לתרבות יהודית, גיליון 276, ‬ירושלים: האגף לתרבות תורנית - משרד החינוך, תשס"ח. בגיליון מלוקטים מאמרי מחקר רבים על רבי חיים אבן עטר ועל ספרו "אור החיים"

הערות שוליים

  1. ↑ אלעזר טויטו, רבי חיים בן עטר: על הימים שעשה באיטליה, בתוך: ח"ז הירשברג (עורך), זכור לאברהם: קובץ מאמרים לזכר ר' אברהם אלמאליח נ"ע חמש שנים לפטירתו <כ"א אדר שני תשכ"ז), ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, תשל"ב 1972, עמ' 43-45, "גלגולי 'אור החיים' ממסירתו לדפוס ועד להדפסתו".
  2. ↑ אחד מגדולי ישראל כתב ששמע זאת מנכד רבי פנחס והראה לו את החומש עם החיסרון באותיות ונשאר עד היום וצולמו ממנו שני הקטעים הנ"ל
  3. ↑ מצוטט ב"מאור החיים", הרב יעקב שלמה לוי, עמ' 284
  4. ↑ ראו על כך: דוד אסף, 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית, מחקרי חסידות, ירושלים תשנ"ט, עמ'125–149 [= נאחז בסבך (תשס"ו) 235–254].
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אור_החיים_(הראשון)&oldid=123284"