מילתא דבדיחותא: הבדלים בין גרסאות בדף
(פירוש נוסף) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[https://www.yeshiva.org.il/midrash/5664 *מה מקומם של הצחוק וההומור?] מתוך אתר ישיבה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מבט על המציאות]] | [[קטגוריה:מבט על המציאות]] | ||
גרסה מ־23:22, 28 בינואר 2019
|
|
מילתא דבדיחותא (מארמית)- דברי בדיחה (הומור).
ישנם מן האמוראים שהיו משתמשים ב"בדיחות" בתחילת שיעור הלכתי, כדי לעורר את הקהל. בבבלי שבת ל ב ובבבלי פסחים קיז א מובא: "כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא" (האמורא רבה, לפני שפתח להם לחכמים אמר מלתא דבדיחותא ובידח את החכמים, לבסוף ישב באימה והתחיל בשיעור), ופירש רש"י את סיבת הנהגה זו: "נפתח לבם מחמת השמחה" (רש"י שבת ל ב).
רבי מנחם המאירי מסביר בספרו "בית הבחירה": "אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא".
פירוש נוסף למילתא דבדיחותא, שאין הכוונה לבדיחה, שאין זה מן הראוי לספר בדיחות בבית המדרש המביאות לידי קלות ראש, אלא הכוונה היא דבר חידוש (מלשון 'חידות', בארמית ת' וש' מתחלפות), דבר מחודד ויפה, וזה מה שהביא אותם לשמחה ופתיחות הלב כמו שפירש רש"י.
ואולם השימוש ב"בדיחות" מוגבל ויכול להביא לידי איסורים שונים כגון: ליצנות, ביטול תורה, לשון הרע, מלבין פני חבירו ברבים, ועוד[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
*מה מקומם של הצחוק וההומור? מתוך אתר ישיבה