פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ לו: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:04, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לו – קריעה על שמועות רעות[עריכה]
מועד קטן כו ע"א
ושמועות הרעות מנלן? דכתיב: "ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו, ועל עם ה', ועל בית ישראל - כי נפלו בחרב".
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן: "קורעין על שמועות רעות, כגון שנקבצו רוב הצבור למלחמה ושמעו שנגפו לפני אויביהם".
וכתב שו"ת ציץ אליעזר (ח"ה רמת רחל סי' מג אות ב): "לא בעינן שיתקבצו רוב העם אלא אפילו נתקבצו רוב הצבור של אותו מקום ומדינה" – צריך לקרוע.
- על כמה מתים שמתו קורעים בשעה שנגפו בפני אויבים: (ב"י)
רמב"ם (הלכות אבל פ"ט ה"ב) – "ועל רוב הצבור שנהרג".
רמב"ן וטור – "שהיו רוב ישראל שם ונפלו בחרב אויביהם, ואף על פי שלא מתו אלא מיעוט".
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "אפילו לא נהרגו אלא המיעוט מהם".[1]
והוסיף הרמ"א ע"פ הנימוק"י: "והוא הדין אם הלכו בשבי".
- האם יכול לאחות קרע שקרע על שמועות רעות: (ש"ך ס"ק נב, פת"ש ס"ק יד, ערוה"ש סע' לז)
ש"ך ע"פ רי"ו – מהפסוק משמע שצריך להתאבל כל היום, אך למחרת יכול לשלול ולאחות.
דגמ"ר והרב דוד דעסא – אסור לאחות קרע זה לעולם, שכן משמע מהגמרא ומדברי השו"ע (סע' לט).
- הכרעה: הערוה"ש פסק כדעת הדגמ"ר, שקרע זה אינו מתאחה לעולם.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
כתב שו"ת ציץ אליעזר (ח"ה רמת רחל, סי' מג אות ג): "ועיין בספר שבט יהודה שכותב באמת לתמוה בכך על מרן הב"י שלא הזכיר דעת הרמב"ם ז"ל מה שאין כן מנהגו, ונשאר בצ"ע".